בס"ד
אונאת-דברים
א.כתוב בתורה: "לא תונו איש את עמיתו ויראת מאלקיך"(ויקרא כה יז) מכאן למדו חכמים שכשם שיש איסור אונאה במקח וממכר,שאסור לרמות בעניני-ממון, כך יש איסור אונאה בדברים שאסור לצער ולהונות בדבורים את חברו.
ונאמר בו: "ויראת מאלקיך" בדבר המסור ללב תתירא מן היודע מחשבות היודע אם כונתך לטובה או לרעה.
ב.גדולה אונאת דברים מאונאת ממון,שזו נתנת להשבון וזו אינה נתנת להשבון,שאי אפשר להשיב את הצער שנגרם.
וכן אונאת דברים פוגעת בגופו והונאת ממון אינה פוגעת אלא בממונו, ועוד בזו נאמר: "ויראת מאלקיך" ובזו לא נאמר.
הצועק על אונאת דברים נענה מיד,והענש ממהר לבוא. ומצאנו בגמרא שהקב"ה עומד,כביכול, מוכן לשמוע את צערו וכאשר הוא שומע אינו מסכים להמתין ולשא עוונו, אלא תופס את בעל העברה בידו לענש עליה מיד.
ועל זה אמרו: כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה, שנאמר: "והנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך"(עמוס ז ז)
ואמר רבי אלעזר: הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאת דברים שנאמר : "ובידו אנך".
מהי אונאת דברים?כל דבור או מעשה כגון:רמיזה,הזעפת-פנים,ואפילו בכתב שכונתו לבייש,להעליב,להכאיב,להפחיד,להבהיל או לצער את חברו ולגרם לו הרגשה שאינה נעימה,
נושא: דברי תורה מספר שיש לי שנקרא "קיצור משפטי השלום" הלכות בין אדם לחברו חשוב מאוד (נקרא 2947 פעמים)