דובדבן. זיהיתי שאתה שמאלן אנדר קובר, כבר אחרי שתי הודעות שלך.
ישנן כמה נקודות שצריך לתת עליהן את הדעת.
1. ישנה תופעה שנקראת תעמולה. כל הצדדים משתמשים בתעמולה. העובדה שחיים משתמש בתעמולה כשם שאותו גוי משתמש בתעמולה, זו השוואה שאינה במקומה. אותו גוי אוכל ארוחת בוקר. וחיים אוכל ארוחת בוקר... זה אומר שארוחת הבוקר של חיים טרפה כארוחתו של אותו גוי?
2. לא אמור להיות אכפת לנו איך רואים אותנו בעולם. אכפת לנו איך היהודים רואים את זה. כי את היהודים אנחנו מנסים לשכנע. אנחנו פה יודעים שעשיו שונא ליעקב. את הגוי לא מעניין מה האמת. הוא רוצה להשמיד אותנו בכל מקרה. אנחנו מנסים לשכנע את היהודי לראות את האמת כדי לפעול לתיקון המדינה הקלוקלת הזו.
3. רמלה היא עיר מעורבת והיהודים שם סובלים מאוד. רק מהכתבות שמביאים פה אני למד על בתי כנסת שנשרפים, יהודיות שנאנסות, יהודים שמוכים וילדים החווים התעללות. מכאן אני למד על שגרת חיים של פחד ותחושת רדיפה של היהודים אל מול הערבושים שעושים ככל העולה על רם בחסות החברים הנחמדים שלהם. אנשים כמוך שלא השכילו לראות היכן הוא האויב.
4. פה לא מלמדים לשנוא. מלמדים לתקן. בעם ישראל יש המוני טועים, גם אתה נמנה עליהם, שפועלים אוון בשגגה או בדרגות שונות של זדון. אנחנו מתפללים שישובו בתשובה כשם שאנו מתפללים לשלום. עד אז, עד שהתועים ישובו לדרך הישר, עד שהשלום ישרור כאן, אנו חייבים להלחם על מנת להבטיח את שלומם של האזרחים, שלומן של הנשים, שלומם של הילדים וגם של החיילים היוצאים להלחם באויב, לכשהם יוצאים להלחם באויב (פעמים נדירות).
5. יהודי השונא את אויביו איננו מפלצת. יתירה מזו, יהודי המנפץ על הסלע את תינוקות האוייב האכזרי, אשריו ואשרי חלקו. ככתוב בספר תהילים: בת בבל השדודה, אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. אשרי שיאחז וניפץ את עוללייך על הסלע.
בברכת ניפוץ נעים
אביר הקרנפים.