המלבי"ם זצוק"ל קדוש , ודבריו בפרשנותו נראים יפה. אך פה אני חושב שאעדיף את פירוש רש"י זצוק"ל,שמתאר פעילות גאולוגית שתואמת פחות או יותר את התאוריה המרכזית בהתהוות ים המלח . על הפסוק "כָּל-אֵלֶּה, חָבְרוּ, אֶל-עֵמֶק, הַשִּׂדִּים: הוּא, יָם הַמֶּלַח. " בראשית יד:ג " הוא ים המלח - לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח ומ"א אומר שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו "
בפרק זה מסופר על המלחמה של אברהם אבינו זצוק"ל ,במלכי עבר הנהר .ואמנם בתורה אין מוקדם או מאוחר .זאת אומרת, ייתכן שלאחר מכן עמק השדים הפך לים המלח . אך מוזכר בבירור שאברהם אבינו כאן נלחם עם המלכים בזמן שסדום הייתה קיימת,הרי ממנה שבו את לוט המלכים ,ובעבור זה הוא יצא להלחם איתם, להציל את לוט . ואחר כך כתוב שהוא השיב את הרכוש למלך סדום שיצא אליו "וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם, לִקְרָאתוֹ, אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר, וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ--אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ" שם.
אם כן ,עמק השדים - הוא - ים המלח . אמנם ייתכן לפרש שזה יהפוך לים המלח בעתיד ואם כך זה יכול גם להתאים לפירוש המלבי"ם זצוק"ל. אינני חולק על דברי הקדוש . רק הצעתי את דברי רש"י זצוק"ל כעוד אפשרות,ונראה שזה מתיישב עם ה"סדר" הכרונולוגי ,שכתוב ים המלח,לפני שסדום חרבה.
ייתכן למצוא לזה עוד חיזוק, ממה שכתוב "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם" בראשית יב:ו .ועל זה מפרש האבן עזרא זצוק"ל " "משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם" ייתכן שצמד המילים "מקום שכם" מרמז שכרגע שכם לא קיימת שם,אבל בעתיד תהיה . אך כאן כתוב לא מקום ים המלח ,אלא הוא ים המלח . כמובן שיש אפשרות שזה גם מדבר על העתיד .אז זו רק הצעה על בסיס ההבחנה הזאת של האבן עזרא זצוק"ל