בשבת: דברים מדהימים של האדמו"ר מאצנז-קלויזנבורג יופצו ברבבות עותקים
בשיחה המלאה שתופץ בשבת הקרובה ברבבות עותקים בציבור החרדי בארץ ובעולם, מתריע כ"ק האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצוק"ל זי"ע, מפני התחנפות לערבים וניסיון לקיים עימם יחסי ידידות. כן מבאר בדרכו מדוע דווקא סביב המקומות הקדושים ביותר נועצים הישמעאלים את טומאתם בניסיון לעכב את הגאולה וכיצד לעת אחרית הימים כאשר יגיע מועד ביאת המשיח יתהפך הכול לטובה וייוושעו ישראל. דברים מופלאים ומרתקים ביותר
יצחק רבינוביץ|ד' בכסלו תשעב 15:43 30.11.11הדפסה
האדמו"ר מצאנז קלויזנבורגבשבת הקרובה יזכו רבבות אלפי ישראל ישראל לקרוא לשבת עונג, עת ילמדו ויעיינו בגליון דברי התורה השבועי, בו רואה השבוע אור בפרסום ראשון שיחת קודש מיוחדת ומאירת עיניים שנשא כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל לפני 37 שנים, בשיעור חומש ורש"י על פרשת השבוע. שם בתוך דברות קדשו קורא בקול חוצב להבות אש: "מה שנקברה רחל אמנו בדרך אפרת היא בית לחם, לא היה רק כדי שבני ישראל בעת חורבן הבית יתפללו על קברה, אלא עיקר הכוונה היה לצורך דורנו אנו, כאשר לא יוכלו להגיע עד למקום קבורת האבות במערת המכפלה, ויגיע הזמן של הרגעים והימים והשבועות האחרונים שלפני מועד ביאת המשיח, שיראו בני ישראל שהגויים ירצו להשמיד להרוג ולאבד ח"ו, אז יוכלו לילך אל קבר רחל בבית לחם, שם ידפקו ויצעקו כל כך עד שיעירו ויעוררו את רחל אמנו שתלך לפני כסא הכבוד ותזעק ותצעק עד שתחריד את כל העולמות העליונים".
"פרשה זו מרמזת על מה שיהיה בדור האחרון בעקבתא דמשיחא, שהראו מן השמים ליעקב אבינו את הזמן שיגלו בני ישראל מארצם וכן כל מה שיהיה אתם עד סוף כל הדורות, עד דור עקבתא דמשיחא שבו יגאלו בגאולה השלימה" - דברים אלו כלולים בדברי הפתיחה של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק מצאנז זי"ע לשיחת קדשו המרטיטה שהשמיע לפני שלושים ושבע שנים, ומתפרסמת השבוע בפרסום ראשון.
שיחת הקודש נאמרה במסגרת שיעוריו הנודעים בחומש ורש"י, שנשא בבית מדרשו מדי לילשישי. שיעורים אלו שכבר בשעתם הרעיפו טללי תחייה על הקהל הרב שהגיע להאזין לדברות קדשו, ממשיכים גם שנים רבות לאחר מכן להיות עדן הנפשות של רבבות אלפי ישראל בעולםכולו. הללו זוכים מדי שבוע להתחזק מדברות הקודש, שלא פג טעמם הטוב ואקטואליותם, והם סוללים נתיבות אמת בדרכי עבודת השם ומאירים בהשקפה טהורה את כל ארחות חייו שלכל יהודי.
זאת תודות לאישים המוכשרים המופקדים על כתיבת דברות הקודש, עריכתם והוצאתם לאור, במכון"שפע חיים" שע"י אגוד חסידי צאנז, שמרכזו בקרית צאנז נתניה. הללו, במסירות עקבית, כבר מזכים את הציבור קרוב לשלושה עשורים בגליונות "דברי תורה" מאת כ"ק מרן אדמו"ר בעל שו"ת 'דברי יציב' ו'שפע חיים' מצאנז זי"ע, שהם מוציאים לאור מדי שבוע בשבוע ומופצים ברבבות עותקים בכל רחבי תבל.
בשבתהקרובה יזכו רבבות אלפי ישראל ישראל לקרוא לשבת עונג, עת ילמדו ויעיינו בגליוןהשבועי - שהוא כבר הגליון האלף תי"ב במספר. בגליון זה מתפרסמת בפרסום ראשוןשיחת קודש מיוחדת ומאירת עיניים שנשא כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל בשיעורחומש ורש"י על פרשת השבוע, ויצא, שהשמיע בשנת תשל"ה.
