כתב נושא: פוסט מודרניזם מתוך משקפי הקבלה- כנגזרת של הסרט מטריקס.  (נקרא 7183 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק אלמ

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 2059
  • וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ
http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=9601

בתת פרק זה ננסה מתוך שתי זוויות: הפילוסופיה הכלל עולמית, והיהדות, להבין את התקופה שבה אנו חיים כיום, את הדרך שבה הגענו לשם, ואת הפוטנציאל הגלום בה כפי שהוא משתקף בסרט.

אם נתחקה אחרי התפתחות התודעה האנושית מאז בריאת העולם, ונדמה אותה להתפתחות של נפש אדם בודד, נגלה קווי דמיון מפתיעים. דומה כי כמו תהליך ההתבגרות מילד למבוגר , העובר דרך שלב הנקרא גיל ההתבגרות, גם האנושות כולה ובתוכה אנחנו יוצאים בתקופה זו ממרד הנעורים הגדול של כלל המין האנושי.

האנושות בכללותה, עד הופעת השכליות היוונית, חיתה במודעות אקטיבית לעולם הרוחני העוטף אותה. כל העמים כמעט ככלל הכירו בכך שהמציאות השלמה משתרעת מעבר לגבולות של הגוף, ושל העולם החומרי בו אנו חיים, ושחיינו כאן צריכים להיות מכוונים לפי תכליתם הרוחנית. עם התפתחותו של השכל החוקר פתאום קלט האדם כי הוא יכול להבין את המציאות, ועם הבנה זו הוא יכול לשלוט בה.

האדם החל להפשיט את התופעות בעולם ממטענם הרוחני והרגשי ולהסבירם על פי נוסחאות מתמטיות קרות וחסרות חיים. המדע נתן לאדם בו זמנית גם כלי שליטה בעולם , וגם הרגשה שהוא כבר לא צריך אף אחד - הוא אוטונומי – עומד ברשות עצמו. הוא מגדיר את עצמו כפי שהוא למד להגדיר את העולם, הוא הריבון של עצמו. נשמע לכם מוכר? לא בכדי. זהו בעצם הלך המחשבה הבסיסי של הזמן החדש – מרד הנעורים העולמי.

מורי הדרך העיקריים של תקופה זו כמו שפינוזה, קאנט, דקארט, ניטשה, הובילו את המהפך – לא עוד הסברים מטפיזיים מופשטים – אנחנו נגלה אובייקטיבית מהו העולם ,מהו האדם, כאשר הקו המנחה הוא השכל- האדם הוא נקודת הייחוס, ה אני הוא המרכז - המהפכה הקופרניקית.

האדם לשיטתם, הוא אפילו זה שיצר (מתוך צורך שלו) את מושג האלוקות והעולם שמעבר – הוא ברא את אלוקים !!! כשם שהאדם חשב שהוא מבין את העולם כך הוא חשב שהוא גם ימצא את הערכים האובייקטיבים – את המוסר האמיתי, הנחה אשר אפשרה לו לזרוק לפח את כל האמונות הרוחניות / דתיות הקודמות אשר בסך הכול היו לשיטתו הסברים פרימיטיביים למהות העולם. האדם גירש את אבא מהבית. הוא האמין שבעזרת המדע האובייקטיבי – הוא יגלה את מהותו, את תכליתו, הוא יגלה משמעות. האדם עדיין האמין שהיא קיימת, רק שכמו שחסרים לו עדיין רק הכלים כדי להבין סופית את העולם, כך חסרים לו רק הכלים להבין באופן מוחלט את המשמעות.

אבל מה בסוף קרה? היה משבר!!

פתאום החלו להופיע בקעים באוטונומיה של האדם (פוסט מודרניזם). החלשות העולם האנושי הטהור. החלו להופיע בזירה המדעית יותר ויותר סימנים שרמזו בצורה תקיפה והולכת כי לאדם אין כלים להבין את המציאות. לא רק שאין לו כרגע את הכלים, אלא שלעולם לא יהיו לו.

