לא הרבה פעמים מדברים אנחנו על ערבים לטובה.
רציתי לכתוב את סיפורו של עימאד פארס קצין שנוי במחלוקת אך מאורך מאוד.
עימאד פארס נולדת בשנת 1961 כבן למשפחת פארס משפחה גדולה וידוע שרבים מבניה תופסים תפקידים רבים וחשובים.
עימאד פארס התגייס בשנת 1979 לצה"ל לתפקיד לוחם בפלוגת סיור.
הוא התגלה כלוחם בעל תושיה גבוה והמשיך ביחידה כקצין עד שנת 1992.
בשנה הזותי כיבל (מאוחר יחסית) את דרגת הסגן-אלוף והפך להיות מג"ד גדוד רותם שבחטיבת גבעתי-דאז חטיבה צעירה מאוד שלא היוא בא מפקדים רבים משל אצמם.
הוא אזב את החטיבה אך חזר אליה בשנת 2001 כמח"ט (מפקד חטיבה).
בתקופתו כמח"ט גבעתי 2001-2003 התמקמה החטיבה באזור אוגדת עזה וזכתה להיסגים רבים.
בזכות הפיקוד המוצלח שלו עלה עימאד פארס לדרגת תת אלוף כבר ב-2005 והפך למפקד אוגדת אדום האחראית ל-55% משטחו מדינת ישראל הוא פיקד על האוגדה בשנים 2005-2009.
עימאד פארס סים את התפקיד בהצלחה והפך למפקד עוצבת הגליל (אוגדה 91) תפקיד יוקרתי ביותר הוא פיקד על האוגדה בשנים 2007-2009.
בשנת 2009 פרש עימאד פארס מהצבא בגלל שנתן לנהוג לאישתו ברכב הצבאי שברשותו.
לעימאד פארס היוא עוד כמה הרשעות קודמות והיוא ידוע כאדם חם מזק הוא הואשם בפעילות אלימה (כנגד ערבים) בהחזקת נשק שלא כחוק ואירועים נוספים.
למרות היותו קצין בעיתי בצורה יוצאת דופן (הוא אף היה מעוקב דרגה זמן מה) הצליח עימאד פארס להגיע לדרגה גבוה מאוד בצה"ל (תת-אלוף) בזכות הקישורים האישים שלו.
ללא ספק צה"ל נפרד מקצין מוכשר.
ולי נותר רק:
לו