בעיניקדשו הצופיות למרחוק מאיר כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל את פרשת יעקב ורחל, בהקדימו לאור: "פרשה זו שרשה בגבהי מרומים וטמונים בה סודות עילאיםשאין לנו בהם שום השגה". כן דורש ואומר, כי כמובא בספרי הקודש פרשה זו מרמזתעל מה שיהיה בדור האחרון בעקבתא דמשיחא, ומבאר זאת בפסוקים על פי מדרשי חז"ל.
בהמשך עובר כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל ושח בדברים מרטיטים אודות קבר רחל בבית לחם, תוך הקדמת העובדא הנודעת, שבעת שהשר ר' משה מונטיפיורי בנה בנין מעל קבר רחלו הקיפו מסביב לכל צדדיו בכותל אבנים - אף שכוונתו היתה לטובה לכבודה של רחל אמנו,שלא יהיה המקום פתוח והפקר, מפני שהנערים הערביים היו רגילים ללכלך המקום ולשבור מאבני הקבר - מ"מ קנו הקדוש מצאנז בעל הדברי חיים זי"ע הקפיד על דבר זה ואמר: "איך יעלה על דעת אדם לעשות כדבר הזה, מי ציוה לו לעשות כן, הרי קבר רחל צריך להיות פתוח".
כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל ממשיך לאמור: "הנה בוודאי שזקה"ק כיוון לענינים גבוהים והדברים עתיקין, מכל מקום נראה לומר ביאור כוונת דברי קדשו בפשטות,שזקה"ק ראה ברוח קדשו שיבוא יום ששוב יהיה עת צרה לישראל, ושוב יצטרכו בני ישראל ללכת לקבר רחל לצעוק ולבכות על צרותיהם, כמו שעשו בעת שהגלם נבוזראדן מארץ ישראל. אף יתכן שאז באחרית הימים תהיה הסכנה לבני ישראל גדולה יותר מאשר היה בימי נבוזראדן, שהרי אז כבר היה אחר החורבן ושוב לא הרגו וטבחו בהם, וכאשר הגלו אותם לבבל כבר לא היתה הסכנה מרחפת עליהם כל כך, ומצינו שזמן קצר אחר הגיעם לבבל חזרול גדולתם והעשירו. אבל כששוב יגיע ח"ו זמן שאומות העולם ירצו להשמיד ולאבד אתכל היהודים מנער ועד זקן כהמן הרשע בשעתו, הנה אז בוודאי יהיו צריכים ללכת ולצעוקולבכות לפני אביהם שבשמים, ואז יהיה הזמן האמיתי שיצטרכו שרחל אמנו תלך ותצעק לפניכסא הכבוד ויהיה קולה נשמע ברמה ובכח גדול לפני הבוכ"ע, הכלה אתה עושה את שארית ישראל, ולא תניח בשום אופן שיהיו בני ישראל למשיסה ולהרג".
"לכןהקפיד זקה"ק על שהקיפו בבנין את קבר רחל, כי קבר רחל צריך להיות מגולה ופתוח דייקא, ואז כאשר יבואו שם בני ישראל היו בוודאי יכולים לפעול יותר. גם יתכן שאילו היה קבר רחל נשאר פתוח כרצון זקה"ק, לא היו באים עלינו כל הצרות והשואההאחרונה שעבר על כלל ישראל בדור האחרון, אך כיון שמן השמים נגזרה הגזירה, על כן נסתבב הדבר שיהיה קבר רחל סתום ומכוסה. בדבר זה יש ענינים גבוהים למעלה מהשגתינו,שקבר רחל צריך להיות דייקא מגולה, ודייקא באופן זה יכולים לפעול שם ביותר אתהישועה השלימה".
