לא תעמולה, כי אם הסברה. אני רואה בבירור שאתה לא יודע במה מדובר ואנ מסביר לך את ההחמצה הגדולה.
זה נכון שבקרב חרדים מלידה אין כמעט מדענים וחוקרים. אבל יש רופאים, מהנדסים, רואי חשבון, ענקי תיכנות, עורכי דין וכו'.
כל ההזדמנויות שאתה מדבר עליהם אלה הזדמנויות להשגיות חומרית. ו...הפלא ופלא. אלה מתלמידי הישיבות שהחליטו לצאת ולעבוד לאחר שעברו במסלול הישיבתי, משתלבים היטב בעבודות ובלימודים אקדמאים. לאחר שנים של אימון בניתוח אנליטי של סוגיות תלמודיות, הם מעכלים בקלות חומר לימודי.
אלה מהם שהחליטו לעשות כסף, חלקם הגדול מצליח לעשות כסף. אלה שלא עושים כסף, רובם הגדול מאחר ובחרו בחיים שיש בהם יותר תורה ופחות פרנסה.
אין פה מניעת הזדמנויות. יש פה סדר עדיפויות. החיים אינם נגמרים בגיל התיכון/ישיבה/סמינר. אפשר לאחר מכן לצאת וללמוד.
לטעון שהחרדיות שלמדו מקצוע משתלבות רק ברבדים הנמוכים, זה חטא לאמת.
מעבר לזה, גם אלה שיש להן תארים גדולים וטובים יותר, מחליטות לפעמים לעבוד בעבודה חלקית ופחות מכניסה על מנת להקדיש יותר זמן לבית ולילדים. שוב, סדר עדיפויות.
בעולם החרדי, הקריירה תמיד באה בעדיפות נמוכה יותר מאשר גידול הילדים והמשפחה. בעיקר הקריירה של האשה.
ואם תגיד שגם פה יש מניעת הזדמנויות, אתהה ואשאל. האם למנוע מן האשה את האפשרות של קריירה ולפתח משפחה בריאה וילדים מוצלחים, או שמא לפתח קריירה על מנת שהאשה לא תרגיש מקופחת וסגורה בבית, ואז תזניח את הבית והילדים... במקרה כזה היא מזניחה גם את אושרה.
החיים ידידי, מלאים בצמתים. לפעמים אתה מחמיץ פניה על מנת ללקט ולהוסיף לתרמיל. לא בהכרח שהפסדת. יש ופניה אחרת שתבוא בהמשך תוביל אותך לאותו מקום שנדמה שהחמצת. אז הרווחת כפול.
יש דרך ארוכה שהיא קצרה ויש דרך קצרה שהיא ארוכה...
