יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
גידול כלבים מנקודת מבט יהודית-דתית
עדן איסקוביץ:
בס''ד
אני בחור דתי (לא חרדי) את נעוריי המאוחרים העברתי בישוב היהודי נווה דקלים. באותה תקופה היה למשפחתי כלב רועה גרמני גזעי טהור שהבאנו מגרמניה, שמו היה צ'ארלס. למרבה הצער הוא חלה בסרטן והוא מת, זה קרה בשנת 2005 בתקופת הגירוש מגוש קטיף, אז גם התגייסתי.
כרגע אני גר בדירה, ואין לי חצר, כמו שהייתה לנו אז, אך בכל זאת אני רוצה לקנות כלב רועה גרמני נוסף. סגרתי עסקה עם בחור אחד מפרנקפורט שבגרמניה, הוא מגדל כלבי רועים, ואני מתכוון לקנות גור קטן בן חודשיים, ממש בקרוב. אך לאחרונה שמעתי מכמה מכרים חרדים, שאסור לגדל כלבים על פי התורה, כמובן שאני דוחה את הטענה הזאת, מכיוון שאין כל סימוכין לעניין הזה בתנ''ך כולו. אותם חרדים אמרו, שהרמב''ם בעצמו כתב בספרו 'מורה נבוכים' (שאת חלקו, דרך אגב, קראתי בעבר) שאסור לגדל כלבים בבית, אלא רק מי שיש לו חצר. וכמו כן 'ארור המגדל כלב...' זה מה שהם אומרים, אך אני כאמור, אינני מקבל זאת. הוריי הם אנשים דתיים (דתיים-לאומיים, לא חרדים קיצוניים ופנאטים)
וכל חייהם גידלו כלבים, וכך גם שכנים רבים שלנו, שהיו חובשי כיפות וגידלו באהבה כלבים.
מה דעתכם על כך? והאם מישהו חולק עליי ויש לו הוכחה מהתורה שאכן אסור ליהודי לגדל כלבים?
האלקשי:
רמב"ם הלכות נזקי ממון ה-ט:
וכן אסרו חכמים לגדל חזירים בכל מקום, ולא את הכלב, אלא אם כן היה קשור בשלשלת.
אבל מגדל הוא כלבים בעיר הסמוכה לספר, ביום קושרו ובלילה מתירו. ואמרו חכמים: ארור
מגדל כלבים וחזירים, מפני שהזיקן מרובה ומצוי.
יש היתר מיוחד של חז"ל לגדל כלב באיזורי הגבול כדי להשמר מפני אויב, אבל בעיר רגילה
וק"ו בדירה זה לא פשוט בכלל.
אלמ:
תשובת הרב נגר.
א. הגמרא אומרת שאסור לגדל כלב רע בבית.
ב. יש בעיה להכניס בעל חיים טמא לתוך הבית, או למרפסת כל זמן שהוא עובר דרך המזוזה. (יש גם מי שפוסל את המזוזה בשל כך)
ג. אדם עשוי להיתבע בשמים, מדוע דאג לפרנס כלב שעשועים ולא השתמש בממון שהוציא עבור הכלב לטובת עניי העיר.
ד. היזקם של הכלבים מצוי ולכן אמרו חז"ל: "ארור" מגדל כלבים וחזירים. (למרות שלדעתי לא התכוונו למציאות של ימנו של כלב טוב)
ה. במידה והכלב נועד לסייע לעיוורים או לסייע בהגנה על הבית אז יש להתיר גידול כלב. וגם אז כדאי להשתדל שיהיה מחוץ לבית.
ו. מי שמגדל כלב בבית למרות הכל בעבירה גורם רעה לעצמו והדבר גורר עבירות נוספות משום שיהא עליו ליטול ידיו כל הזמן מהטומאה.
ז. מותר לגדל כלב בחצר, בצורה כזאת שאין מכניסים אותו הביתה.
פירוט והרחבה:
כותב הרמב"ם (הלכות נזקי ממון פרק ה' הלכה ט')
וכן אסרו חכמים... ולא את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת.
אבל מגדל כלבים בעיר הסמוכה לספר. ביום קושרו ובלילה מתירו.
ואמרו חכמים: ארור מגדל כלבים וחזירים מפני שהזיקן מרובה ומצוי.
וכתב היעב"ץ סימן י"ז: יש בזה איסור ביחוד כלבים חלקים וערומים שאין להם שערות,
וקונים אותן בדמים יקרים לשחק ולהשתעשע בהן ולגעגע עמהן.
וגם משום מושב ליצים אסור לשחוק עמהן שהוא ממש מעשה ערלים (גויים) בר מנן.
הגמרא אומרת שאסור לגדל כלב רע אפילו בתוך הבית.
השאלה היא מהו כלב רע? יש מי שאומר שכל כלב הוא כלב רע. ויש מי שחולק.
הגמרא מספרת על אשה אחת שהיתה בהריון ונכנסה לבית שהיה בו כלב.
הכלב נבח והאשה נבהלה והפילה את הולד לא עלינו. בעל הבית אמר לה:
"אל תבהלי כי לכלב הזה אין שיניים ואין צפורניים". ענתה לו האשה
"מה שאתה מרגיע אותי כבר לא שווה כלום, כי כבר הפלתי את הולד".
מכאן אפשר ללמוד שגם כלבלב מתוק וחמוד, אם יש מישהו שפוחד ממנו, עבורו הוא לא מתוק
ולא חמוד וממילא גם הוא נקרא כלב רע. וגם אם הוא נמצא בתוך הבית, אנשים שפוחדים מכלבים
יימנעו להיכנס לבית זה ובכך בעל הבית מונע חסד של עניים שיירתעו מלהיכנס לבית,
ושל אורחים שיירתעו מלהיכנס לבית. לכן ראוי לא לגדל כלב אפילו אם הוא רק בתוך הבית.
benjo_k:
בס"ד
אולי לא ראוי אבל אין איסור (גם בתוך העיר) אלא אם כן הוא כלב רע לפי ההגדרות של כלב רע כגון שהוא מפחיד אנשים מונע מעניים לבקש צדקה וכו'
ולגבי טומאה - זה נכון שהוא טמא אבל הוא לא משאיר טומאה כלומר אם יש לך כלב בבית, ברגע שהוצאת אותו אין טומאה (הוא לא משאיר טומאה)
בקיצור זה לא טוב בכלל אבל אין איסור על כך אז נא לא להטעות אנשים תודה.
עדן איסקוביץ:
בס"ד
אנשים שמפחדים מכלבים, שלא יבואו אליי הביתה. :P
תודה רבה לכם, למרות שאני בכל מקרה אקנה אותו.
גדלתי עם כלבים, אז כנראה מבחינה פסיכולוגית, אני אוהב להיות בחברתם.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
עבור לתצוגת גירסה מלאה