ארגון "הוועד המרכזי של מוסלמים לשעבר" קרא למוסלמים בגרמניה להתערות בחברה ועורר סערה.
מודעה גדולה עם תמונות של 40 גברים ונשים, תחת הכותרת "הוועד המרכזי של מוסלמים לשעבר" מעוררת בימים אלה סערה בגרמניה.
כשלושה מיליון מוסלמים חיים בגרמניה, ובשנים האחרונות גובר הלחץ של גופים מוסלמים שמרניים, שלא לומר קיצוניים, להכיר בדרישות הדת המוסלמית. כך למשל, בריכות שחיה עירוניות רבות נדרשו לקבוע שעות פתיחה לנשים מוסלמיות בלבד. הורים מוסלמיים דתיים פונים לבתי משפט להכיר בזכותם למנוע מבנותיהם להשתתף בשיעורי התעמלות במערכת החינוך הממלכתית, בטענה שבגדי ההתעמלות סותרים את עקרונות הדת. אבל בתגובה לגל הקיצוני הזה, התארגנו
לאחרונה עשרות גברים ונשים ממוצא איראני, עיראקי וטורקי הקוראים למוסלמים להתערות בחברה הגרמנית.
"מרגיז אותי שקבוצה של גברים מזוקנים שנעלבים מקריקטורות על הנביא מוחמד אמורים לייצג אותי", אומרת אזור טוקר, סופרת ממוצא טורקי ומראשי היוזמה של הארגון החדש. "החוק האיסלאמי קובע שדינו של מוסלמי הנוטש את הדת הוא מוות", אומרים היוזמים, "אנחנו רוצים להדגיש שזכותו של מוסלמי להיות מה שהוא רוצה, כולל נטישת הדת".
"מתחת לרעלה קראתי את סרטר""נולדתי במקרה כמוסלמית, אבל החלטתי שאני לא רוצה להיות כזאת", מבהירה מינה אהדי, רופאה ממוצא איראני, שנולדה במחוז כפרי ושמרני, אבל מילדות נמשכה לתרבות המערב. "מתחת לרעלה קראתי את סרטר", היא מספרת.
עם סיום התיכון נסעה אהדי לטהרן, זרקה את הרעלה ולבשה חצאיות מיני. היו אלה ימי השאח, ואהדי למדה רפואה. בהמשך הודח השאח, האיטוללה חומייני עלה לשלטון, והיא החלה להרגיש זרה בארצה. בעלה הוצא להורג על ידי המשטר החדש, והיא ברחה לטורקיה ומשם לגרמניה, לאחר שהמשטרה פיזרה בכוח רב הפגנה נגד חובת הרעלות שאירגנה בטהרן.
"כמובן שהמודעה שלנו - של 'הוועד המרכזי של מוסלמים לשעבר' - מהווה פרובוקציה", אומרת אהדי. לדבריה,היא וחבריה מודעים היטב לכך שהם חושפים עצמם לאיומים מצד מוסלמים קיצונים, "אבל חשוב להסביר שחופש הדת הנהוג במערב פירוש גם זכות לא להיות דתי". איומים כאלה כבר הושמעו, ועיתוני גרמניה מדווחים כי שמירה משטרתית מיוחדת כבר הוצבה על בתיהם של הבולטים שבין יוזמי התנועה החדשה.
