מיום שלישי (יום חזרתו של גלעד), אותו יום שכבר נודע שברגותי (הידוע בכינויו ה"פרטנר") לא ישוחרר, ציפיתי לשמוע את השמאלנים הערלים שציפו ליום שיחרורו של המחבל (כל התעמולה ואנשי ה"רוח" שלהם שכ"כ לחצו לשחרר את גלעד בעצם רצו לשחרר את המחבלים ובראשם ברגותי).
אין לי ספק שבבתים של ראשי הערב רב ישבו שבעה ונהגו אבלות על כך שה"פרטנר" נשאר ב"כלא".
הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בביתו של עמוס עוז ימ"ש (שכבר איחל לברגותי לפני מס' חודשים שהוא מקווה לשחרורו) כשנודע לו שחברו הטוב נשאר ב"כלא" ולא משתחרר כדי לרצוח עוד יהודים.
