ברשומה זו אציג בפניכם כמה עובדות הידועות בכל העולם על האיסלאם, תענוגותיו ותכליתו. כמה עובדות אחרות ידועות פחות ולא נתוודעתי אליהן עד גלשתי פה והחכמתי עוד בידיעה את שפלותו הבהמית של האיסלאם.
זאת למול עיקרי אמונה גדולים שביהדות ועניין השכר והעונש שהם בניינו של עולם ותכליתו.
ראו זאת והשכילו. כי כאשר יביט האדם השלם על תכלית העולם ויתהה מה צפן הקדוש ברוך הוא ליראיו ועושי רצונו, ידע מיד היכן שוכנת הנפש האצילה והמרוממת, והיכן היא חצר הבהמות המזוהמת והמטונפת.
ראשית כדי להסביר על עקרון השכר והעונש, אפשר להסתכל כאן:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,35313.0.htmlאחד הדברים החשובים המוזכרים ביהדות וגם להבדיל, בנצרות ובאיסלאם, זה עניין השכר והעונש. לכאורה העניין פשוט. עשית מעשים טובים, מילאת את רצון בוראך, קיבלת שכר. לא מילאת רצון בוראך, עשית מעשים רעים, קיבלת עונש.
כמובן שהיהדות מרחיבה ומעמיקה בזה והעניין גדול ועמוק הרבה יותר מזה. אפשר לעיין בקישור לעיל כדי להבין כמה עיקרים.
ידוע הדבר שהאיסלאם מבטיח לקדושיו השאהידים גן עדן של 72 בתולות. האיסלאם מבטיח למאמיניו את האפשרות לחמוס את רכושם של כל יושבי תבל ולהתענג באופן פיזי על הרצח, החמס והזימה שיביאו אנשי האיסלאם על הכופרים בו.
הנה כי כן, על פי האיסלאם, האדם השלם הורג ורוצח ואונס להנאתו. ממש כמו פר משתולל באחו. אם יהרוג מספיק וישדוד מספיק ויאנוס מספיק, יעלה לגן עדן לבהמות. שם ברפת הזהב יזכה לשגל עוד 72 בתולות ולהשלים את כל תאוות הזימה הבהמיות והשפלות שלא הצליח למלא בעולם הזה.
נשמע אצילי? נשמע כמו התגלמות הפילוסופיה והגשמת תכליתו של עולם? נשמע כאילו זה כל מה שהאנושות צריכה לחתור אליה? חירותה של תאוות המשגל ועוד תאוות שפלות אחרות של הגוף הבהמי?
הנה לשם השוואה עניין השכר ותכלית העולם על פי היהדות.
כאשר יהודי משלים את תכליתו בעולם, מקיים את רצון בוראו ומתגבר על יצרו ותאוותו הבהמית, זוכה אותו היהודי לחיי העולם הבא. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. וגם ישראל שעשה מעשי רשעות, לאחר שמסיים לקבל את עונשו ונשמתו מתכבסת, זוכר לקבל את חלקו בעולם הבא לפי מעשיו. גם חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא לפי מעשיהם וחסידותם.
עניין חיי העולם הבא הוא רוחני בתכלית. בחיי העולם הבא אין לא גוף ולא הנאת הגוף. בחיי העולם הבא אין מוות ואין עייפות. אין רעב או צמא ואין תאוות המשגל. מאחר ואין את צרכי הגוף, אין את ההנאה הגופנית הנגרמת מסיפוק הצרכים האלו כגון שינה, אכילה וכיוצא בזה.
נאמר: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. למה צפנת? למה זה צפון ולמה לא מראים את זה לכולם שידעו מה מחכה להם שני טעמים לדבר. אחד, שאם כולם רואים בבירור שכר ועונש, הנסיון קטן ואין פה עניין של אמונה אלא ידיעה. טעם שני לדבר הוא שאין דעת האדם בשכלו הגשמי יכולה להשיג ולהכיל את הטוב הצפון לצדיקים. למה ?
מסביר הרמב"ם בהלכות תשובה שהנאת העולם הבא היא ידיעת אמיתות הבורא. וידיעת אמיתות הבורא אין האדם הגשמי יכול להשיג. לכן אמר ה': כי לא יראני האדם וחי.
ככל שהנשמה השיגה דרגה גבוהה ושלמה יותר, יכולה הנשמה להשיג יותר בידיעת הבורא והשגתו. כשם שדלי בעל דפנות גבוהות יותר שאין בהן חורים, יכול להכיל כמות רבה יותר. וזו דוגמא קלושה על מנת להניח לנו להשיג מעט בשכל הגשמי.
שכן כל טובה והנאה שאנו מסוגליהעלות על דעתנו, זו טובה והנאת הגוף הגשמי. ואין שם טובה מסוג זה כלל.
הרי שזו תכלית העולם. שאם אדם היה אציל ברוחו ומושל בה, אילו היה אדם מצמצם את הבהמיות שבו בעבודת עמל כל ימי חייו, זוכה להגיע למקום בו הוא נקי מכל גמיות ועולה למדרגות של רוח ואצילות שאין אנחנו יכולים להשיג.
וזו הדרגה הגבוהה האמיתית.
ציטוט שאני חייב להביא כלשונו.
רמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח', הלכה ט'.
שמא תקל בעיניך טובה זאת, ותדמה שאין שכר המצוות והוויית האדם שלם בדרכי האמת, אלא להיותו אוכל ושותה מאכלות טובים ובועל צורות נאות ולובש בגדי שש ורקמה ושוכן באהלי שן ומשתמש בכלי כסף וזהב ודברים הדומין לאלו,
כמו שמדמין אלו הערביים הטפשים האווילים השטופים בזימה...
הלכה י'.
אבל החכמים ובעלי דעה ידעו שכל הדברם האלה דברי הבאי הן ואין בהן תוחלת. ואינם טובה גדולה אצלנו בעולם הזה, אלא מפני שאנו בעלי גוף וגוויה. וכל הדברים האלו צרכי הגוף הן ואין הנפש מתאווה להן ומחמדתן אלא מפני צורך הגוף, כדי שימצא חפצו ויעמוד על בוריו. ובזמן שאין שם גוף נמצאו כל הדברים האלו בטלים.
מקור:
רמב"ם. הלכות תשובה. פרק ח'.
http://www.mechon-mamre.org/i/1508.htm
נושא: מה בין מטרותיה של היהדות למטרותיו של האיסלאם (נקרא 6478 פעמים)