חז"ל ידעו. הם היו שם... שכחת?
בבא בתרא, דף ג' עמוד ב'.
הורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה נתן עיניו באותה תינוקת יומא חד שמע ההוא גברא בת קלא דאמר כל עבדא דמריד השתא מצלח קם קטלינהו לכולהו מרותיה ושיירה לההיא ינוקתא כי חזת ההיא ינוקתא דקא בעי למינסבה סליקא לאיגרא ורמא קלא אמרה כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא דלא אישתיירא מינייהו אלא ההיא ינוקתא וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא טמנה שבע שנין בדובשא איכא דאמרי בא עליה איכא דאמרי לא בא עליה דאמרי לה בא עליה הא דטמנה ליתוביה ליצריה ודאמרי לה לא בא עליה האי דטמנה כי היכי דנאמרו בת מלך נסב
בתרגום חופשי:
הורדוס היה עבדם של בית חשמונאי (כשאחד המלכים מבית חשמונאי כבש את ממלכת אדום ולקח מהם לעבדים וחלק "גייר"), ונתן עיניו באותה ילדה - האחרונה לבית חשמונאי. יום אחד שמע בת קול שאמרה שכל עבד שמורד בשעה זו, מצליח. הלך ורצח את כל אדוניו, אחרוני בית חשמונאי, והשאיר את אותה הילדה. כשראתה אותה ילדה שהוא רוצה להתחתן איתה, עלתה אל הגג וצעקה שמעתה ואילך כל מי שיאמר שהוא מבית חשמונאי, הוא עבד. כי לא נשאר אף אחד מבית חשמונאי חוץ מאותה הילדה. ואותה הילדה נפלה מהגג לארץ.
אכסן הורדוס את הגופה בדבש שבע שנים (כדי לשמר אותה). יש אומרים שבא עליה, יש אומרים שלא בא עליה. אלה שאומרים שבא עליה, אומרים שהורדוס חשק בילדה לספק את תאוותו. אלה שאומרים שלא בא עליה, אומרים שהורדוס החזיק בה כדי שיאמרו שנישא לבת מלך.
אין זה מן הנמנע שלאחר ההתאבדות של החשמונאית המקורית, הציג הורדוס בציבור נערה הדומה לה וטען שזו היא. אותה נערה ילדה את ילדיו והוא המשיך לספר את הבלוף. אבל עם ישראל זוכר.
