פרץ מובס, ברק ואילון מנהלים קרב ראש בראש פחות משלושה חודשים לבחירות הפנימיות בעבודה, חושף סקר מעריב: היו"ר רק במקום הרביעי, למרות המפקד ההמוני שערכו מקורביו. ברק מוביל על אילון ב-4% ופינס נמצא במקום השלישי.
חלק מהמועמדים לראשות מפלגת העבודה לא נרדמו אמש. דני יתום, עמי אילון, אופיר פינס, אהוד ברק ועמיר פרץ ידעו מה יחכה להם בבוקר. הם פותחים את עמודי העיתון האלה בחרדה של מי שהימרו על עתידם האישי. לחלקם הקמפיין הזה הוא ההזדמנות האחרונה.
זר לא יבין את המתח של מערכת בחירות פנימית בתוך מפלגה גדולה. התקשורת מתעניינת, אבל באורח מוגבל. הציבור משועמם, ורק התוצאות ירתקו אותו. קשה לקלוט את הפער בין האדישות הכללית לבין היצרים האדירים שנמצאים בפעולה מתמדת. אלה אינן בחירות כלליות, גדולות ומנוכרות.
זהו קרב אישי, אנושי. הכסף יוצא מחשבונות הבנק של המועמדים ונבלע על ידי פרסומאים לחוצים, כמעט היסטריים. שלא לדבר על העסקאות האפורות עם קבלני הקולות במגזרים, שמשקרים לכולם ללא מורא, ללא משוא פנים.
אלה מבין המתמודדים שיש להם שערות, תולשים אותן. הם יודעים שזה הכל או כלום. אנשים מכובדים, ראויים, נתלים בחצאי תקוות ושמועות. מהמרים על שברי אחוזים וספינים בגרוש. נפגשים עם פעיל ששווה 15 קולות באמצע הלילה. מתקשרים ב־6:00 בבוקר לאיזה עיתונאי לצרוח עליו. אל תאמינו למה שמספרים לכם: בחירות פנימיות הן סיפור פוליטי מעולה.
(תוצאות סקר מעריב-טלסקר בעבודה)
פרץ משתרך במקום הרביעי הנתונים שלפניכם מוכיחים זאת. מפלגת העבודה, על כל חלקיה, ממתינה למספרים האלו כבר שלושה חודשים. זהו הסקר הראשון שבודק את המגמות בקרב המתפקדים שילכו לקלפיות ויבחרו. הסקר שיראה האם אכן פרץ פקד המונים או בילף, האם ברק יחזיק את הראש מעל המים או שאילון ירסק אותו. הסקר שיקבע מי יהיו גיבורי הקמפיין של העבודה .2007
רק לפני כמה שבועות הצהירו אנשיו של עמיר פרץ על 25 אלף מתפקדים. השמועות במפלגה הימרו שהוא כבר כבש את המקום השלישי, ומתקדם בצעדי ענק למקום השני. סקר מעריב הבוקר מעריך שאלו שטויות ומעלה את השאלה המרתקת: לאן נעלמו הרבבות האבודות.
לפרץ יש פחות תומכים במפלגת העבודה ממספר הילדים שהתחפשו לדמותו בפורים, עם המשקפת הסגורה. יושב הראש משתרך במקום הרביעי, וכל אחד מהמועמדים מביס אותו בסיבוב שני. אחת משתיים: או שהסקר הזה מוטעה באורח קיצוני, או שפרץ יכול להתחיל לתכנן לעצמו את מסדר הפרידה המכובד במדשאה של הקריה. זה יקרה ביום שמשי ואביבי בתחילת יוני, כנראה.
משעה ששר הביטחון מחוץ למשחק, נשארים בו שני המועמדים המובילים - אהוד ברק ועמי אילון. ברק, מתוחכם כהרגלו, עשה לכל התקשורת הישראלית תרגיל הטעייה טיפוסי בתקופה האחרונה. ראש הממשלה לשעבר, שהפך להיות המועמד המוביל לפני כחודשיים ועקף את אילון, שידר מסרים פסימיים.
פעולת הקומנדו של ברק
בזמן שעמי אילון ועמיר פרץ התפארו במיפקדים המפוארים שלהם, ברק עבד דרך השרים בן-אליעזר, הרצוג ושמחון, והם עבדו בפריפריות שמרוחקות מהמטות בתל-אביב. ברק פקד, דרך אנשי שלומו, הרבה מאוד אנשים. יותר מעשרת אלפים, ששמותיהם הועברו בקפדנות למטה שלו.
בו זמנית, הוא נעלם מהשטח והתפוגג לחו"ל. הוא בכלל לא מתמודד, אמר עליו לאחרונה אחד המתמודדים בזלזול. אז זהו, הוא מתמודד, וגם ביצע פעולת קומנדו יפה לחבר מהקומנדו הימי אילון, שעבד באורח גלוי, אולי גלוי מדי.
ההישג של ברק מוגבל. הפער בינו ובין אילון הוא טעות דגימה. בסיבוב השני ברק מפסיד לאילון בפער משמעותי יותר משגיאה סטטיסטית, אם כי ניתן למחיקה. אילון נתפס כנקי יותר, והוא מסוגל לחבר אליו בקלות יחסית את תומכי פרץ המאוכזבים.
ברק פופולרי ממנו בהתמודדות על הביטחון, אבל הסקר מראה שאם אילון יוותר על התפקיד לטובתו, ייתכן מאוד שברק יאבד שיווי משקל. אילון הוא מתחרה קשוח, נחוש כמו ברק בימים הראשונים שלו. מצד שני, ברק הוא ברק. הקרב ביניהם יהיה מאבק חפירות אכזרי. פחות משלושה חודשים לסוף ההתמודדות, והבוקר מתפזר הערפל מעל תמונת הבחירות בעבודה. זה יהיה הגנרל מול האדמירל, וזו הולכת להיות מלחמה.
