בס"ד
1. רון בן מיכאל נותן סקירה היסטורית מעולה מקיפה של כל מה שקרה בארץ ישראל במשך ההיסטוריה, אבל משום מה עולה בי המחשבה:
אנחנו כל הזמן מנסים לשכנע את העולם שיש לנו בעלות על האדמה של ארץ ישראל, אנחנו משתמשים בהסטוריה ובתנ"ך בשביל להוכיח את זה ואני חושב שזו טעות. כי כמה אחורה צריך להסתכל, האם זה משנה אם מסתכלים 60 שנה אחורה 180 שנה אחורה, 1000 שנים, 3000 שנים, למה לא 3001 שנים.
אנחנו כל הזמן מחברים את הקיום שלנו ואת הצדק שלנו למימד הזמן, וזו טעות, כי לעולם לא נוכל להיות צודקים עכשיו אם נסתכל על מה שקרה ונפעל על פיו. העולם משתנה, ולא כל מה שהיה קיים אז מצדיק את ההווה. בני האדם צריכים למצוא פתרון בהווה שיטיב עם כולם..זה נראה לי הכי הגיוני ...לא?
אני דווקא לא, אולי למעט כמה מקרים היסטוריים ובהם ניתנה ההבטחה אלוקית על ארץ ישראל לאברהם אבינו ע"ה זיע"א וצאצאיו בסופו של דבר.
מטבעינו האנושי (ולא רק היהודי), בני אדם אינם מסוגלים במתכונת הארצית (מלשון כדה"א) "להטיב עם כולם", כל אחד פועל לפי האינטרס הגאוותני שלו שפועל לרוב נגד הקו האלוקי, נצטרך להסתדר עם המצב עד ימי ביאת גואל צדק.
מעבר לזה, אם אתה מצפה מאיתנו לוותר על הלאומיות שלנו ועל היותנו עם נבחר, גו קדוש וממלכת כהנים, ועל הזכות האלוקית שלנו על ארץ ישראל "בשביל להטיב עם כולם" (וזו הבעיה ב"מוסר" האנושי, שהוא משתנה וכל כך הפכפך, עלוב, ולא יציב, לעומת זה האלוקי, הנצחי, התורני שתמיד יציב, איתן, ובסוף הוא זה הקובע והנכון). זה בסיס של קומוניזם.
עוד דבר שראוי להוסיף, שאנחנו לא מחפשים להיטיב עם כולם אלא לקיים את הייעוד האלוקי שהקב"ה הבטיח והכניס בנו, לקדש שמו בעולם, הבטחה שהיא נצחית, לא מוגבלת זמנית, ושום אהבה של גוי לא תיקח אותה מאיתנו (ואם צריך, אז הקב"ה גם ייקח את האהבה הזו מגוי בשביל שנחזור בתשובה, ראה היחס של גרמניה הנאצית כלפי היהודים לעומת זו של האימפריה הגרמנית), האהבה היחידה שאנחנו צריכים לחזק היא זו של הקב"ה ולא של פרחח גויי, כי ברגע שאנחנו מחפשים את אהבתו של הגוי אנחנו מחלישים את זו של אבינו שבשמים שרוצה שנהיה תלויים בו בלבד, עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב. זהו עקרון הבסיס של היהדות --- קבלת עול מלכות שמיים (היצר הטוב) לעומת היצר הרע, הגאוותני, האינטרסטני, הפחדני, שאתה מנסה להנחיל. כי בסופו של דבר, אם נרצה בזה או לא, להקב"ה יש דרכים לגרום לנו לחזור בתשובה ולהבין כי אין אחר מלבדו, על כל מה שמשתמע מכך.
2. בקשר לתשובות של רון בן מיכאל על הנצרות:
אני חושב שיש אי הבנה בחלק מהדברים, כי ישו במהלך חייו מעולם לא תיכנן שתהיה נצרות, הוא לא ידע שמעשיו יובילו לכך, המושג נצרות עלה רק שנים לאחר מותו כשפירשו אותו לא נכון, הנצרות במהותה רחוקה שנות אור ממה שישו באמת ניסה להגיד. הוא היה יהודי והוא אהב את היהדות וקיים את כל מצוותיה, הוא פשוט רצה לשנות את העולם ולהשפיע על אנשים להיות אנשים טובים יותר והוא היה מוכן ללכת עד הסוף עם זה והוא אמר:
בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם
אולי הוא טעה אולי הוא צדק, אני לא יודע, אבל דבר אחד בטוח, העולם באמת היה רע, כי הוציאו אותו להורג, הוא לא הרים יד על איש והרגו אותו.
זה הבל גמור, יש"ו חילל שבת, שלל את התושב"ע, קילל את הרבנים והסנהדרין, בגד בעם ישראל והלשין לרומאים (הרי אביו היה כזה..) על יהודים גיבורים, האב-טיפוס של השמאלן הבוגדני. האהבה היחידה שהוא רכש הייתה לרומאים, ומי שאוהב את אויביי שונא אותי, אני גאה להיות צאצא לאלו שהרגו את הנבל הזה שר"י.
יש"ו אכן ניסה ליצור דת (והנצרות היא אכן דת, או כת, בשונה מהיהדות) חדשה בדיוק כמו שהקראים ניסו ליצור אחת גם אם לא התכוונו לכך, רק בשונה ממנו, אינם רצו בהתחלה לנתק עצמם מן היהדות.
נ.ב: כל דבריי הם מפיו של נוצרי לשעבר, שחקר לעומק את הנושא, חקר לעומק את הספר המתועב והסתירות שבו, ערך מחקר היסטורי מקיף וגילה את האמת התורנית לעומת הנצרות יש"ו דת השקר שסילפה.
עוד דבר, ניסיון עלוב "להוכיח" את טענותיך בלצטט את "הברית החדשה", "הבשורה" של מתי שר"י (שספק אגב, אם הוא היה עצמו חי), ולתת קרדיט על הזבל והרפש הדתי-עבודה זרה הזה על יש"ו, שחי 200-300 שנה לפני שהיצור הזה יצא במקרה מצער מבטן אימו.