מעניןלענין באותו ענין ממשיך כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל: "כזאת גם נראהשהנה זה כמה שנים לא היו יכולים להגיע כלל אל קבר רחל ואל הכותל המערבי. אף לא למערת המכפלה, ששם באמת עד היום הזה אין יכולים לגשת למקום המדוייק של קבורת האבותוהאמהות, וכבר כמה מאות שנים אף אחד אינו יודע היכן המקום בדיוק, שהרי מקום קבורתם הוא במערה בתוך מערה והוא סתום ומכוסה, ויכול להיות שהוא כמה מאות אמות בתוךהאדמה, ובוודאי שאי אפשר לסמוך על מה שהערבים אומרים. גם הרבה שנים לא היה רשות לשום אדם מישראל להיכנס למערת המכפלה, וכשהרמב"ם הגיע לארץ ישראל והניחו לוליכנס למערת המכפלה קבע זה ליום טוב ולתפילה ולשמחה".
כאן ממשיך בדברים נשגבים ומגלה טפח תוך כיסוי טפחיים הרבה, על סיבת הדבר שכמה שנים אחרשנת ת"ש כבר לא היו יכולים בני ישראל לגשת גם לכותל המערבי ולקבר רחל, בהביאומה שכתוב בספר קדום שנדפס בשנת רפ"ח, וחיברו רבי יוסף אבן יחייא, מגולי ספרד,שכותב בפירושו על ספר דניאל "כי בסוף החמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולםבקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבוא קיצינו בעזרת ה'". כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל מוסיף: "דבר חידוש נפלא הוא, שהרי בדרך כלל כל מחשביהקיצים היו רגילים לחשב את הקץ באופן שיהיה קרוב לזמנם ולדורם, כמו שרואים בפירש"י בדניאל שם וכדומה, אבל שאחד יכתוב ויפרסם בשנת רפ"ח שזמן הגאולהיהיה בעוד יותר מארבע מאות שנה, כזאת לא מצינו, והרי זו נבואה ברורה ביותר. אף אםנאמר שכתב כן מחמת חשבונו שעלה לו כן בפירוש המקראות בדניאל שם, אם כן לא היה לולומר רק בשנת ת"ש או מעט קודם לכן, ומה הכריחו לכתוב "או מעט אחרכך", אין זאת אלא שרוח ה' דיברה בו ומילתו על לשונו, שהיה ברור אצלו שביאתהמשיח לא יהיה לפני שנת ת"ש כי אם לאחריה".
מרן אדמו"ר זצוק"ל דורש בדבריו בארוכה ועל פיהם ממשיך להסביר כי בשנת ה'אלפים ת"ש התחיל זמן הפקידה המסוגל לביאת המשיח, "ודבר פלא הוא שבתקופהזו התחילו למנוע את בני ישראל מללכת אל הכותל המערבי, עד שנשבה המקום לגמרי אצלהרשעים ולא הניחו יותר לאדם מישראל להגיע שמה. הענין בזה הוא, כי הנה הכותל המערבי הוא המקום שבו יכולים לפעול ישועות הכלל והפרט... אשר על כן, אע"פ דאיהו לאחזי מזלייהו של אומות העולם חזי שהמקום הזה הוא המקום המסוגל להתפלל בו על הישועה,משום הכי כאשר ראו והרגישו שקרבה ובאה עת הגאולה התגברו ברשעם ולא הניחו לבניישראל להגיע לכותל המערבי. כן גם שאר המקומות הקדושים, מערת המכפלה וקבר רחל,נסגרו וננעלו שעריהם וכבר לא היו יכולים לבוא כלל לשם. כי הערביים ימש"ו הםממקור הטומאה המתנגדת לבני ישראל, וכאשר הרגישו במזלם שמתנוצץ ובא אור הגאולה ובניישראל עולים לארץ ישראל, ואם יבואו ויתפללו במקומות הקדושים האלו יוכלו לפעול אתהישועה, על כן מנעו מהם בכל כוחם ויכלתם מלהגיע לשם".
"מהאי טעמא עד היום הזה עומדים הגלחים והשייח'ים של הערבים וצועקים בכל בוקר במסגדיםשלהם בדברי קיטרוג ונאצה על בני ישראל, שיזכור השי"ת לבני ישראל את חטא העגלשעשו במדבר רח"ל ואת שאר החטאים שעשו בני ישראל ושעל כן גלו מארצם, ושכביכולהם טובים יותר מבני ישראל. כל זאת כי הם הם מקור הטומאה והזוהמא העומדת נגד בני ישראל".
