יש לנו בעיה חריפה במדינה הזו. ההגנה משכבר הימים התמחתה ברצח יהודים. לא נשכח את רצח חיים ארלוזורוב. את רצח הרב דאהן ואת רצח אנשי אלטלנה.
לא נשכח את הבגידה והסגרת יהודים לחבל התליה של הבריטים.
לא נשכח את פולארד ואיך המדינה מתעלמת ממנו כיום.
לא נשכח איך דמם של אחינו, בנינו ובנותינו מותר לכל ערבי שרוצה להרוג, להכות, להשחית או לאנוס.
האצ"ל והלח"י ידעו שכל ערבי הוא אויב.
אין יחס אחר לאויבים. אין רחמים לאויבים. כשאויב ניצב לפניך בקרב, אתה לא בודק אם הוא גבר או אשה, אם הוא בן 8 או 50. רובה, אבן או בקבוק מולוטוב הם חפצים מסוכנים, בידיים של ילד, גבר או אשה. מי שרוצה להשמיד אותך, הוא אויב. ומי שרואה אויב מולו ומוצא לעצמו תירוצים למה לעצור את הלחימה כי האויב "חף מפשע", הוא כסיל, אידיוט ומתאבד. ברמה מסויימת הוא מזיק את העם שלו כאשר לאחר מכן אותו אויב שלא סולק מן הדרך, חופשי לבצע את זממו.