המגבלה אינה טכנית אלא מהותית ! החלו להופיע שיטות שדיברו על יחסות, אי וודאות, קומפלמנטריות, אנטי חומר, אין יותר חומר, הכל סוגים של אנרגיה, שדות כוח, זמן שלילי, חלקיק שהוא גל, חומר שהוא אנרגיה, חופש החלקיקים, קוונטים, צפייה המשנה את התוצאות וכו. מושגים המצביעים על מוגבלות תפיסתית –שיטות המחקר עצמן נמצאו פסולות.

האדם החל לקלוט שהכלים הסופיים של עולם החומר טובים רק ברמה של הבועה הקרובה שבה הוא חי, אולם אינם מספיקים כדי להבין את השלם. הוא החל לרדת מחלומו הראשוני להבין את המהות, את התכלית, אולם במקום להבין שהוא פשוט לא משתמש בכלים הנכונים, הוא עשה את השגיאה הפטאלית והחליט שאם המדע לא מצליח לגלות – אז כנראה אין משמעות אחת, אין תכלית, אין אמת !! ומכאן לניהיליזם טוטאלי – כל אחד והאמת שלו.

לא יודעים אז לא כופים. ייאוש מידיעה. סובלנות כמעטה לחוסר תוכן וריקנות. אקזיסטאנציליזם – עולמו של המקרה, התאונה, והטעות.
זהו הכלא שלנו, זוהי התודעה – AI , התפיסה שיצר האדם שהשתלטה עליו. זהו העולם-העלם שהכניס האדם את עצמו אליו ושממנו הוא אמור לטפס החוצה.

לסיכום מצא את עצמו האדם מצד אחד, בעזרת המדע, שולט ביד רמה בעולם הקרוב הסובב אותו –מלך. ומצד שני, אותו מדע גילה לו כי הוא בסך הכול מקרה שקרה, אבק של כוכבים על גלקסיה עלומה שנעה בחוסר משמעות משום מקום לשום מקום, ללא תכלית, ללא מטרה, וללא משמעות, תאונה או טעות אבולוציונית. מבחוץ הוא מלך, ומבפנים ריקנות תהומית וריקבון רוחני.

לתוך דיכוטומיה זו של עידן הפוסט-מודרניזם נכנס המטריקס אשר אמור לגלות חזרה לאדם השקוע בצעצועים האלקטרוניים המדהימים של סוף המאה ה20 את הכלים כדי לפרוץ מעולמו הפיזי של האדם – לגעת בנקודה של המעבר ועי כך למצוא משמעות – תכלית וייעוד.

זהו תפקידם של בני שם (בנו של נוח). לשם שם שתי משמעויות: name , there . המשמעות הראשונה היא שם ולא פה. יש את העולם הזה , הקרוב, ויש את מה ששם, מעבר, מחוץ לגבולות העולם הזה. חזל מספרים לנו ששמיים זה שם פעמיים, והם נבראו תחילה. הם מייצגים את התכלית, המטרה. הארץ נקראת ארץ מלשון רצון וריצה – חסרון , צורך שגורם לתנועה אל התכלית אל המטרה.

שם במובן name מייצג את המהות- תכליתו של הדבר, שהוא שם ( there )- מעבר להרכבו הפיזי, מעבר לגופו. (כמו שמודגם בסרט בשמו של NEO שבשינוי סדר האותיות מתקבלת תכליתו – ONE ). על הארץ לעולם לא נמצא את התכלית, את המשמעות – כי היא שם, מעבר, בשמיים. המדע שניסה עם כלים ארציים למצוא אותה נכשל, אז האדם החליט למצוא תחליפים ארציים למשמעות ולמהות האמיתית – המהות שמעבר – המהות הרוחנית.

הבעיה היא כי תענוג ואושר אמיתיים נובעים תמיד ממילוי הייעוד, מהגשמת התכלית, ולכן התחליפים הארציים אינם מביאים את האושר המיוחל אשר מגיע רק כאשר האדם ממלא את ייעודו המקורי , כאשר הוא מתחבר אל השם. עד אז, על אף מילוי הרצונות הארציים, הוא פשוט מרגיש ריק – והנפש לא תמלא.

