בס"ד
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5089כי תצא למלחמה - מלחמת היצר
מתוך "קול צופייך" - גיליון 370
הגאון הרב מרדכי אליהו
סוכם על ידי תלמידים
מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה
פרשת השבוע פותחת בפסוק (דברים כא, י):
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ".
שואלים המפרשים מדוע פתח בפסוק בלשון רבים "אויביך" (ולא אוֹיִבְךָ בלשון יחיד), וסיים בלשון יחיד "ונתנו" - "ושבית שביו"?
אלא אומרים חז"ל (ילקוט שמעוני תצא רמז תתקכד, ועוד):
"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע".
ועל פי זה, מיושבת הקושיה הנ"ל, כי התורה רומזת על המלחמה שנלחם האדם ביצרו, ודרכו של היצר הרע לבא לאדם בדמות "אויבים" רבים, כי הוא מפתה את האדם בדרכים שונות לבל יקיים מצוות, וראוי לכל אדם לדעת את הדרך בה ילחם עם יצרו עד שיקויים בו "ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו".
וההבדל בין המלחמות שלחמו בהם בני האדם, ולו הגדולות ביותר, לבין מלחמת היצר הוא, שהמלחמות שבארץ, ואפילו מלחמת העולם הראשונה והשניה, הגיעו לסיומן וניתן להצביע על מנצח ומנוצח, וגם האוייב במלחמות שכאלה הוא "חד פעמי" בלבד; מה שאין כן מלחמת היצר, היא מלחמה תמידית, מבריאת העולם ועד סוף כל הדורות, ולעולם לא תסתיים מלחמה זו. ושמא יאמר האדם, כיצד אתגבר על היצר הרע והרי הוא "מלאך", והוא מצוייד ב"צו" של הבורא יתברך שמו ויתעלה להכשיל את האדם מאז עומדו על דעתו - לכך מבטיחה התורה וכותבת, "ונתנו ה' אלקיך בידיך ושבית שביו", ללמדנו שאם יעשה אדם פעולות ומעשים טובים, הוא יצליח להתגבר עליו ולעבוד את הקב"ה עבודה שלמה בלי הפרעות. וכאמור כמה פעמים ב'קול צופיך', כתוב (בראשית ד, ז):
"הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו".
וכתב רש"י שם:
"יצר הרע תמיד שוקק ומתאוה להכשילך, ואתה תמשול בו אם תרצה תתגבר עליו".
היינו נתנו לאדם את הכח כיצד להתגבר על היצר. ובמסכת קידושין (דף ל') כתב רש"י:
"אם תרצה עסוק בתורה ותמשול על היצר".
היינו הדבר בידי האדם, וכדלהלן. וידוע מה שאמרו חכמי המוסר על המשנה באבות "איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", מעשה בגיבור אחד שכבש כמה וכמה מדינות והוא וחייליו, וחזר עטור הוד וניצחון לעירו ועשו לו קבלת פנים. פנה אליו אחד מהחכמים ואמר לו: כמו שניצחת במלחמה הקטנה, כך תזכה לנצח במלחמה הגדולה. אמר לו אותו גיבור: וכי יש מלחמה גדולה מזו שאני ניצחתי בה? ענה לו החכם: כן, מלחמה מתמדת נגד היצר.
בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין
הגמרא בקידושין אומרת (בדף ל' ע"ב):
"כך הקב"ה אמר להם לישראל, בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר הלא אם תטיב שאת. ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר לפתח חטאת רובץ, ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר ואליך תשוקתו, ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר ואתה תמשל בו. ת"ר, קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע, שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו. אמר רב יצחק, יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר רק רע כל היום. ואמר ר"ש בן לוי, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנאמר אלקים לא יעזבנו בידו. תנא דבי ר' ישמעאל, בני, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש - אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ, שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע, אם אבן הוא נימוח שנאמר הוי כל צמא לכו למים, ואומר אבנים שחקו מים", עכ"ל הגמרא.
