אבל זה מוסב על שם...פעמיים. יותר מזה ?
אפשר לדבר על שם כעל רבים,הרי מדובר על העתיד ויכול להיות שכבר אז היו לו ילדים.
רש"י זצוק"ל מפרש שם על "ברוך השם אלקי שם "- "שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו לתת להם את ארץ כנען " "ויהי" - "להם כנען למס עובד "
ז"א, לישראל
ורמב"ן מביא את דברי רבי אברהם שמסביר את הריבוי - ל-אלוקים ול-שם אך גם "ובשני פירש שיהיה עבד ליפת ולשם" ואני לא בטוח אם הכוונה שפירש בזווית שנייה ,נוספת.או שהוא מסביר את שני הפסוקים שיש בהם פעמיים "למו" .
והרמב"ן זצוק"ל עצמו פירש כך
"והנכון בעיני, כי מתחלה קלל אותו שיהיה עבד עבדים לכל העולם, והיה כל מוצאו יעבוד בו, כי טעם "לאחיו" לכל בני אדם, כענין ואשלח את כל האדם איש ברעהו (זכריה ח י), כטעם איש באיש (ישעיה ג ה). או "לאחיו" שם ויפת, כי אחי אביו יקראו אחיו, כטעם כי נשבה אחיו (להלן יד יד). ויש אומרים (הראב"ע, והרד"ק) "לאחיו" בני אביו, כי אחרי היותו עבד לבני אביו ולשם ויפת הנה הוא עבד לכל העולם:
וברך תחלה אלהי שם, הודיעו כי יהיה שם עובד האלהים, וכנען יהיה עובד לו. ו"למו" ירמוז לזרעו של שם שהם רבים. ויתכן שיהיה "למו" חוזר גם לאחיו הנזכרים. וחזר וברך יפת בהרחבת הגבול, ושם בשכון האלהים באהליו, ושיהיה כנען עבד למו לשניהם. והנה העביד כנען לשם שני פעמים, רמז כי הוא ינחל ארצו וכל אשר לו, כי מה שקנה עבד קנה רבו (פסחים פח:):
ונכתבה זאת הפרשה להודיע כי בחטאו היה כנען עבד עולם וזכה אברהם בארצו. "
בקיצור יש דעות לכאן ולכאן, אבל רש"י מסכים שמדובר על עבד לשם. בעניין שאתה אומר שהוא כותב שאחרי שנגלה (" אף משיגלו בני שם ימכרו להם עבדים מבני כנען ") בני יפת ימכרו לנו ...מי אמר ? אולי הוא מדבר על אשור ובבל ? שלא היו מזרע יפת.
בעניין מצריים,הזכרתי את זה כהוכחה לכך שהיה להם יכולת לגדל יבול כזה . בזכות חכמתו השבט יוסף בן יעקב אבינו עליהם השלום הם "אגרו" את זה .
חז"ל מספרים שבתקופת אברהם אבינו עליו השלום היה רעב משונה בעולם ,שהקב"ה ניסה איתו את אברהם אבינו זצוק"ל .וגם אז הוא הלך למצרים. ובתקופת בית שני כשהיה רעב בתקופת הורדוס , קנו גם ממצרים .
וניכר מכתבי אל עמארנה שהגוים היו מבקשים ממצרים אינספור טובות, מרוב עושרם.
