בדיוק מה שאני כבר אומר מזמן (תזכורת למאמר שפרסמתי מזמן בפורום):
מסה על עצמאות
עצמאות מדינית היא, כשאתה מעביר את בניין הפרלמנט (הכנסת) שלך לגבעת רם בירושלים, שנמצאת בבעלותה הכלכלית/נדל"נית של הכנסיה היוונית האורתודוכסית, אתה מלאים! הלאמה מלאה את הקרקע, ולא ממשיך לשלם דמי חכירה שנתיים על זה, אותו הדבר לגבי בית הנשיא ושטחים נרחבים אחרים בעיר (בסכומים המסתכמים במאות מיליוני דולרים כל שנה מכספי משלם המיסים היהודי) הבירה הנצחית שלנו.
עצמאות מדינית היא שמדינה אחרת לא מכתיבה לך עם מי לעשות עיסקאות נשק, וגם לא מבטלת אותם לאחר חתימתם (עיין ערך העסקאות עם סין ובמיוחד עיסקת הפאלקון(.
עצמאות מדינית היא שמדינה אחרת לא מכתיבה לך באיזה מערכות נשק להשקיע בשביל תוצרת עצמית ובטח לא בגלל שיקולים כלכליים של החברות לייצור נשק אצלה בבית (עיין ערך פרוייקט ה"לביא").
עצמאות מדינית היא שמדינה לא מייחלת בעצבים מתוחים לכל הטלת ווטו במועצת הביטחון של האו"ם כנגד כל החלטה אופרטיבית ולא אופרטיבית נגדה.
עצמאות מדינית זה שמדינה לא מאמצת מוסר מלחמתי נוצרי של הגשת הלחי השניה ברמה הלאומית, וכן חיי חייליה ואזרחיה קודמים לחיי "אזרחי" האויב.
עצמאות מדינית היא, כשהעיר השלישית בגדולה (בשטח ובאוכלוסיה) מופצצת ארטילרית במשך חודש בעשרות טילים, אזי אתה מוחק מהאוויר על ידי פצצות תרמובאריות (נאפאלם שחור ודלק -אוויר) את המדינה ממנה נורים הטילים (על תושביהם) וכן את המדינה המגבה אותה (סוריה).
עצמאות מדינית היא, שאתה לא הולך למנהיג השכן בכדי ללקק את רגליו ולהשיג ממנו תמיכה לכל נפיחה מדינית העולה על רוחך (עיין ערך מובארכ).
עצמאות מדינית היא, שאזרחיך לא מניפים דגל של מדינה אחרת ביום העצמאות שלך (עיין ערך האווילים שמניפים את דגל ארצות הברית ביום ה"עצמאות" שלנו(.
עצמאות מדינית היא, שאתה לא תלוי ביבוא (לא משנה של מה, בין צבאי בין אזרחי) בשעת חרום.
עצמאות מדינית היא, שאם אתה מאוים בהכחדה, לפחות אינך מגמגם ואומר שזה פתרון ברמה בינלאומית.
עצמאות מדינית היא, שאתה מגרש את הגיס החמישי מתוכך ויפה שעה אחת קודם.
עצמאות מדינית היא, שאתה לא נוסע בכל רחבי העולם בשביל לגייס תרומות בשביל הצבא שלך כמו אחרון הקבצנים.
עצמאות מדינית היא, שאתה לא מאפשר למדינות אחרות לתרום כסף מכספי משלם המיסים שלהם (או מקסימום מחרים כספים אלה ומשתמש בזה כחלק מהתקציב שלך), בכדי שיממנו ארגונים חוץ פרלמנטריים בעלי אג'נדה פוליטית וסדר יום שמטרתו קידום עיניינים מדיניים (עיין ערך התרומות של האיחוד האירופי וקנדה וארגונים כמו עדאללה, מוסאווה ושלום עכשיו).
עצמאות מדינית היא, שהצבא שלך לא מפנה את אזרחיך שלך משטח היסטורי שלך שאתה השגת תוך מלחמת הגנה צודקת מבחינת החוק הבינלאומי, ואפילו אין בזה שום שיקול בטחוני מינימלי, בטח ובטח במדינה ללא עומק אסטרטגי (עיין ערך דו"ח ארל ווילר).
עצמאות מדינית היא, שאף אחד לא מעז לקרוא לך רק "השטן הקטן" ולא "השטן הגדול".
עצמאות מדינית היא, שאתה לא זורק שטח שהוא מהווה 75% משטח המדינה שלך ושדות נפט גדולים תמורת פיסת נייר חסרת כל משמעות.
הוואסליות הקוגניטיבית של ראשי המדינה מובילה למסקנה העצובה שנראה שישנו צורך להגדיר מחדש את ה' באייר ולקראו "יום החירות".
כל אחד ואחד מן המקרים שמובאים במסה, מטרתם היא שכל אדם הקורא אותם ישאל את עצמו את השאלות הנובעות מתוך המקרים הללו.
יסיק את המסקנות העולות מתוך המקרים הללו ויבין את מלוא המשמעות של עובדת היותו חי במדינה שכזו ואיזה יום בדיוק הוא עתיד לציין ב-ה' באייר.
