אין סתירה בין שתי התפיסות, רן. אלה ואלה ברא ה', וכמו שאתה יודע רוב-רובם של היהודים החילוניים לא מתרשמים מפימפום בשכל על "תורה ומצוות מתוך אמונה ושמחה וששון וישועה ושזבה". זה לא עושה עליהם רושם ולא מקרב אותם לידע ולהכיר את האמת. אלא מכת-חשמל עזה ו"מנערת" היא התופסת את ריכוזם ואת תשומת-ליבם מתוך שיגרת-חייהם הנלוזה והעיוורת. אתה טועה בגדול, ה"הפחדות" (מה שאתה קורא) הן רק ה"טריגר"- לפתוח את המחשבה. הן לא ה"עיקר" כמו שאתה אומר, אלא אמצעי ורק אמצעי. המטרה- בעקבות זה יבואו ההבנה, ההתפכחות, ההתעוררות העצמית, ההתבוננות – ומתוך אלה השמחה על הכרת האמת והאהבה אל בורא-עולם.
אף-אחד לא פוחד ממפחידי-שקר, רק ממפחידי-אמת; וכשמוצאים את האמת, כל ה"הפחדות" חדלות להפחיד והן רק מחזקות. יראת החטא מקרבת לאהבת ה'. כך זה פועל, לצערנו, בדור כמו שלנו. סליחה- כך בעיקר זה פועל בדור שלנו- לא במקרה מרבית החוזרים אל דרך אבותם מגיעים דרך הרב אמנון יצחק שליט"א, ואני אישית ביניהם. חנוך לנער על-פי דרכו.
את זה מבין כבוד הרב, ועל-כן מה שהוא עושה זה חסד לשמו, שבא בשם ולשם אהבת ישראל פשוטה ותמה, בצורה הכי אמיתית וישרה שלה.
לגבי הגיוס לצה"ל, מרן הראי"ה קוק זצוק"ל כתב, שמילוי היכל הישיבות בבני-תורה – עדיף על מילוי צבא המדינה בבחורי-ישיבות. ואני מאד מחשיב את דברי הראי"ה.
