מה אומרת המילה מרצוא?

[sarit]

נתקלתי במילה הזאת "מרצוא" אתם יכולים לומר לי מה פירושה? 

[האלקשי]

אין מלה כזו בלשון הקודש.

[דניאל בן יהושע]

נתקלתי במילה הזאת "מרצוא" אתם יכולים לומר לי מה פירושה? 

אולי את מתכוונת למרצוע? בע'? כי אכן אין מרצוא בא'.

[sarit]

היי

מה זה מרצוע? במשפט הזה מתוך אם ננעלו של הרב שלום שבזי "חיות שהם רצוא ושבים" מה זה אומר רצוא?

[האלקשי]

ר"ע יחזקאל א-יד ומפרשים

[sarit]

המילה מרצוע אומרת יד ומפרשים? עכשיו אני צריכה הסבר לזה חח...
אגב בע יש תנועת קמץ? אני לא בטוחה איך אומרים את המילה

[דניאל בן יהושע]

המילה מרצוע אומרת יד ומפרשים? עכשיו אני צריכה הסבר לזה חח...
אגב בע יש תנועת קמץ? אני לא בטוחה איך אומרים את המילה

מרצוע - MARTSOA.
לא ידוע לי שבסוף מילה לע' יש קמץ אם כבר פתח.
מרצוע - באה מהשורש ר.צ.ע, שפירושו הבסיסי הוא ניקוב - וזהו הדין לגבי עבד ואמה שאינם רוצים לצאת לחופשי בשביעית - רוצעים את אזנם בקורת הדלת, אות להיותם עבדים.

הערה לאחר פרסום תגובה: סליחה, שרית לא מרצוׁע, אלא מַרְצֵעַ.

[דניאל בן יהושע]

ושרית, לשאלתך לגבי רצוא:
רצא[צורת משנה של רוץ; מצוי רק בצירוף:]
 - רָצוֹא וָשוֹב, רוץ וחזור, ריצה לכאן ולכאן: "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק"(יחזקאל א יד) "כן חשבתי ואחשוב, אמנם לבי הולך רצוא ושוב"(הרומי, ט 173).

מובא מ"המלון החדש", אברהם אבן-שושן, הוצאת קרית ספר בע"מ, ירושלים(1993)

[sarit]

תודה דניאל

אני מבינה שאין מילה כזאת מרצוע אלא רק מַרְצֵעַ וזה אומר לפגוע/לנקב/ניקוב
השיר של הרב שלום שבזי "אם ננעלו" מדהים ביופיו מאוד קשה להבין את משמעות הדברים
תודה על ההסבר!

[דניאל בן יהושע]

תודה דניאל

אני מבינה שאין מילה כזאת מרצוע אלא רק מַרְצֵעַ וזה אומר לפגוע/לנקב/ניקוב
השיר של הרב שלום שבזי "אם ננעלו" מדהים ביופיו מאוד קשה להבין את משמעות הדברים
תודה על ההסבר!

אכן,
הר' שלום שבזי, גדול משוררי יהדות תימן, ניחן בפאר הכתיבה.
ו"אם ננעלו" שיר מאוד יפה גם בגרסת הפיוט וגם בגרסת השיר של עפרה חזה(שוב הגרסה הישנה הישראלית לא של חו"ל).

[sarit]

מילה נוספת

האם המילה "שיבה" יכולה להיות גם תשובה (תשובה לשאלה)?

אני מכירה את השיר המדהים רק בזכות עפרה הגרסה המקורית בהחלט יותר יפה מהגרסה שהיא שרה לעולם

[דניאל בן יהושע]

מילה נוספת

האם המילה "שיבה" יכולה להיות גם תשובה (תשובה לשאלה)?

אני מכירה את השיר המדהים רק בזכות עפרה הגרסה המקורית בהחלט יותר יפה מהגרסה שהיא שרה לעולם

סבורני שכן.
אצל סופרים בד"כ נהוג לכתוב אחרי ציטוט של אחד מן המדברים: הוא השיב, כלומר ענה לו חזרה.
כמו כן, שיבה היא כמו "חזרה בתשובה" כלומר האדם חזר בתשובה לשאלה(לכן אומרים על אדם שיוצא מהדת "יצא בשאלה" ולא "חזר בשאלה"(שזו טעות)) על אחת מהבעיות שהקשו עליו לקבל עול מצוות.
ולסיכום לפי אבן שושן:
שִיבָה - חזרה, תשובה, ביאה שנית למקום שיצא ממנו.

[sarit]

תודה החכמתי