אף על פי שאיני ירושלמי, אני מכיר בהמצאותה של "השפה הירושלמית" שאולי באמת ביום מן הימים תהפוך לדיאלקט בפני עצמו בשפה העברית.
מירושלים ספגתי כמה מילים שמאפיינות רק ירושלמים וכמובן מילים שמאפיינות את היישובים אשר סביבהּ, נהוג לתפוס את "השפה הירושלמית" כנבדלת בעיקרה בעגה, בסלנג שלה משאר הארץ אך ישנם גם שינויים אחרים כהטעמת המילה ורפוף כללי בג"ד כפ"ת, ובכן ברצוני להציגם:
אי הקפדה על כללי בג"ד כפ"ת -
נתפ̄ס ולא נתפּס כמו:"השלג לא נתפס אמש" תופעה זהה שמתרחשת גם במילה "נהפך" שהוגים אותה כפ' רפה.
כ̄ב̄ה או כ̄בּה ולא כּבּה כמו:"הוא לא כבה את האור".
הטעמה -
חשוב לציין כי ההטעמה הירושלמית מיוחדת בהיותה מלעלית.
שִבַעים ולא שִבְעים
מאאתים ולא מאתים
חתולה ולא חתולה, ולכן "כיכר החתולות" ולא "כיכר החתולות".
כולם ולא כולם
כיתה ולא כיתה - "לאיזה כיתה אתה עולה? לכיתה ב'?
עוגה ולא עוגה
עגה/סלנג (מצוינת גם העגה הישנה שמתחילה להעלם) -
גלבּה ולא חליקה או חלקה
במבליק ולא ליקריץ
מציצה ולא סוכריה על מקל, אך המגמה מתהפכת.
אש תנור ולא לאפה
אוג'ואים ולא גוגואים, למרות שהיום נהוג להגיד יותר גוגואים
קולולולו - לא יודע מה המקבילה בשאר הארץ, מסביבת י-ם נוהגים להגיד קולולוש
פטל ולא תרכיז
חיי שרה ולא שמות
חי צומח דומם ולא ארץ עיר
אבו יו יו ולא שק קמח
חמש אבנים ולא על היד
אם אתם מכירים עוד מן השפה הזו, ירושלמית, הרי אתם מוזמנים לשתף.