"ברם כאשר כבר מתקרב יותר זמן הגאולה ומן השמים כבר רוצים שישובו בנים לגבולם, עוזרהקב"ה ומתחילים לשבור את כח הטומאה שלהם. לכן אף שעדיין אין יכולים לעלות עלהר הבית ולבוא אל מקום המקדש, כבר יכולים בס"ד לבוא אל הכותל המערבי וכבריכולים ללכת ולצעוק אצל רחל אמנו. כך גם ברור בוודאי שאם היו כבר יכולים להיכנסאל תוך מערת המכפלה והמערה עצמה בה מצויים הקברות היתה פתוחה להתפלל שם, כמו שכברעוררתי על זה בשעתו, כבר היה משיח בא. כי אז כשהמקום פתוח היו יכולים לספר לפניהאבות הקדושים כל מה שנעשה בעולם הזה, והם היו מיד מעוררים רחמים ומחישים את ביאתהמשיח".
בענין זה ממשיך לדרוש בהרחבה ושוב חוזר ואומר: "אין הגויים הטמאים מניחים שבניישראל יכנסו למקום המערה עצמה לקברי אברהם יצחק ויעקב, כי יודעים שאילו יוכלולהיכנס שמה ולספר הכל אל האבות כבר תהיה הגאולה, לכן משאירים מקום זה סתום וסגורעל מנעול ובריח ואין יכולים להגיע לשם. אפילו למקום שאפשר כיום להיכנס הרי זהבמקום הטומאה של הערביים... והדבר מבהיל על הרעיון עד כמה הוא התגברות כח הטומאה,שדווקא במקום הקדוש הזה מצאו לנכון להעמיד שם בית תפלתם. כן סמוך לכותל המערבי עלהר הבית מקום הקודש והמקדש העמידו שני מסגדים. כל זה הוא מהתגברות הטומאה דווקאבמקומות אלו, שם הם עומדים ושומרים בכל כוחות הטומאה שיש להם למנוע שלא יוכלו בניישראל לפעול את הגאולה השלימה".
כאןמרעיף בקדשו טללי נוחם לעם ה': "אף שעדיין אין מניחים להגיע אל המקומותהקדושים האלו בשלימות, אך מכל מקום יכולים לעמוד כבר סמוך ונראה אליהם, ויכוליםללכת לצידם ולבקש ולעורר רחמים על כנסת ישראל. כן בקבר רחל אף שכיסו את הקבר בבניןאבנים, מכל מקום יכולים להגיע לשם, וכאשר מרבים שם בבכיה ובתחנונים, הנה שערידמעות לא ננעלו ויכולים לבקוע שערי שמים, ומעת לעת מגיעים התפילות ונשמעים לרחלאמנו".
בקולחוצב להבות אש ממשיך כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל ואומר: "מה שנקברהרחל בדרך אפרת היא בית לחם, לא היה רק כדי שבני ישראל בעת חורבן הבית יתפללו עלקברה, אלא עיקר הכוונה היה לצורך דורנו אנו, כאשר לא יוכלו להגיע עד למקום קבורתהאבות במערת המכפלה, ויגיע הזמן של הרגעים והימים והשבועות האחרונים שלפני מועדביאת המשיח, שיראו בני ישראל שהגויים ירצו להשמיד להרוג ולאבד ח"ו, אז יוכלולילך אל קבר רחל בבית לחם, שם ידפקו ויצעקו כל כך עד שיעירו ויעוררו את רחל אמנושתלך לפני כסא הכבוד ותזעק ותצעק עד שתחריד את כל העולמות העליונים".
בהמשךדברי קדשו המרטיטים מחד והמחזקים מאידך, מסביר בטוב טעם כי כל דבר טוב שצד הטומאהוהסט"א עושה, הרי זה נותן לה איזה כח והתגברות שתוכל להמשיך ולהתקיים בעולם.אבל כשהטומאה שוקעת עד תהום בלי שום ניצוץ ולחלוחית של טוב, אז בא יבוא עת קיצהוהיא נאבדת מן העולם.
כדברהזה רואים גם בזמנינו - ממשיך ואומר - דלאמיתו של דבר הישמעאלים והערביים המהכופרים בעיקר ואין להם אמונה בהשי"ת. "אך בהתקרב עת הגאולה והקב"הרוצה להושיע את בני ישראל, הנה מאת ה' היתה זאת שהערבים יתחברו באגודה אחת עם הקומוניסטים,שהם הכופרים בעיקר הגדולים ביותר בעולם האומרים לית דין ולית דיין, ושיטתם היאשצריכים לנהל המדינה על אדני הכפירה בלי שום זיק של אמונה בכח עליון. בזה נשברזכותם ונכבה הניצוץ הטוב שהיה לישמעאלים, כי ניכר ונראה שבאמת אינם מאמינים בכלוםוהריהם נואפים ורוצחים ורשעים, ואף אין רוצים יותר למול את עצמם. אז נתמלאה סאתםוכבר מגיע עת כליונם מן העולם, וכרות יכרתון ויאבדו עדי עד".