יצר הרע כחוט וכהר גבוה
והגמרא בסוכה אומרת (בדף נב ע"א):
"דרש רבי יהודה, לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים, צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין והללו בוכין, צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה, ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה. ואף הקדוש ברוך הוא תמה עמהם שנאמר כה אמר ה' צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא. (וקשה, וכי יש שני סוגי יצר הרע, והלוא אין אלא יצר הרע אחד, ומה הביאור בדברי הגמרא שאומרת שיש יצר הרע הנדמה כחוט ויש יצר הרע הנדמה כהר גבוה? ונראה לבאר כפי שהגמרא מוסיפה:) אמר רבי אסי, יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא (קורי עכביש), ולבסוף דומה כעבותות העגלה, שנאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה", עכ"ל הגמרא.
(כלומר, בתחילה יצר הרע בא לכל אדם בדמות חוט דק כמו קורי עכביש, ואומר לו לחטוא בחטא קל שבקלים, והיה והוא נכנע לו, מעתה והלאה נפל ברשתו ויכול לגבור עליו בכל חטא ועוון. ואם האדם מתגבר עליו, היצר הרע צריך לבוא ולנסות להחטיאו ביתר חיזוק, ויבוא אל האדם כעין חוט עבה, ואם גם זה לא יעזור, יתחזק עוד ועוד ולא יעזוב אותו עד שיהיה כהר גבוה ממש. הרי שזה אותו יצר, אלא שדרכי פעולותיו משתנות על פי דרכיו של האדם, והפעולה הראשונה היא הקובעת).
שמותיו של היצר הרע
הגמרא (שם) מונה את שמותיו של היצר, ומהם נלמד על מהותו של היצר הרע, וז"ל:
"דרש רבי עוירא ואיתימא רבי יהושע בן לוי, שבעה שמות יש לו ליצר הרע: הקדוש ברוך הוא קראו רע שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו. משה קראו ערל שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם. דוד קראו טמא שנאמר לב טהור ברא לי אלקים, מכלל דאיכא טמא. שלמה קראו שונא שנאמר אם רעב שנאך האכילהו לחם, ואם צמא השקהו מים, כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך, אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך. ישעיה קראו מכשול שנאמר סולו סולו פנו דרך, הרימו מכשול מדרך עמי. יחזקאל קראו אבן שנאמר והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. יואל קראו צפוני שנאמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם", עכ"ל.
והגמרא בברכות אומרת (בדף סא ע"א):
"אמר רב, יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, שנאמר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח", עכ"ל
(ונראה לבאר, שדימו את היצר הרע לזבוב משום שבשונה משאר החיות, הזבוב חוזר שוב ושוב להטריד את האדם למרות שהוא מסלקו בכל פעם, כך יצר הרע חוזר שוב ושוב להכשיל את האדם).
ובעניין זה היה מספר מורנו ורבנו ועט"ר הרה"ג רבי עזרא עטייא זצוק"ל - ראש ישיבת 'פורת יוסף', שפעם אחת הגיע שד"ר מירושלים לאסוף כספים לצורכי צדקה. אמרו לו אנשי העיר שאין לו מה לצפות מתושבי העיר כי רוב תושבי המקום עניים והם עצמם זקוקים לתמיכה, אך יש עשיר אחד, אבל כמידת עושרו כך מידת קמצנותו, ואינו פותח את ידו לצדקה כלל ועיקר. אותו שד"ר לא אמר נואש, והחליט להוציא מאותו עשיר כסף לצדקה ויהי מה. למחרת בשעה שבע בבקר הוא דפק על דלת ביתו של אותו עשיר, ומשיצא אליו בעל הבית שאך זה עתה קם ממיטתו, ביקש ממנו צדקה. אמר לו בעל הבית ביובש שאינו נותן כסף לצדקה, הודה לו השד"ר