המחקר עסק באיתור הגורמים המשפיעים על היענות האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל לתשלום מיסים עירוניים (ארנונה). מתברר כי שבעה גורמים משפיעים על היענות התושבים לתשלום:
רמת ההון החברתי – מידת הלכידות החברתית בציבור הערבי הולכת ונפרמת. הזולתנות (אלטרואיזם) שהייתה בעבר הופכת יותר ויותר לאינדיבידואליזם, כתוצאה מן הגלובליזציה. יש פחות תחושת שותפות ואיכפתיות כלפי החברה, אבדה הבושה;
המצב הסוציו-אקונומי נמוך ביותר - 82% נמצאים בדירוג 3 ומטה בסולם של עד 10. במעיליה, למשל, הנמצאת בדירוג 6 דומה אחוז הגבייה (54%) לזה שבציבור היהודי;
שיעור המשלמים הנתפש – נטייה אחרי ה"עדר" כאשר מעריכים שרבים אינם משלמים ("אז למה שגם אני אשלם?");
רמת ההטרוגניות על-בסיס אתני – ריבוי חמולות והמון סכסוכים ופילוגים (עיין ערך: הבחירות באבו סנאן), שיוצרים חוסר הרמוניה בין התושבים ("מדוע שנשלם כסף עבורם?");
רמת האכיפה הנתפשת – עד כמה הרשות המקומית וראש המועצה אוכפים את הגבייה, והאם ראש המועצה מממש סמכותו לעקל מיטלטלין כאשר הדבר נצרך. ככל שהאזרח מפחד יותר כך הוא משלם יותר;
רמת שביעות הרצון מקבלת שירותים מוניציפליים - ככל שהתושב מרוצה יותר כך הוא מוכן לפתוח את הכיס, אבל כאן נכנסת שאלת הביצה והתרנגולת – אם לא ישלמו מניין יהיה כסף לפתח?;
רמת ההגינות של הפקידות בשלטון המקומי הערבי – נכון להיום, העירייה או המועצה הם המעסיקים הגדולים ביותר משום שאין מפעלים, וההתנהלות נגועה בנפוטיזם, נעשים מינויים פוליטיים ומוקצבים כספים לשטויות. ככל שיש יותר חוסר אמון כך משלמים פחות.
לא בגלל הניכור למדינה
החוקר מפריך שני מיתוסים על הגורמים לאי-ההיענות לתשלום מיסים עירוניים מצד האוכלוסיה הערבית בישראל: האחת - "שימוש בכוח, המתבטא באכיפה בלתי מתפשרת יכול להביא להעלאת שיעור הגבייה", והשנייה - "ערבים אינם משלמים מיסים עירוניים בגלל הרגשת ניכור והרגשת אי-שייכות למדינה". בעוד שהראשון נכון באופן חלקי ומוגבל, לשני אין ביסוס - לסכסוך הערבי-יהודי ולתחושת ניכור שחשים חלקם למדינה אין כל השפעה על ההיענות לתשלום מיסים.
כיוון הפתרון - חינוך ארוך טווח
תשלום מיסים נתפס במחקר כפעולה קולקטיבית עבור הקופה הציבורית. שלושה עמודים בלבד מתוכו מוקדשים, בהתבסס על הממצאים, לשיטות להגביר את הגבייה.
המחבר מציע לקשור בין מתן שירותים עירוניים לתשלום ארנונה - לא שילמת לא תקבל. מדוע ערבים משלמים לחברות הכבלים והלווין, לחברת החשמל ולבזק? כי המוצר הוא פרטי ולא ציבורי, וברגע שלא ישלמו ינתקו להם את ה"שאלטר". לא ניתן אומנם להחיל זאת באופן גורף, ולמנוע שירותים חיוניים. כמו-כן, גם התושב שאינו משלם נהנה מתאורת רחוב ומגן ציבורי.
המחיר למ"ר גבוה מאוד. על שטח של 200 מ"ר משלמים מעל 6,000 שקל בשנה, 480 בחודש. בסקטור היהודי משלמים יותר – 589 שקל בחודש, אבל עדיין יש פער אם מנתקים זאת מהמצב הסוציו-אקונומי הנמוך של הערבים. יש צורך להפחית את הארנונה, לא רק במגזר הערבי. מתברר שחיוב הארנונה מהווה 6.9% מהכנסתה הממוצעת של משפחה ערבית לעומת 4.6% של משפחה יהודית. הדבר נובע מן העובדה שההכנסה הממוצעת של משפחה יהודית היא פי שניים מזו של הערבית. "עובדה זו מחייבת מחשבה שנייה לגבי שיטת הארנונה הרגרסיווית הקיימת, שאין לה כל קשר להכנסות האזרח. צריך לציין גם שאחוז התושבים המשלמים ארנונה הוא כמעט פי שניים מאחוז הגבייה. כלומר, רוב החובות נוגעים לפלח קטן מהאוכלוסיה",
נושא: שאלה לחיים בן פסח בקשר להגירה ערבית המונית (נקרא 4520 פעמים)