"שותפותזו שהם משתתפים עם הרוסים ועם בני אדום היא היא שמכניעה ומחלישה את כל כוחם. דברזה ברור כשמש הוא, שככל שישמעאל ואדום מתחברים יחד, נחלש ישמעאל ונתבטל יותרויותר, כי כל כח המקטרגים של ישמעאל הוא במה שיכולים לומר שיש להם קצת אמונה, אבלכשנוכחים לראות את רוע תכונתם ורשעתם, איך שהם מתחנפים ומתחברים ונטפלים לכלהכופרים והאפיקורסים בכל הארצות, אז נראה בבירור שהם טמאים ורשעים ואין להם שוםאמונת אמת וניצוץ של יחוד שמו ית' אפילו לא משפה ולחוץ, ואז כשל עוזר ונפל עזורונגזר דינם לאבדון".
כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל מאריך בענינים אלו ושוב חוזר לפרשת השבוע: "בעת ההיא כאשר ראה יעקב אבינו והתבונן במצב הדור שיהיה אז בעקבתא דמשיחא, הבין שלאתהיה עצה אחרת נגד הקטרוג של ישמעאל, כי אם שיצטרכו בני ישראל ללכת לצעוק בקבררחל. על זה נשא את קולו ויבך, שאז ראה שרחל אינה נכנסת עמו לקבורה, היינו שהואיהיה קבור במערת המכפלה עם שאר האבות ולא יוכלו בני ישראל להגיע למקום קבורתו, ורק רחל אמנו תעמוד לבד בקברה אשר על פני השדה, ואליה יבואו בני ישראל לשפוך את לבם בשעה שירצו לכלות אותם, והיא לבדה תצטרך לעלות לשמים ולבכות ולעורר רחמים עליהם".
גם מסביר בטוב טעם מדוע דייקא רחל אמנו תהיה מבכה על בניה ותעורר רחמים עליהם בדור האחרון, כי היא היתה בקיאה ומכירה בצביעותם של הרשעים האלו, "ועל זאת בשעה שיתעוררקטרוג על בני ישראל מכח צביעותם ורשעותם של בני ישמעאל, תרוץ היא לפני כסא הכבודות אמר לפני הבוכ"ע, הרי אני כבר סבלתי מצביעותם של הרשעים הללו הבאים באיצטלאשל התחסדות וצביעות ותולים כל מעשי רמאותם כאילו עושים כן על פי שורת הדין, ובכן אבוא אל המלך לבקש ולהתחנן לפניו שלא ישמע לדברי הקטרוג והשקר של הרשעים והרוצחים המכשפים הטמאים שמתיימרים לומר כאילו הם ח"ו טובים יותר מכלל ישראל, כי הרי באמת בני ישראל הינם קדושים וצדיקים ומתנהגים בצניעות. דייקא רחל אמנו תבכה עלבניה, שהיא יכולה להכחיש את המקטרגים ולצעוק לפני כסא הכבוד להצדיק את בני א-ל חיהקדושים".
"כל זאת הראו לו ליעקב בשעה שבא אל רחל... ובבכייתו פעל אז יעקב אבינו שירחםהקב"ה על בני ישראל עד דרא בתראה, שאז לא יהיה לבני ישראל על מי לישען כי אםעל אביהם שבשמים" - אומר כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל וממשיך להסבירכי בשעה זו לימד יעקב לרחל שתדע מה הוא תפקידה המוטל עליה לדורות עולם, ומסר לה מה שתאמר ותספר בשמו מעל לפני כסא הכבוד בעת שתבכה על בניה.
