לפי הצעת החוק שיביא לאישור שר המשפטים דניאל פרידמן, בתי הדין הרבניים יוסמכו לדון גם בסכסוכים אזרחיים וכספיים.
שר המשפטים דניאל פרידמן יביא היום לאישור מחודש של ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק מהפכנית להרחבת סמכותם של בתי הדין הרבניים, שכבר הוגשה על ידי שר המשפטים בעבר, חיים רמון, אך נדחתה.
הצעת החוק קובעת כי בתי הדין הרבניים יחדלו לטפל רק בענייני נישואים וגירושים ונושאי מעמד אישי הכרוכים בהם, ויהפכו לערכאה שיפוטית המוסמכת לדון גם בסכסוכים אזרחיים וכספיים. מדובר בנוסח זהה להצעת החוק שעלתה לדיון בממשלה ביולי 2006, אף שאז החליטה הממשלה להתנגד להצעה. הצעת החוק מעוררת התנגדות רבה בקרב ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם, ובהם המרכז לפלורליזם יהודי והאגודה לזכויות האזרח, בטענה שהיא מפרה את הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה ועשויה לשמש מנגנון סחיטה נגד נשים הרוצות להתגרש.
הצעת החוק גובשה בשיתוף בין משרד המשפטים לבתי הדין הרבניים, בעקבות פסק דין של בג"ץ מאפריל 2006, שבו נקבע כי בתי דין רבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים בסכסוכים כספיים ובנושאים נוספים שהחוק לא הסמיך אותם לדון בהם. אלא שהצעת החוק לא רק מחזירה את הדין למצב שלפני פסק הדין האחרון, אלא מבטלת למעשה שורת תקדימים שנקבעו בבג"ץ באשר לסמכויות בתי הדין הרבניים בעשרים השנים האחרונות.
ש"ס דווקא התנגדה
על פי הצעת החוק, לבית הדין הרבני תהיה סמכות שיפוטית לדון בהסכם גירושין, ביטולו, שינויו, הפרתו ופרשנותו אם הצדדים להסכם הסכימו על כך במהלך גירושיהם. לבית הדין תהיה גם סמכות לדון כבורר ב"נושאים אזרחיים", המוגדרים כ"כל נושא שאיננו עניין פלילי, עניין מינהלי או עניין שנמצא בסמכותו השיפוטית של בית הדין". לפי ההצעה, "בעניין שהובא לדיון בפני בית הדין הרבני כבורר, מוסמך בית הדין לדון ולהחליט לפי דין תורה".
החשש הוא מכך שסמכות השיפוט "בהסכמת הצדדים" לא תשקף הסכמה אמיתית בין הצדדים, במקרים שבהם אשה המבקשת להתגרש תיאלץ להסכים לדרישת הבעל או בית הדין עצמו לחתום על הסכמה כפויה להעניק לבית הדין סמכות שיפוט. בדיון שקיימה הממשלה ביולי האחרון הוחלט להתנגד לנוסח החוק. בין המתנגדים היתה דווקא ש"ס, שטענה כי ההצעה לא עומדת בתנאי ההסכם הקואליציוני שקובע כי בתי הדין הרבניים יקבלו סמכויות שיפוט ולא רק סמכויות בוררות.