בנימוס והלך. למחרת הופיע השד"ר שוב לפני השעה שבע בבוקר, ודפק על דלת ביתו של העשיר, ומשפתח לו העשיר והוא עוד אחוז בקורי שינה, התפלא לראות שוב את אותו אדם, והזכיר לו שכבר אתמול אמר לו כי אינו נותן צדקה. שוב הודה לו השד"ר והלך לו. למחרת בבוקר הקדים עוד יותר וכבר בשעה שש וחצי דפק על דלת ביתו של העשיר, ומשפתח לו בעל הבית והוא עוד לבוש בפיג'מה וראה את אותו "זבוב" טורדני, צעק עליו קשות, ואמר לו שהוא חסר דרך ארץ, ומי המורה שלימד אותו דרכים כאלה בכלל?!! אמר לו השד"ר בלי להראות סימני התרגשות מצעקותיו של הלה, שהמורה של בעל הבית והמורה שלו עצמו הוא אותו המורה. התפלא בעל הבית ואמר לו שהוא למד באוניברסיטה, ואילו הוא למד בודאי אצל איזה רב ב"כותאב". אמר לו השד"ר שוב, שמורה אחד לשניהם, והלך לו. הסתקרן בעל הבית מאוד מהדברים, ורץ אחרי אותו שד"ר ואמר לו שבכל זאת יגלה לו מי המורה שאליו הוא מתכוון. אמר לו השד"ר קודם תביא לי כסף לצדקה, ואז אני אגלה לך. הלך בעל הבית והשליש את הכסף בידי אדם אחד מעוברי האורח, ואמר לו שלא יתן את הכסף הזה לאיש, ובליבו חשב העשיר הקמצן להתנפל עליו לאחר מכן ולחטוף ממנו את הכסף בחזרה. אמר לו השד"ר, בכל בוקר כשאני קם לתפילה עם הנץ החמה, ובפרט בתקופת הסליחות, בא אלי המורה שלי ומשכנע אותי שלא לקום לתפילה, כי אני עייף וגם אהיה עייף כל היום וזה יפריע לי בעבודתי, ולמעשה הוא אותו המורה שגם אותך משגע מידי בוקר ומונע ממך לקום ללכת לבית הכנסת ולהתפלל במניין מסודר או לתת צדקה ולעשות חסד. אמר לו בעל הבית: ומי הוא זה המורה הזה? אמר לו השד"ר: הוא השטן הוא היצר הרע, הוא "מורה" משותף לשתינו, אלא שאני מתגבר עליו. אבל למדתי ממנו דבר אחד, שכמו שהוא "זבוב" טורדני כך אני אהיה "זבוב טורדני" ואבוא אליך מדי בוקר לבקש ממך צדקה. אמר לו בעל הבית בכעס בן כמה אתה? אמר לו אני כבן 80 שנה. אמר לו בעל הבית וכי אתה באמת חושב כל בוקר לבוא ו"לשגע" אותי? אמר לו השד"ר: בהחלט! אמר לו בעל הבית קח כסף לצדקה ותעזוב אותי לנפשי.
ושבית שביו
על הפסוק "ושבית שביו" היה דורש גאון עוזנו ותפארתנו מרן רבנו יוסף חיים בעל הבא"ח זיע"א, בא היצר הרע לפני הקב"ה ומבקש ממנו שיתן לו איזה צדיק כדי להכשילו. הקדוש ברוך הוא שולחו לאחד הצדיקים ונותן לו רשות להכשיל אותו. אותו צדיק רגיל לעלות על יצועו ולקרוא קריאת שמע, וגם ללמוד תורה עד שנרדם. והנה הסיתו היצר הרע לקום וללכת לתיאטרון. קם הצדיק והלך לתיאטרון, וראה את השחקנים רוקדים ושרים ואינם מתעייפים כלל. נוקפות להם השעות ומגיעה שעת חצות והם עוד רוקדים עד כלות הכוחות. חזר אותו צדיק לביתו, נפל על הקרקע, קרע את בגדיו ובכה בכי מר. אשתו ששמעה את בכיותיו נבהלה עד מאד ושאלה אותו לפשר הדבר. אמר לה בעלה, הכיצד לא אבוש במעשי, הרי ראיתי אנשים פשוטי עם ששקועים בהבליהם עד השעות המאוחרות של הלילה, ואני עולה על מיטתי מוקדם?! מעתה אני מקבל על עצמי להוסיף עוד שעות של לימוד בלילה, כך שאלמד תורה עוד יותר מאוחר, ובכך אסיר קטרוג מעם ישראל - זה נקרא "ושבית שביו".
בכל פרשה מפרשיות התורה נמנו מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ובפרשת כי תצא נמצאו ע"ד מצוות עשה ולא תעשה, והוא המניין הגדול ביותר מכל פרשיות התורה. ולהלן יבוארו כמה מההלכות המובאות בפרשתנו.
נושא: כי תצא למלחמה-מלחמת היצר הגאון הרב מרדכי אליהו (נקרא 1626 פעמים)