"תיכףאחרי ששמעה רחל דברים אלו מפי יעקב - "ותרץ ותגד לאביה", מיד שמעה בקולוורצה לספר זאת להקב"ה אביה שבשמים, שכבר אז התחילה בעבודתה הקדושה להתפלל ולעורר רחמים על כלל ישראל, ואמרה בתפילתה, שמע נא אבי שבשמים לקולי ואל תניחלמקטרג לדבר סרה בבני ישראל. כי אף שנראה כאילו אינם מתנהגים כראוי וכמו שאמרו הרועים על יעקב מה בא זה לחדש לנו דבר ערוה, ולמראית עין הגויים עוד מתיימרים לומר להםמוסר על התנהגותם, אבל באמת כל בני ישראל מלאים קדושה וטהרה והם קודש קדשים".
"ואילו כל הגויים אף שנראה כלפי חוץ כאילו יש להם מידות טובות ומתנהגים בנימוסים, באמתאין לזה שום ערך, כמארז"ל (יבמות קג.) כל טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים,שכאשר הצדיקים מתבוננים בטובתן של רשעים, היינו בטובות שעושים כלפי חוץ, הם נוכחיםלראות כי רעה היא, שאפילו כל הטובות שלהם הם כל כולם רק רע בלי שום נקודה טובהואינם עושים שום טובה לעולם. כמאה"כ (משלי יד, לד) חסד לאומים חטאת, שכל החסדשהם עושים הוא רק חטאת ואינו שוה מאומה, כי הגוי הוא טמא מטומא ומלא רציחה וגזלנותושפיכות דמים. זוהי מהותם האמיתית של אומות העולם המתחסדים והצבועים, ובזה מתבטליםהקטרוגים על בני ישראל".
כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל אף זועק מנהמת לבו הטהור לחזק ולאמץ לבב כל המייחלים לה': "מכאן תוכחת מגולה עד כמה צריך להיזהר שלא להתחבר עם הגויים, והדברברור שיותר צריך להיזהר מן הגוי כשהוא מראה עצמו כאוהב ומנשק ומחבק ומדבר דבריםטובים, מאשר מגוי שמראה שנאתו בעליל ומתנהג ברשעות. דבר זה ראו בכל הדורות עד היוםהזה, שהגזירות הקשות והרעות ביותר באו על בני ישראל לאחר שהתחברו עם הגוייםשהחשיבו אותם כ"גויים טובים".
"כל זמן אשר "בגויים לא יתחשב" היה יכול להיות "עם לבדד ישכון" והיה להם עמידה בגלות. אבל מעת שהתחילה הטומאה להחדיר בתוך עם ישראל דרכים חדשיםאשר לא שערום אבותינו, כמו שהתחילו בדרכי ההשכלה בתואנה שעל ידי שיהיו מלומדיםויהיו ככל העמים בית ישראל יהיה להם טוב ויהיה להם מנוח ומרגוע בין העמים, הנה מאז התחילו להתגבר הגזירות והרדיפות על בני ישראל".
"ענין זה צריך כל יהודי מבני א-ל חי הקדושים לחזור ולשנן, שלא לצפות ולחכות לטובת הרשעים ולא לסמוך עליהם. עלינו לדעת שאנו עומדים כעת בעקבתא דמשיחא ואין לנו על מי לבטוח ולהישען בלתי על ה' לבדו. צריכים לדעת שאם הגוי מראה עצמו שהוא טוב ונחמד כלפייהודי, אז יש לפחד ממנו ביותר, שבזה הרי הוא כנועץ ותוחב חרב וסכין לתוך לבו, כיעל ידי זה עדיין יש בו איזה נקודה ודבר טוב וממילא מתגברת כוחו. מאידך גיסא, כשרואים את רשעותם של הרשעים, איך שכל הגויים מקללים את ישראל וכולם כאחד אומרים לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד, אז יש לשמוח ולדעת שכבר נתמלאה סאתםובקרוב תהיה מפלתם הנחרצה, וקרובה ישועתנו לבוא וצדקתנו להגלות".
בדברים מחזקים ומאירים אלו מסיים כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל את משא קדשו שנמשך במשך קרוב לשעתיים תמימות. כאמור, דברות קדשו רואים השבוע לראשונה את אור הדפוס, בגליון השבועי בן 32 העמודים, היוצא לאור ע"י מכון "שפע חיים" שע"י "אגוד חסידי צאנז", והשבוע מודפס הגליון ברבבות עותקים באדיבות הארגון הנודע "יש שכר לפעולתך" שע"י "הקרן למורשת קבררחל" הפועל גדולות ונצורות למען ישמעו קולות תורה ותפילה
