ראיתי פעם תוכנית עם פוליקר.
אם אתם לא יודעים, פוליקר מגמגם. כשהוא שר, הוא לא מגמגם.
והרי הסיבה:
"ערב אחד- הייתי בן חמש או שש- אבי רצה משהו לאכול ולקח לחם. הוא מעולם לא פרס לחם, במקום הוא קרע חתיכות גדולות ודחף אותם לפיו, זה היה הרגל שנשאר עימו מאושוויץ, מחנה הריכוז. באותו ערב הוא נחנק מהלחם. הוא התחיל להכחיל. אימי שלחה אותי לרופא. רצתי לשם ולא הפסקתי לחשוב שכשאחזור הוא כבר יהיה מת. מאז אני מגמגם."
