שלום חיים. אני חדש בפורום אולם לחלוטין לא חדש בהוויה הישראלית. שרתתי במדים עד קיץ 2008 ואז פרשתי לגמלאות.את רוב חיי הבוגרים עשיתי בצורה זו או אחרת בשרות עם ישראל. לצערי לאחר כל אותם שנים בהם אני מכיר את מאבקו של עם ישראל לצורותיו ולאחר שאני עוקב אחרי כל אותם הצעות לפתרונות הגעתי למסקנה שעיקר הבעיה שלנו היא חוסר הבנתנו את המציאות בה אנו חיים. לכן קודם כל עלינו לבדוק מיהו באמת האויב, מהם יעדיו ומה הם דרכי פעולתו. ואז ורק אז נוכל להתוות דרך להילחם בו ולהכריעו. שים לב חיים שאני מדבר על הכרעה ולא על שום מצב אחר, לא כמצב ביניים ולא כמצב קבע. היום בגדול לוחמים נגד עם ישראל שני גופים אשר אין ולא יכול להיות להם שום מכנה משותף מלבד הרצון להחריב את מדינת ישראל. האויב הראשון הוא האיסלאם המונהג בעיקר על ידי הערבים אולם לא רק על ידם (לדוגמא האירנים והטורקים) המלחמה נגדו היא דתית ולא טריטוריאלית כך שכל הדיבורים על עם פלשתיני ועל מדינה פלשתינית הם חלק מהטקטיקה בה נוקט האויב כאשר המטרה הסופית היא השמדת מדינת ישראל והשלטת האיסלם על חבל ארץ זו. האויב השני הלוחם בנו הוא השמאל הרדיקלי אשר כחלק מתפיסת עולמו את החברה האנושית האוטופית לדעתו בה אין שלטון ואין סדר, מדינת ישראל ככלל והעם היהודי בפרט מהווים אנטי תזה לרעיונותיו ולכן החרבת מדינת ישראל וחבירה לכל מי שולחם בעם היהודי הוא כורח שאם לא כן אין לו את אותה נקודה ארכימדית בה יוכל למנף את מאבקו.לכן כל הדיבורים על זכויות הערבים אינם אלא כיסוי למטרתם האמיתית והיא שלילת זכות קיומו של העם היהודי. שהרי מה לאיסלאם ולערבים ולזכויות אדם ומה לארגונים אנטי שמים ולסובלנות ואחווה בין בני אדם. מאמר מוסגר ניתן לומר שאם האיסלאם ישיג ח"ו את מטרותיו הרי שהראשונים בתור לחיסול פיזי יהיו אותם אנשי שמאל שכיום מסייעים להם אולם דרכם מהווה ניגוד מוחלט וכפירה בכל מה שהאיסלאם מאמין ולכן המוסלמים יראו בהם אז אויב שיש לחסלו ולהשמידו ולא להשאיר מהם זכר. פרדוקס מוחלט אולי, אבל מי אומר שהמצב כיום הוא מצב הגיוני?