אבהר את דבריי:
א. ישנם מצוות שמרוב חשיבותם אין הקב"ה יכול להעניק לנו את שכרן בעולם הזה משום ששום דבר לא משתווה לשכר האמיתי וכן לגבי עבירה חמורה.
ב.הקב"ה מנהל את העולם ואכן יש סיבה לכל הוראותיו ופעולותיו על אף שאיננו יודעים זאת אנו בסך הכל ברואיו.
ג. קרא את הציטוט שכתבתי בסוף הודעתי לעיל.
מצוות שמרוב חשיבותם אין הקב"ה יכול להעניק את שכרן בעולם הזה? נשמע לי כמו איש עסקים שמוכר אשליות. אני עושה רע, אני אענש, אני עושה טוב, אני אתוגמל. כמה ומה וכ'ו זה לא משנה.
אני אדם טוב, אני יודע זאת. אני עושה טוב כשצריך ורע כשצריך (בניגוד לתפיסה שעשיית טוב היא כל שחשוב, לדעתי צריך גם לדעת להיות אכזריים ורעים) בכל מקרה אני לא עושה שום מצווה שידוע לי עליה כגון ברכות על האוכל וכ'ו, ובכל זאת אני לא סובל.
אז כן, את כל המצוות המוסריות, או לפחות את רובן, אני מאמין שאני מקיים. כי אני רואה את זה כדבר חשוב ונכון, אבל להניח תפילין? להודות יום יום שעה שעה על האוכל? להגיד תודה שלא הרג אותי בשנתי? נו באמת...
