בס"ד
הוא היה צדיק מאוד, זו גם הסיבה מדוע הוא חי רק 365 שנה(לתקופה הנ"ל זה היה מעט).
כפי שהסביר רבי לוי בן גרשון:
"והנה לזאת הסיבה לא זכר בו מיתה, וזכרה בשאר האנשים שנזכרו עמו, להורות על ההבדל שהיה בינו וביניהם, כי הוא השלים נפשו והגיע בו שלמותו, ושאר האנשים ההם מתו בלא חמדה.
כלומר חנוך הגיע לשלמות בחייו הקצרים, ולא נותר לו אלא להלקח אל האלוהים."(בראשית רבה פרשה כה א)
וכפי שאמרו חז"ל:
כל השביעין חביבין... בדורות השביעי חביב: אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך - 'ויתהלך חנוך את האלוהים' (בראשית ה', כב); באבות השביעי חביב: אברהם, יצחק, יעקב, לוי, קהת, עמרם, משה - 'ומשה עלה אל האלוהים' (שמות י"ט, ג). (פסיקתא דרב כהנא, פרשה כג)