המאבק נגד האנדרטה לחיילים נאצים בלב י-ם
הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, ארגון ימין משפטי, פועל בשנה האחרונה להסרת האנדרטה לזכר הטמפלרים שגורשו מהארץ
מאת ניר חסון
ברחוב עמק רפאים בירושלים מצוי בית הקברות של הקהילה הטמפלרית, מייסדת ה"מושבה הגרמנית". בבית הקברות, הנעול לרוב, מצויה גם מצבה אחת שמעוררת זעם רב ואולי אף תביא לחוק מיוחד להסרתה. המצבה מנציחה בין היתר את בני הקהילה שמתו במהלך שירותם למען הרייך השלישי במלחמת העולם השנייה.
אלפים מבני הטמפלרים עברו לחיות בארץ ישראל במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הם עשו זאת מסיבות דתיות ואידיאולוגיות (לפי אמונתם, התיישבות ועבודה בארץ ישראל קירבו את שובו של ישו). עם עליית הנאצים הצטרפו רבים מהם למפלגה הנאצית ואף ייסדו סניף ירושלמי של המפלגה.
ב-1943, אחרי ששהו כמה שנים בהסגר, גורשו הטמפלרים מהארץ לאוסטרליה על ידי שלטונות המנדט הבריטי כנתיני אויב. עם זאת רבים מבני הקהילה הצליחו להגיע לאירופה ולהתגייס לוורמאכט, לאס-אס וליחידות נוספות של המשטר הנאצי. כל רכושם של הטמפלרים הוחרם על ידי הבריטים ועבר לידי מדינת ישראל, מלבד בית הקברות הקטן שבלב ירושלים.
צאצאי הטמפלרים מקפידים לטפח את בית הקברות ומגיעים אליו מדי שנה. בשנות ה-60 הקימו יורשי הטמפלרים מצבה מרכזית בבית הקברות בירושלים, שנועדה לאזכר את בני הקהילה שמתו במסגרת שירותם הצבאי במלחמות העולם. מקימי המצבה היו מודעים לרגישות הרבה שבהנצחת חיילים נאצים בירושלים. על כן הכיתוב שעליה מעורפל.
"לזכר מעל ה-450 מתים ועל אלה שנפלו בשנים 1914-1918 ו-1939-1945", נכתב על המצבה, שצורתה צלב קטוע, כסמלה של האגודה הטמפלרית. לחללי מלחמת העולם הראשונה מוקדשת אנדרטה נפרדת ומפורטת יותר, שהוקמה בין המלחמות וכוללת גם את שמות החללים ומקום נפילתם. בספרו "עיר המנוחות", מציין מירון בנבנישתי, חוקר ירושלים, כי 63 מבני הקהילה הטמפלרית הארץ-ישראלית נהרגו בשירות הרייך השלישי. "הם לא זכו לציון שמותיהם על לוח הזיכרון. שמותיהם מופיעים רק בחוברת ההנצחה ומקום נופלם לא מוזכר בשום מקום", כותב בנבנישתי.
הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, ארגון ימין משפטי, פועל בשנה האחרונה להסרת האנדרטה. במכתב שכתבה לפני כשנה עו"ד הילה כהן מטעם הארגון ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נכתב: "אנו סבורים כי לא ייתכן שבתוככי מדינת ישראל, קל וחומר שבעיר הבירה שלה, מוצבת אנדרטה שכזו, המעלה על נס דמויות שהן פושעי מלחמה, שהיו שותפים לניסיון החמור ביותר בהיסטוריה לכלות את עם ישראל". על פי כהן קיום האנדרטה הוא "סתירה בלתי מתקבלת" עם החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם. "לא ייתכן, כי ביד אחת תורה המדינה על רדיפת הפושעים הנאצים עד חורמה ואף עד מוות, ובידה האחרת תאפשר קיומן של אנדרטאות שיעלו את פועלם על נס".
עו"ד מיכאל בלס, המשנה ליועמ"ש, השיב כי אין בסיס משפטי להסרת המצבה. לאור זאת החלו בפורום לפעול לחקיקת חוק מיוחד בנושא המצבה. חוק דומה קיים בנושא המצבה לזכרו של ברוך גולדשטיין. על פי הצעת החוק שאמורה להיות מוגשת בידי ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), יתוקן החוק לעשיית דין בנאצים כך ש"לא תתקיים מצבה המנציחה, בין במפורש ובין במשתמע, את הנאצים ועוזריהם" וכן: "על אדם שבמקרקעין שבבעלותו או בחזקתו נמצאת מצבה כאמור, להרוס אותה עד היסוד באופן מיידי".
הצעת החוק גם כוללת "חובת יידוע" שלפיה כל אדם שהובא לידיעתו קיום של מצבה מעין זו מחויב להודיע למשטרה. במקביל נבחנת בפורום האפשרות לחוקק חוק עזר עירוני בירושלים שייעשה בהליך מהיר יותר ויוביל להסרת המצבה.
שומר בית הקברות הוא מאיר (מירו) אהרוני, יהודי-משיחי, שהתבקש על ידי צאצאי הטמפלרים לסייע בשמירה על בית הקברות, מאחר שהוא אחראי גם לבית הקברות של הקהילה המשיחית הסמוך. הוא מתנגד להסרת המצבה ומבקש להזכיר צדדים אחרים, נשכחים, של הטמפלרים.
"הם הצטרפו למפלגה כי לא היתה להם ברירה", טוען אהרוני, "אלו אנשים מדהימים, שהביאו לארץ את מטעי הבננות, את התפוזים, את בתי הבד התעשייתיים, את משאבות המים, הטרקטורים והגנראטורים. המצבה הזאת היא חלק מההיסטוריה. כל מה שנותר להם הוא בית הקברות הזה, זה השריד האחרון", אומר אהרוני.
אך בסיור בין המצבות הוא מודה, "בניגוד לבית הקברות השני (של הקהילה המשיחית, נ"ח), פה יש אנרגיות שליליות".
http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=1226390
נושא: הידעתם- בירושלים נמצאת אנדרטה לחיילים נאצים כבר עשרות שנים (נקרא 3832 פעמים)