אני לא יודע אם המילה הנכונה היא שנאה. אני חושב יותר בכיוון של זלזול ובוז תהומי.
מתחת לחזות החיצונית המכוערת והדוחה, העור השחור, האף שמשתרע על הפנים כמו גרעין אבוקדו, השפתיים הענקיות, השער המג'ייף וכל הגועל מפה ומשם, מתחת לכל זה יש טמטום, בהמיות, רוע, חוסר נאמנות וכו'.
עם הדומה לחמור, ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר.
אנחנו מעריכים אנשים שניחנו ביכולות כאלה ואחרות. אנשים שעבדו על עצמם והשיגו מדרגות של חוכמה, מוסר וטוב שהוא מעבר למוסר.
במה הכושים יכולים להתהדר?
במשך השנים רוב החברות והקבוצות האתניות פיתחו מערכות תרבותיות וחברתיות. צורות ממשל מסודרות יותר. מערכות שלטוניות, השכלה ופיתוח. הסינים גילו והמציאו דברים, אפילו האינדיאנים גילו ועשו דברים.
היחידים שלא התקדמו במשך כל אותן השנים הם הערבים והכושים. אלה נשארו אלפיים שנה עם הגמל והנרגילה ואלה נשארו אלפיים שנה עם הקוף והבננה.
שום דבר לא השתנה לאורך כל ההיסטוריה, שום פיתוח, סדר ותרבות לא באו לאפריקה עד שבאו ההרפתקנים הראשונים ומצאו אותם רצים ערומים אחרי קופים בג'ונגל.
