בס''ד
לאחרונה יש לי קצת לשבת ולקרוא כמה קלאסיקות, כי יש ל עכשיו תקופה של שקט וחופש מהעבודה. כאמור, קיבלתי המלצות מחברים ומכרים על כל מיני ספרים שכדאי לי לקרוא.
בינהם היה ספר של פיודור דוסטוייבסקי, שהוא אנטישמי מובהק וכמעט כל ספר שלו מכיל מילות גנאי על יהודים שהוא קורא להם ז'יד, כלומר ''יהודון'' ברוסית.
יש לי בעייה לקרוא ספרים שלו, למרות שהם מומלצים וזה הסגנון הספרותי המועדף עליי. ספרים כמו ''החטא ועונשו'', למרות שהם נחשבים לספרי מופת, הם רוויים בשנאה חולנית והסתה ארסית נגד יהודים.
בנוסף לכך, אני מקפיד שלא לנגן יצירות מוזיקליות של מלחינים אנטישמיים, שהבולט בינהם הוא כמובן ריכרד וואגנר, שאמר במאמר מפורסם שלו כך: ''היהודי הוא מנוון, הוא חלש בשכלו ובכוח המחשבה והיצירה שלו..........
אין לו ליהודי את הכוח הפנימי שמנחה כל יוצר מוזיקלי. המוזיקה של היהודי היא נחשלת, מעוררת בחילה וסלידה. בניגוד אליו ניצב המלחין הגרמני ששואב את השראתו מהמורשת של ה''פולק''.''