לאדם ניתן תפקיד כפול. מצד אחד רדוה וכבשוה – לכבוש ולשלוט על העולם, ומצד שני לעבדה ולשמרה – לשמור על העולם ככלי לעבודה רוחנית ומילוי הייעוד, הגשמת התכלית שניתנה לו עי שולחו. האדם בזמן החדש בשכרון התפעלותו מעוצמתו ויכולת שליטתו ,שכח את הלשמרה. הוא שכח את תפקידו וכך החל להרוס את העולם .

זהו עולמו של יפת (בנו האחר של נוח - אבי יוון), אבי העולם המערבי, שהוא רק חצי תמונה – החצי של השליטה . המטרה הסופית היא איזון בין יכולת השליטה לבין הכרה בשליחות ובשולח, וקבלת המרות, עצמאות מול עבדות, חופש מול ייעוד.

שלמות היא תמיד חיבור חי בין ניגודים, והאדם השלם הוא זה שיכול להכיל את הניגודים בתוכו. וישכון יפת באוהלי שם.


אקזיסטנציאליזם ומקריות לעומת השגחה תכנון ותכלית

במשך הסרט כולו אנו עדים למלחמה השקפתית בין מורפיאוס וניאו, לבין סמית ושאר נציגי המערכת. מהותו של המטריקס הוא עולם וירטואלי (דמיוני) בו חיים מוחות האנשים הרדומים באשליה של מציאות. המטרה של המערכת וסוכניה הוא שמוחות האנשים שמשחקים בתוך אותו עולם דמיוני לא יתעוררו ממנו, ולכן תפקידם הוא לשכנעם כי זה מה שיש וכל דיבור על מציאות שמעבר, על תכלית וייעוד הוא עקר ושטותי.

זהו קו ההגנה הראשון של המערכת. (בהמשך נתוודע לכך שישנם קווי הגנה נוספים עבור אותם חריגים שאינם קונים את הבלוף ולא מסתדרים בתלם של המערכת, כיון שמשהוא דוחף אותם בכל זאת לנסות לחפש , להתעורר. להם מוכרת המערכת בתוך המטריקס גלולות כחולות בצורת סדנאות ושיטות רוחניות שונות המדברות אמנם על שחרור, אולם תפקידם האמיתי הוא רק להשקיט את המצפון הבוער לחירות, להסיטם מדרך לוחמי ציון, ולהשאירם בתוך האשליה).

תפקידו של סמית מתקופת היותו סוכן המערכת ועד טיפוסו לעמדת תשלילו של ניאו, לשכנעו כי מאבקו חסר תועלת. לדבריו : תקווה, אמת, אהבה, בחירה, הינם המצאות של מוח אנושי עלוב המנסה להצדיק קיום חסר משמעות ותכלית. אשליות שהינם מלאכותיות כמו המטריקס עצמו. מעין מה שלמדנו לעיל כי האנושות באכזבתה מהבנת המציאות האמיתית והמשמעות, קבעה שרירותית כי אין כזאת , וחיפושו הבלתי נלאה של האדם אחריה נובעים מחוסר השלמתו עם עובדת חסרונה. העולם לא נברא מתוך תכנון ולכן משולל כל תוכנית ייעוד או מטרה. העולם פשוט קרה – מעין תאונה בלתי רצונית.

קולו של סמית הוא קולה של האקזיסטיאנצליזם, התפיסה שמחזיקה במוחותיהם של רוב העולם הנאור בתקופתנו. ביסודה מונחת ההנחה שכבר הבנו – ייאוש מלמצוא מטרה. אין אמת, אין משמעות, אין תכלית – כל אחד יחליט לעצמו מה התכלית. או אפילו לפי ז.פ.סארטר: התכלית היא להיות מסוגל לחיות ללא תכלית, ללא משמעות. חופש וסובלנות שהינם מסווה לשיברון ערכי כלל אנושי. אנחנו לא יודעים מה נכון, אז כל אחד יעשה מה שהוא חושב וינסה לא לפגוע בזכותו הדומה של חברו.

סובלנות הנותנת כשרות עקיפה ולגיטימיות להשקפות פסולות והרסניות במסגרת חופש הפרט, חופש הביטוי, ועוד מיני חופשים אשר מהותם האמיתית עבדות נוראה לעולם האשליה ,למטריקס, לעולם החומר והתאוות הגופניות (סייפר).

לעומתם אנו רואים את ציון ולוחמיה- אשר רואים את עצמם בשליחות. שליחות לאמת. מתוך הבנתם כי העולם מתוכנת / מתוכנן עי תודעה שנמצאת מעבר למציאות שאנו מכירים, הם מבינים כי אם יש תוכנית, אז יש מטרה, יש תכלית. התפקיד של האחד ושל כל אחד ואחד הוא להבין את תפקידו – את הסיבה שהוא פה , את השתלבותו בתוכנית הכללית.

מורפיאוס בנאומו לפני המבצע מלמד את חבריו כי אין דבר כזה תאונה או מקרה – יש השגחה, תכלית, ייעוד. יש משמעות לכל דבר, לכל פרט, לכל רגע. יש תוכנית !!! מלחמתם היא בראש וראשונה להכיר בשליחות. בהמשך המלחמה עוברת להתנגדות והתמודדות עם סוכני המערכת המנסים להרדים אותם ואת שאר האנושות. החופש האמיתי הוא חירות מהעבדות למטריקס, חירות הכרוכה במסירות הקרבה ומחויבות לאמת, לדרך של לוחמי ציון.

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=9601




 
 
 
 
 
 
כל מה שהיה טוב, עכשיו נחשב רע.
התיישבות הייתה מצווה, עכשיו היא עבירה.
להתגייס לצבא היה זכות, עכשיו זה חובה, עבודת כפיים הייתה כבוד, עכשיו זו בושה.

מנותק El Blanco

  • אדמין הפורום
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 10516
מעולה!!!!!!1111

מנותק נדב

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 732
נו אתם מבינים למה התכוונתי כשדיברתי על רדידות פילוסופית ואקרובטיקה מילולית?  חומר טוב לילדודס בני 17 שמוחם המתבגר צמא לתשובות מוחלטות ופשוטות, כי הוא פשוט לא מסוגל לעכל מורכבות אמיתית, אנשים שמוחם פשוט לא מסוגלים לחיות עם חוסר ידיעה, אז הם ממציאים לעצמם ידיעה כוזבת.


מנותק El Blanco

  • אדמין הפורום
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 10516
נו אתם מבינים למה התכוונתי כשדיברתי על רדידות פילוסופית ואקרובטיקה מילולית?  חומר טוב לילדודס בני 17 שמוחם המתבגר צמא לתשובות מוחלטות ופשוטות, כי הוא פשוט לא מסוגל לעכל מורכבות אמיתית, אנשים שמוחם פשוט לא מסוגלים לחיות עם חוסר ידיעה, אז הם ממציאים לעצמם ידיעה כוזבת.



Those who cannot debate, defame
כרגע אתה על תקן ליצן חצר בעל הבנה של אוטיסט וחוש שישי של בורות מקצועית, במהלך כל שהייתך בפורום לא הבאת ולו טיעון רציני אחד אלא מאגר ענק של אד הומינמים, אתה האחרון
שידבר על רדידות ובלבול ביצים.

מנותק אלמ

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 2059
  • וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ
אל תען כסיל כאוולתו המאמר לא מתיימר להיות פילוסופי נטו אלא הוא מדבר מתוך נקודת מבט יהודית\קבלית.
מה גם שהוא נותן בקצרה את אשר ידובר בסרט- הקישור שמוצג לעיל).
אם אתה רוצה להשמיץ מקומך לא כאן.
כל מה שהיה טוב, עכשיו נחשב רע.
התיישבות הייתה מצווה, עכשיו היא עבירה.
להתגייס לצבא היה זכות, עכשיו זה חובה, עבודת כפיים הייתה כבוד, עכשיו זו בושה.

מנותק נדב

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 732
על קצה המזלג, אני חושב שהניסיון להחיל אמיתות פיסיקליות באותו מדף עם אמיתות ערכיות או "משמעות", הוא אחד מהאיוולות היותר גדולות שניתן לחשוב עליהן. אין מובן לטענה " כל אחד והאמת שלו". אם מדובר על אמיתות פיסיקליות מדעיות זה בהחלט לא נכון, אם מדובר על אמיתות ערכיות אז לדעתי זה פשוט ניסוח לא נכון. ערכים הם תוצר של תודעת האדם, לפיכך אין ולא יכולים להיות ערכים אוניברסליים. לפיכך, על השאלה "כמה קילומטרים יש בין השמש לכדו"א"? היא שאלה שיש עליה תשובה מוחלטת. השאלה "האם ראוי לבצע המתות חסד בחולים סופניים?" איננה שאלה כזו, משום שהיא שאלה ערכית, כלומר היא תלויה בבני אדם. הניסיון לשים שתי שאלות אלה תחת כיפה אחת הוא מעוות. זו רדידות פילוסופית.

באשר למשמעות, את הדיון הזה צריך להתחיל בשאלה משמעות מהי? תן דעתך על שני המשפטים הבאים:

משמעות המילה "רווק" הוא גבר לא נשוי לא אלמן ולא גרוש.

עמנואל קאנט היה פילוסוף משמעותי למדי בעיצוב התפיסה המודרנית.




מנותק בת ימי 1

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 1447
על קצה המזלג, אני חושב שהניסיון להחיל אמיתות פיסיקליות באותו מדף עם אמיתות ערכיות או "משמעות", הוא אחד מהאיוולות היותר גדולות שניתן לחשוב עליהן. אין מובן לטענה " כל אחד והאמת שלו". אם מדובר על אמיתות פיסיקליות מדעיות זה בהחלט לא נכון, אם מדובר על אמיתות ערכיות אז לדעתי זה פשוט ניסוח לא נכון. ערכים הם תוצר של תודעת האדם, לפיכך אין ולא יכולים להיות ערכים אוניברסליים. לפיכך, על השאלה "כמה קילומטרים יש בין השמש לכדו"א"? היא שאלה שיש עליה תשובה מוחלטת. השאלה "האם ראוי לבצע המתות חסד בחולים סופניים?" איננה שאלה כזו, משום שהיא שאלה ערכית, כלומר היא תלויה בבני אדם. הניסיון לשים שתי שאלות אלה תחת כיפה אחת הוא מעוות. זו רדידות פילוסופית.

באשר למשמעות, את הדיון הזה צריך להתחיל בשאלה משמעות מהי? תן דעתך על שני המשפטים הבאים:

משמעות המילה "רווק" הוא גבר לא נשוי לא אלמן ולא גרוש.

עמנואל קאנט היה פילוסוף משמעותי למדי בעיצוב התפיסה המודרנית.




משמעות מבחינתי היא הגדרה ו/או ההשלכות שלה.

מנותק נדב

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 732
אני צריך תשובה ממישהו דתי.

מנותק נץ וגאה בזה

  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 6815
  • Hierosolyma Victor
על קצה המזלג, אני חושב שהניסיון להחיל אמיתות פיסיקליות באותו מדף עם אמיתות ערכיות או "משמעות", הוא אחד מהאיוולות היותר גדולות שניתן לחשוב עליהן. אין מובן לטענה " כל אחד והאמת שלו". אם מדובר על אמיתות פיסיקליות מדעיות זה בהחלט לא נכון, אם מדובר על אמיתות ערכיות אז לדעתי זה פשוט ניסוח לא נכון. ערכים הם תוצר של תודעת האדם, לפיכך אין ולא יכולים להיות ערכים אוניברסליים. לפיכך, על השאלה "כמה קילומטרים יש בין השמש לכדו"א"? היא שאלה שיש עליה תשובה מוחלטת. השאלה "האם ראוי לבצע המתות חסד בחולים סופניים?" איננה שאלה כזו, משום שהיא שאלה ערכית, כלומר היא תלויה בבני אדם. הניסיון לשים שתי שאלות אלה תחת כיפה אחת הוא מעוות. זו רדידות פילוסופית.
באשר למשמעות, את הדיון הזה צריך להתחיל בשאלה משמעות מהי? תן דעתך על שני המשפטים הבאים:
משמעות המילה "רווק" הוא גבר לא נשוי לא אלמן ולא גרוש.
עמנואל קאנט היה פילוסוף משמעותי למדי בעיצוב התפיסה המודרנית.
בא נתחיל עם הרישא ברשותך,
גם במדעים מדוייקים יש די והותר שטחים בהם אין תשובה מוחלטת, די אם אזכיר כלאחר יד את הקוסמולוגיה, מכניקת הקוונטים, ייצורי הביניים באבולוציה ועקרון אי הודאות של גדל.
מכאן אני עובר לפילוסופיה של המדע, שם בתור אחת הדוגמאות החזקות, ניתן למצוא את פרדוקס החתול של שרדינגר.
אז לאט לכבודו ולך תקרא קצת דברים של קרל פופר על פילוסופיה של המדע וכנ"ל קצת ד"ר מיכאל אברהם לפני שאתה מקשקש בקומקום בדברים שאתה לא מבין בהם (עדיף שתתרכז במוזיקה).
אני בהחלט מסכים שיש פה גם מימד של רדידות פילוסופית, סופו של יום, האתר איננו מתיימר להיות הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה והכותב בודאי איננו בדיוק פרופ' אבי שגיא או פרופ' זאב בכלר.
הוא ניסה עם קצת תחכום לתת משהו שידבר אל אנשים שממילא ראשם לא מצוי בפילוסופיה, מי שזה מדבר אליו, תפדאל, ומי שלא...לפחות שיהיה עקבי.
ומכאן אני עובר לסיפא, שאלת לגבי פירוש המילה "משמעות" בשני משפטים שונים
אם כן, במשפט הראשון, פירוש המילה הוא- הגדרה קרי- תיחום הגבולות של המילה כשלעצמה מבחינת מובנה הצר.
במשפט השני מאידך, המילה מופיעה כדי להעריך את מושא המשפט- קרי: פילוסוף, אך מאידך המילה הזו היא הגדרה מעורפלת שכן היא איננה חושפת לאיזה כיוון היא הולכת מבחינת השפעתה שכן המילה "משמעותי" בהקשר זה, יכולה להשתמע בין לחיוב ובין לשלילה.
דבר זה אגב מתגלם בשפה האנגלית בה למילה הראשונה ניתן התרגום- meaning
בעוד למילה השנייה ניתן התרגום- important
אך כאמור, משלך איננו נכון כיוון שלמרות הנסיון לעשות אבחנה זו, ישנו החור השחור במדע המדוייק שאתה רחוק מאוד מלפתור.
אלוף מיל. בני פלד ז"ל
"צאו החוצה וצלצלו בפעמון שנתן לי מפקד חיל הים. כשישאלו אתכם למה אתם מצלצלים, ענו שכאן מת יהודי משוגע, שחשב שהיהודים מסוגלים להקים מדינה-וטעה" מילותיו האחרונות לילדיו.

מנותק בת ימי 1

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 1447
בא נתחיל עם הרישא ברשותך,
גם במדעים מדוייקים יש די והותר שטחים בהם אין תשובה מוחלטת, די אם אזכיר כלאחר יד את הקוסמולוגיה, מכניקת הקוונטים, ייצורי הביניים באבולוציה ועקרון אי הודאות של גדל.
מכאן אני עובר לפילוסופיה של המדע, שם בתור אחת הדוגמאות החזקות, ניתן למצוא את פרדוקס החתול של שרדינגר.
אז לאט לכבודו ולך תקרא קצת דברים של קרל פופר על פילוסופיה של המדע וכנ"ל קצת ד"ר מיכאל אברהם לפני שאתה מקשקש בקומקום בדברים שאתה לא מבין בהם (עדיף שתתרכז במוזיקה).
אני בהחלט מסכים שיש פה גם מימד של רדידות פילוסופית, סופו של יום, האתר איננו מתיימר להיות הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה והכותב בודאי איננו בדיוק פרופ' אבי שגיא או פרופ' זאב בכלר.
הוא ניסה עם קצת תחכום לתת משהו שידבר אל אנשים שממילא ראשם לא מצוי בפילוסופיה, מי שזה מדבר אליו, תפדאל, ומי שלא...לפחות שיהיה עקבי.
ומכאן אני עובר לסיפא, שאלת לגבי פירוש המילה "משמעות" בשני משפטים שונים
אם כן, במשפט הראשון, פירוש המילה הוא- הגדרה קרי- תיחום הגבולות של המילה כשלעצמה מבחינת מובנה הצר.
במשפט השני מאידך, המילה מופיעה כדי להעריך את מושא המשפט- קרי: פילוסוף, אך מאידך המילה הזו היא הגדרה מעורפלת שכן היא איננה חושפת לאיזה כיוון היא הולכת מבחינת השפעתה שכן המילה "משמעותי" בהקשר זה, יכולה להשתמע בין לחיוב ובין לשלילה.
דבר זה אגב מתגלם בשפה האנגלית בה למילה הראשונה ניתן התרגום- meaning
בעוד למילה השנייה ניתן התרגום- important
אך כאמור, משלך איננו נכון כיוון שלמרות הנסיון לעשות אבחנה זו, ישנו החור השחור במדע המדוייק שאתה רחוק מאוד מלפתור.

זה בסדר.הוא כל פעם מקשקש על נושאים שאין לא מושג בהם ואז שולח אחרים ללמוד את אותם הנושאים.שיקרא פעם את סטיבן הוקינג ואז יחזור וידבר על פיסיקה.

מנותק נדב

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 732
נץ, את פופר קראתי כשאתה מן הסתם היית ביסודי. אז לאט לך עם התנשאות. הרקע הפילוסופי שלי לא רע ומה שבטוח לא נופל משלך. אז נתחיל מזה. (בת ימי - את הוקינג קראתי לפני שאתה שמת סדינים לבנים על הראש, לא שזו חכמה גדולה לקרוא את הוקינג, אז באמת, תרגיע).

הכוונה שלי הייתה שבמדעים מדוייקים התשובה תמיד אחת ויחידה, והיא מוחלטת. הידע שלנו עליה אולי לא שלם אבל מה שבטוח התשובה היא מוחלטת. בסופו של דבר, או שהיקום פועל באופן דטרמינסטי או שתתכן אקראיות סטטיסטית קוונטית (ולא נכנס בדיוק למונחים בקוונטים, זו רק דוגמא). בסופו של דבר או שהחיים על כדו"א התפתחו בהדרגה ללא יד מכוונת, או שלא. עקרון זה נכון לא רק לגבי מדעים מדוייקים, אלא למשל גם באמונות דתיות. או שקיים אל כל יכול המכונה י**ה, והוא אלוהי היהדות, או שלא קיים אל כזה, ואז או שישו אכן היה התגלמות של אותו אל או שלא. גם כאן קשה לחשוב על תשובה שלישית, רק תשובה אחת נכונה. או שיש קיום לאחר המוות או שאין. כנ"ל לגבי פסיכולוגיה ושאלות כגון מה מניע בני אדם.

אבל עקרון זה בפירוש לא תופס לגבי שאלות ערכיות. זאת, מפני שערכים הם לא דבר שיש לו אחיזה מציאותית כלשהי, אלא הם תוצר של תודעת האדם. לכן אין תשובה מוחלטת על שאלות ערכיות.  תהום עמוקה פעורה בין הדוגמאות שלי מהפסקה הקודמת לבין שאלות מוסריות.  אין שום דבר ביקום שהוא טוב, רע, ראוי או מגובה בפני עצמו, אלו הם שיפוטים אנושיים. מחב"תים רבים מנסים לעשות השלכה מאמיתות פיסיקליות לאמיתות מוסריות, "הרי לא יתכן שלכל אחד תיהיה האמת שלו, אחד חייב להיות צודק והשני טועה" - זה לא נכון לגבי שאלות ערכיות, זו איוולת. וזו כל הנקודה שלי. זה יותר משטחיות, זו הטעיה.

בחלק השני של הודעתך אתה נותן שני פירושים למילה משמעות. כשהבחור בסרטון מדבר על משמעות החיים, לאיזה פירוש של "משמעות" הוא מתכוון? מה הגדרתם של החיים או מה חשיבותם?

מנותק בת ימי 1

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 1447
נץ, את פופר קראתי כשאתה מן הסתם היית ביסודי. אז לאט לך עם התנשאות. הרקע הפילוסופי שלי לא רע ומה שבטוח לא נופל משלך. אז נתחיל מזה. (בת ימי - את הוקינג קראתי לפני שאתה שמת סדינים לבנים על הראש, לא שזו חכמה גדולה לקרוא את הוקינג, אז באמת, תרגיע).

הכוונה שלי הייתה שבמדעים מדוייקים התשובה תמיד אחת ויחידה, והיא מוחלטת. הידע שלנו עליה אולי לא שלם אבל מה שבטוח התשובה היא מוחלטת. בסופו של דבר, או שהיקום פועל באופן דטרמינסטי או שתתכן אקראיות סטטיסטית קוונטית (ולא נכנס בדיוק למונחים בקוונטים, זו רק דוגמא). בסופו של דבר או שהחיים על כדו"א התפתחו בהדרגה ללא יד מכוונת, או שלא. עקרון זה נכון לא רק לגבי מדעים מדוייקים, אלא למשל גם באמונות דתיות. או שקיים אל כל יכול המכונה י**ה, והוא אלוהי היהדות, או שלא קיים אל כזה, ואז או שישו אכן היה התגלמות של אותו אל או שלא. גם כאן קשה לחשוב על תשובה שלישית, רק תשובה אחת נכונה. או שיש קיום לאחר המוות או שאין. כנ"ל לגבי פסיכולוגיה ושאלות כגון מה מניע בני אדם.

אבל עקרון זה בפירוש לא תופס לגבי שאלות ערכיות. זאת, מפני שערכים הם לא דבר שיש לו אחיזה מציאותית כלשהי, אלא הם תוצר של תודעת האדם. לכן אין תשובה מוחלטת על שאלות ערכיות.  תהום עמוקה פעורה בין הדוגמאות שלי מהפסקה הקודמת לבין שאלות מוסריות.  מחב"תים רבים מנסים לעשות השלכה מאמיתות פיסיקליות לאמיתות מוסריות, "הרי לא יתכן שלכל אחד תיהיה האמת שלו, אחד חייב להיות צודק והשני טועה" - זה לא נכון לגבי שאלות ערכיות, זו איוולת. וזו כל הנקודה שלי. זה יותר משטחיות, זו הטעיה.

בחלק השני של הודעתך אתה נותן שני פירושים למילה משמעות. כשהבחור בסרטון מדבר על משמעות החיים, לאיזה פירוש של "משמעות" הוא מתכוון? מה הגדרתם של החיים או מה חשיבותם?
אז תקרא שוב את סטיבן הוקינגואז חזור אלינו.אגב אם כבר מדברים על דו משמעותיות לוחד משמעותיות לגבי ערכים הייתי גם ממליץ לך לקרוא את עמנואל קאנט ואת המבקרים שלו.לסיכום אני מצליץ לך לקרוא את התנ''ך.הוא די חד משמעי לגבי הערכים שלו.

מנותק נדב

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 732
 :::D :::D :::D קאנט דווקא אחד הראשונים שקראתי. ואני יודע שהתנ"ך חד משמעי לגבי הערכים שלו, אין ספק בזה.

מנותק בת ימי 1

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 1447
:::D :::D :::D קאנט דווקא אחד הראשונים שקראתי. ואני יודע שהתנ"ך חד משמעי לגבי הערכים שלו, אין ספק בזה.
אז תחזור לשיעורי פילוספויה ותנ''ך.

מנותק yossso

  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 838
  • "...ובחרת בחיים..." (דברים ל, יט)
    • אני בפייסבוק
There is no palestein.
"לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם : אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ : ... : בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם" (תהלים קכד; ב-ג, ו)

"...לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (זכריה ד, ו)
"...לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה'..." (משלי כא, א)