http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1131415.htmlקק"ל מסייעת בנטיעת עצים בעיר הפלסטינית רוואבי שתקום בגדה המערבית
מאת אלי אשכנזי
עם "רון בלב ואת ביד" מייעצים אנשי הקרן הקיימת בהקמת העיר רוואבי בגדה
תגיות: רוואבי, קק"ל
אמארה מקק''ל, משמאל, ונוטע פלסטיני בשטח המיועד לעיר רוואבי
תצלום: גיל אליהו
הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) לא שינתה את עיסוקה במרוצת השנים, אבל הוסיפה לו ייעוד חדש ומפתיע - נטיעות לפלסטינים. הקרן החלה לסייע בהתנדבות בנטיעות לעיר הפלסטינית החדשה, רוואבי שמה, "גבעות". עובדי קק"ל השתתפו לפני כעשרה ימים במבצע נטיעה בשטח העיר הזאת שתקום בגדה. בשלב הראשון העניקה קק"ל 3,000 שתילי עצים שניטעו במה שאמורה להיות חורשה בפאתי העיר. בה בעת מייעצים מומחי הייעור של קק"ל למתכנניה.
סוהיל זידאן, מנהל מדור מטעים, חורש טבעי ומרעה באגף הייעור של קק"ל, הוא איש הקשר בין מתכנני העיר לקק"ל. לדבריו, "היו כמה פגישות, במקום שבו תיבנה העיר ובמשתלות קק"ל. תרמנו בידע שלנו וייעצנו איך להכין את השטח לנטיעה ואיך לתכנן את הגנים הציבוריים, מהו מועד הנטיעה הרצוי ואילו עצים כדאי לנטוע. על פוליטיקה לא דיברנו אף פעם, ולא נדבר".
בפרויקט הקמת רוואבי, מצפון לרמאללה, ישקיעו יזמים פלסטינים וקטארים 800 מיליון דולר. 6,000 יחידות דיור ייבנו על 6,300 דונמים ויאכלסו כ-40 אלף תושבים. הבנייה תעניק עבודה ל-10,000 בני אדם. העיר אמורה לספק דיור איכותי למעמד חדש של צעירים משכילים בעלי הכנסה בינונית עד גבוהה.
התפישה התכנונית שלה יוצאת דופן. לדברי זידאן "אין עוד עיר כזאת במרחב שלנו, ברמת התכנון האקולוגי-יערני. הכל יהיה טבעי. יש כאן הקפדה גדולה על שמירת ערכי טבע - עצים, מעיינות, ערוצי נחלים, טופוגרפיה וערכים כמו עתיקות".
הדבר הביא את קק"ל והמתכננים למסקנה משותפת, שהעצים שיינטעו יהיו עצי חורש טבעי, שיעבו את העצים שכבר גדלים בשטח, ובהם זית, אגס סורי, אלון מצוי ועוזרד. "פיקוסים לא ייכנסו לעיר", פוסק זידאן. גם שיטה כחלחלה ומיני "עצים דקורטיביים", שהשתלטו על הכיכרות בישראל והוצעו כאפשרות לרוואבי, לא יינטעו בה. בזנים שהעבירה קק"ל למקום היו ברוש מצוי, חרוב, קטלב, שקד, אלון התולע ואלה אטלנטית.
רוואבי תיבנה במרחק 9 ק"מ מצפון-מערב לרמאללה. השטח מורכב מגבעות שכפרים קטנים והתנחלויות סביב להן. בבוקר מוקדם, שעות לפני הנסיעה למקום, המתין הירוי אמארה במשתלת קק"ל למשאית שתעמיס את השתילים. "זה לא יום עבודה רגיל", אמר. "יש היום תחושה של משהו מיוחד. זה פרויקט שנותן תקווה לאנשים צעירים ותקווה לעתיד טוב יותר. אני גאה להיות שותף בזה". הוא עבר בין שדרות השתילים והתחייב ש"אלו שתילים באיכות טובה מכל הבחינות - עובי, נוף, בריאות והתפתחות מערכת השורשים". הזרעים לוקטו משלל אתרים בארץ והונבטו במשתלה בתנאים המחקים את הסביבה הטבעית שלהם.
עשרות נוטעים, מבני נוער ועד 60, המתינו למשאית. כל נוטע הביא מכוש או מעדר מביתו.
בעוד הבורות נחפרים מסביב, התרוצצו אנשי קק"ל בין החופרים. אביב אייזנבנד, מנהל מדור זרעים ומשתלות, אחז במעדר והדגים את חשיבות התעלה שיש לחפור לפני השתיל כדי שהמים יחלחלו אליו. גלעד מסטאי, יערן אזור המרכז של קק"ל, ייעץ לקבוצת נוטעים לא לשכוח לברך את אלוהים, שהשתיל ייקלט.
