יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
״כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא״...
אביר הקרנפים:
הלכה ט'.
ביום הכיפורים, מתפלל בכל תפילה מחמש תפילות שבע ברכות. שלוש ראשונות ושלוש אחרונות ואמצעית מעין היום. וחותם בה:מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכיפורים. ואם חל להיות בשבת, חותם בכל תפילה ותפילה מהן: מלך על כל הארץ, מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים.
הלכה י.
במה דברים אמורים, ביום צום של כל שנה ושנה. אבל ביום צום של שנת היובל, מתפלל תפילת המוספין תשע ברכות כמו שמתפלל בראש השנה. והן אותן הברכות עצמן, בלא פחות ולא יתר. ואין מתפללין אותם אלא בזמן שהיובל נוהג.
MAORO:
תעשה טובה אביר תסביר את י' לא הבנתי מילה .
UM-96:
כנראה היום היובל לא נוהג.
אביר הקרנפים:
--- ציטוט של: UM-96 על מאי 24, 2012, 22:25:52 ---כנראה היום היובל לא נוהג.
--- סוף ציטוט ---
הלכה ט' אומרת שביום הכיפורים מתפללים בכל תפילה מחמשת תפילות היום, 7 ברכות. השלוש הראשונות והשלוש האחרונות וברכת היום באמצע. כמו כן מסבירה הלכה ט' איך חותמים את הברכה.
הלכה י' אומרת שמה שנאמר בהלכה ט' זה לימי כיפור רגילים. אבל ביום כיפור של שנת היובל, כשמתפלים מוסף, לא עושים ברכה אמצעית אחת אלא עושים שלוש ברכות אמצעיות. מלכויות, זכרונות ושופרות. כמו מוסף של ראש השנה.
אבל כשאין בית מקדש וכל מנהגי היובל, אז גם לא מתפללים תפילה מיוחדת ביובל. כי היובל לא נוהג. אלא מתפללים מוסף של יום כיפור כמו כל שנה.
אביר הקרנפים:
הלכה י"א.
בכל תפילה מן התפילות פותח קודם ברכה ראשונה ואומר: אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך (תהילים נ"א, י"ז). וכשהוא מסיים בסוף תפילה, אומר: יהיו לרצון אמרי פי ... (תהילים י"ט, ט"ו) ואחר כך צועד לאחריו.
הלכה י"ב.
בראשי חודשים ובחולו של מועד, מתפלל ערבית, שחרית, ומנחה תשע עשרה ברכות כשאר הימים. ואומר בעבודה "אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא...". במוסף בחולו של מועד מתפלל תפילת מוסף כפי שמתפלל ביום טוב. ובראשי חודשים מתפלל שבע ברכות. שלוש ראשונות ושלוש אחרונות ואמצעית מעין קרבן ראש חודש, וחותם בה מקדש ישראל וראשי חודשים.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה