כתב נושא: גזר דין מוות  (נקרא 2579 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק Elias

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 682
גזר דין מוות
« ב- : נובמבר 25, 2012, 04:03:16 »
 על פי היהדות יש אצל חז"ל מגמה להימנע ככל האפשר מביצוע עונש מוות

הנסיון להימנע מלבצע עונש מוות בוטא בהצהרות של התנאים, כגון: "סנהדרין ההורגת (אדם) אחד בשבוע (=שבע שנים), נקראת חובלנית", דעה אחרת גורסת שאפילו אם הרגה אחד לשבעים שנה נקראת חובלנית, ו"רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים: אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם".

פה בפורום יש אנשים עם להט להוציא להורג ערבים שחס וחלילה פגעו ביהודים חפים מפשע השאלה שלי אם המגמה להמנע כמה שיותר מהוצאות להרוג אצל חז"ל כמו שאמרו התנאים "סנהדרין ההורגת (אדם) אחד בשבוע (=שבע שנים), נקראת חובלנית" חלה רק על יהודים או גם על גויים שחיים תחת שלטון יהודי ופגעו ביהודים חפים מפשע ?

« עריכה אחרונה: נובמבר 25, 2012, 07:09:35 על ידי Elias »

מנותק zelhar

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 4293
בעניין: גזר דין מוות
« להגיב #1 ב- : נובמבר 25, 2012, 10:40:51 »
א. במדינה יהודית למיטב ידיעתי יש במקביל לחוק ההלכתי את "חוק המלך" שבמושגים של היום מדובר בחוקי מדינה ומותר להם להחמיר ולקבוע עונש מוות במקרים שסנהדרין לא מחייה.

ב. באמירה על סנהדרין שממעט להרוג הם מדברים על יהודים. הסנהדרין שפט רק בין עניינים של יהודים כיוון שהיה כאן כיבוש זר רוב התקופה (פרסי, יווני, רומי) וגם בתקופה שהייתה עצמאות יהודית תחת בית חשמונאי השלטון היה בעיקר של מתיוונים וצדוקים.

ג. קח לדוגמא את רבי עקיבא ורבי טרפון שאמרו "אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם". ברור שהוא לא התכוון לומר שהוא היה מתנגד מסיבות דתיות ועקרוניות להריגת הכובשים הרומאים הרי הוא תמך במרד אלים נגדם.

מנותק גור-אריה

  • "אריה ישאג מי לא ירא"
  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 3034
  • לָמוּת אוֹ לִכְבּוֹש אֶת הָהָר
בעניין: גזר דין מוות
« להגיב #2 ב- : נובמבר 25, 2012, 11:03:17 »
על פי היהדות יש אצל חז"ל מגמה להימנע ככל האפשר מביצוע עונש מוות

הנסיון להימנע מלבצע עונש מוות בוטא בהצהרות של התנאים, כגון: "סנהדרין ההורגת (אדם) אחד בשבוע (=שבע שנים), נקראת חובלנית", דעה אחרת גורסת שאפילו אם הרגה אחד לשבעים שנה נקראת חובלנית, ו"רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים: אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם".

פה בפורום יש אנשים עם להט להוציא להורג ערבים שחס וחלילה פגעו ביהודים חפים מפשע השאלה שלי אם המגמה להמנע כמה שיותר מהוצאות להרוג אצל חז"ל כמו שאמרו התנאים "סנהדרין ההורגת (אדם) אחד בשבוע (=שבע שנים), נקראת חובלנית" חלה רק על יהודים או גם על גויים שחיים תחת שלטון יהודי ופגעו ביהודים חפים מפשע ?
כשאתה מדבר, אתה מדבר על פושעים יהודים שאותם משתדלים מאד לא להוציא להורג.

אבל גוי שרוצה לגור בארץ מעמידים לו תנאים ואחד מהם זה שהגויים עצמם יצטרכו להרוג את מי מהם שעובר על שבע מצוות בני נח.
ולכן מדובר בבתי דין שלהם והם צריכים להרוג את פושעיהם אפילו גזלו פחות משווה פרוטה, ואם אינם הורגים את פושעיהם הורגים את כל העיר על שלא קיימה
את מצוות הדינים כאנשי שכם, שנתחייבו מיתה על שלא הרגו את  שכם בן חמור שאנס את דינה. ושמעון ולוי הרגו את כל העיר שכם, וראה שיעקוב טוען כלפיהם
רק מצד שלא יצקיפו אותו גויים ולא אומר שלא היו חייבים מיתה כי באמת להלכה היו חייבים מיתה והרגו עיר ביום אחד.

אם אתה רוצה להבין לגמרי את ההבדל שבדיני נפשות בין ישראל לגויים עליך ללמוד בעיון את הספר "תורת המלך" של הרב יצחק שפירא שהוא מקבץ
מכל התורה כולה את כל הדינים וההלכות בנושא.

תָּגָר- עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצָר אִם תַּעַל אוֹ תֵרֶד
בְּלַהַב הַמֶּרֶד שָׂא אֵש לְהַצִּית - אֵין דָּבָר !
כִּי שֶקֶט הוּא רֶפֶש הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶש
לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר.

מנותק אביר הקרנפים

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 8016
  • מוסר, כבוד, יהדות.
בעניין: גזר דין מוות
« להגיב #3 ב- : נובמבר 25, 2012, 14:26:06 »
אחת התופעות הכי מגונות בדורנו, היא הבעיה של אנשים שמפאת חוסר ידע, או אחרים שעושים את זה בגלל חוצפה מופלגת, לוקחים דברי תורה ומוציאים אותם מהקשרם, במטרה להעמיד דברי תורה כמוסר העמים השפל והעלוב.

ואהבת לרעך כמוך, לא נאמר על גויים.
ואהבת את הגר, לא נאמר על פולשים ומחבלים, רק על גרי צדק.
לא תגנוב, לא תרצח וכו', לא נאמר על גויים.

בקיצור, לגויים יש שבע מצוות בני נח. כל אחד מהם שפגע ביהודי או עבר על שבע המצוות הללו, חייב מיתה, כמו שכתב גור אריה.
ובהקשר ל"לא להרוג גויים", כבר אספתי כמה וכמה פסוקים שמסבירים בדיוק מה עמדת היהדות בעניין:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,37369.0.html
אמת, כבוד וכוח. שלושה דברים שאנשים מחפשים ומבקשים מזולתם כל ימי חייהם ולא יודעים שצריכים למצוא את זה בתוך עצמם.

צבא יהושע עוד יחזור!

מנותק גור-אריה

  • "אריה ישאג מי לא ירא"
  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 3034
  • לָמוּת אוֹ לִכְבּוֹש אֶת הָהָר
בעניין: גזר דין מוות
« להגיב #4 ב- : נובמבר 25, 2012, 17:08:03 »
אחת התופעות הכי מגונות בדורנו, היא הבעיה של אנשים שמפאת חוסר ידע, או אחרים שעושים את זה בגלל חוצפה מופלגת, לוקחים דברי תורה ומוציאים אותם מהקשרם, במטרה להעמיד דברי תורה כמוסר העמים השפל והעלוב.

ואהבת לרעך כמוך, לא נאמר על גויים.
ואהבת את הגר, לא נאמר על פולשים ומחבלים, רק על גרי צדק.
לא תגנוב, לא תרצח וכו', לא נאמר על גויים.

בקיצור, לגויים יש שבע מצוות בני נח. כל אחד מהם שפגע ביהודי או עבר על שבע המצוות הללו, חייב מיתה, כמו שכתב גור אריה.
ובהקשר ל"לא להרוג גויים", כבר אספתי כמה וכמה פסוקים שמסבירים בדיוק מה עמדת היהדות בעניין:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,37369.0.html
הרשה לי לבאר את דבריך מעט יותר, כמו שציין אביר הקרנפים האיסור להרוג גוי ללא סיבה הוא לא משום "לא תרצח", מכיוון שאיסורי "לא תרצח"
"לא תגנוב" ו"לא תנאף" הם רק איסורים חייבי מיתה כמו שלא תגנוב מדובר בגונב נפשות.

ולכן מדובר אך ורק ביהודי כיוון שיהודי ההורג גוי אינו חייב מיתה.

אם כך מניין האיסור להרוג גוי? משום "ליכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור" כלומר, במידה והתורה לא ציוותה ההיפך אין דבר שמותר לישראל ולגוי אסור.
ולגוי אסור להרוג גוי ואפילו עובר במעי אמו שנאמר: "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" אפילו אדם שבאדם היינו עובר. מדין זה גם לישראל אסור להרוג
עוברים ולהרוג גויים אך דינם שונה משל גויים ש"דמו ישפך" נאמר על גוי ולא על יהודי. לכן גוי שהרג עובר חייב מיתה, ויהודי שהרג עובר מתחייב לשמים
ומקבל עונש של קנס ולא מיתה.

אבל במה שהתורה ציוותה להרוג לא5 נאמר דין זה של "ליכא מידי" כי לא יתכן שיהיה אסור לישראל מה שהוא מחוייב למשל: "גוי ששבת חייב מיתה"
כלומר לגוי אסור לשמור שבת, אבל יהודי חייב ולא תוכל לומר פה את הכלל של "ליכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור" אלא במקום צווי יתכן מצב שישראל
יהיה מחוייב במה שהגוי אסור בו.

תָּגָר- עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצָר אִם תַּעַל אוֹ תֵרֶד
בְּלַהַב הַמֶּרֶד שָׂא אֵש לְהַצִּית - אֵין דָּבָר !
כִּי שֶקֶט הוּא רֶפֶש הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶש
לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר.