להלן תגובתי, גם היא פורסמה בפייסבוק שם:
בהקשר של כרטיס הביקור של מדינת ישראל רק אומר שזו בושה, במקום להביא אורח רם מעלה למקומות שמהווים את גאוותינו, לבית ספר יהודי בו לימוד התורה שוב נשמע ברמה, למפעל הייטק, למטע של חקלאות מתקדמת, לבסיס צבאי, אפילו למחלקת יולדות בבית חולים בישראל, במקום זה לוקחים אותו לראות את תהום השפל של העם היהודי? במקום להכניס לתודעה שהעם היהודי קם מאפר התנער ובנה עצמו מחדש בארצו, ממשיכים להראות לעולם שאנחנו איזה נעבעכ חי-מהלך עם איזה משאלת מוות בדמות עבר טראומתי ועתיד שכולו שאריות אורניום
(וכאן אני בעצם מקשר בין שני השאלות והמקרים לתשובה אחת מובנית)
חברה בטראומה היא חברה לא עצמאית, חברה שלא מסוגלת לחשוב חופשי ולהתנהל באופן חופשי, וממילא גם משליך על העצמאות
ההתרפקות על הדוד סם, על חוסר יכולתינו הנפשי (לא הפיזי, זה הבלוף הגדול) להתנתק ממוסרות הגדולים מאיתנו ולהגיד עכשיו העם מתנהל בעצמו (וכאדם דתי אומר, מסתמך על אלוהיו בלבד עם מאמץ עליון מלמטה) ולכן גם האמירה החוזרת ונשנית על איראן שזה בעיה עולמית ולא שלנו (בדיוק כמו החשש היהודי בשעתו לדרוש מבעלות הברית להציל יהודים ולהפציץ את תאי הגזים והקרימטוריומים וכן פסי הרכבת שהובילו למחנות, בטיעון המנצח שאסור שזה יראה כאילו זה מלחמה של העם היהודי, "שמשון דער נעבעכדיקר" כפי שאמר בשעתו ובצדק רוה"מ ישראל לוי אשכול) התודעה הזו של ה"נעבעכיזם" השתלטה עלינו מכל כיוון, הן ביחס לאיראן שמדובר באיום קיומי עלינו אבל שהפתרון לכך הוא בזירה הבינ"ל האימפוטנטית כהרגלה בקודש, משל הסכם מינכן 1938 מעולם לא היה, וכן ברמת תודעת השואה שמכניסה אותנו לסד רעיוני של התרפקות על הדוד סם, והחיים בטראומה כמאפיין של דרך חיים שבא לידי ביטוי לדוג' ביחס להתנהלות המערכת הצבאית שלנו ולאיך שהיא מופעלת על ידי "הדרג המדיני", עצם העובדה שאתה שוב מביא את אורחי הכבוד של המדינה ליד-ושם משל אתה רוצה לבקש מהם לתמוך בנו בעולם כולו, כדי שלא שהעם היהודי לא יהיה לבד בעולם (זה הגיע אפילו לאבסורד הגדול ביותר ולמעין בדיחה מקאברית בפעם בו לקחו את אנואר אלסאדאת נשיא מצרים ליד ושם, משל שכחו לגמרי שהאיש היה מרגל נאצי נגד הבריטים במצרים, משל שכחו שמדובר ברודן שמיעוטים כגון הקופטים סובלים תחת שלטון הרוב המסלמי במצרים, משל שכחו שלכנסת הוא הופיע אח"כ עם עניבה עם 4 צלבי קרס עליה) האם על ראש מדינה שמגיע לפה או כל אורח רם מעלה אחר, צריך להבין שעל מדינתו בין השאר להיות הבייבי סיטר של עם של נעבעכים, עם שממשיך בתודעתו להיות קשור בעבותות של ברזל לארגון האו"ם שהפך למעין במת השתלחויות רב זרועית בישראל בעוד היא תורמת ברוב טובה 7 מיליון דולר בשנה מעל ומעבר לכל מדינה בארגון אופ"ק
למשל, עם בעל גאווה היה אומר לאו"ם שלום ולא להתראות, לא מדובשך ולא מעוקצך, עם של נעבעכים ממשיך לקבל שם יריקות ולטעון שמדובר בגשם
ובהגעתי לסיפא לעתיד לבא רק אומר שאנו מגדלים דור רביעי לנעבעכיזם, הגאווה היהודית כנראה, תמשיך לפעם באדם הקטן ברחוב, במעשים הקטנים, בקיום היומיומי, ברמה המאקרו, מדינת הנעבעכים תמשיך להתנהל באותו אופק, עד אשר יקרא הילד "המלך הוא ערום" שאלת השאלות היא עתה, מתי זה יקרה....
נושא: העתק נושא לדיון מפייסבוק "חברה בטראומה"- הביעו דעתכם על הנאמר: (נקרא 2833 פעמים)