אני חושב שפעם נשים היו בוגדות פחות. הפריצות של היום מגבירה שבעתיים את מספר הבגידות בקרב הנשים.
לגבי גברים, זו תופעה שתמיד הייתה ותמיד תהיה.
אני לא מכיר במושג "בגידה" אצל גברים. זה מושג שהנצרות המציאה.
משחר ההיסטוריה הפוליגמיה הייתה דרך חיים מקובלת. אפילו פשוט עם יכל לשאת יותר מאשה אחת ואולי גם פילגש או שתיים, אם יכל לדאוג לצרכיהן. המלכים החזיקו הרמון. בצורת חיים כזו, מה שגבר עושה עם אשה אחרת, איננו מעניינה של אשתו, שהרי מלכתחילה לא התחייב להיות שלה בלבד.
אם גבר עשה דברים שהוא לא אמור לעשות, הוא חטא לאלוהיו. אבל זה לא עניינה של אשתו.
מבחינת היהדות, אשה שבגדה בבעלה, אסורה עליו לעולמים. גבר שהלך עם אחרות, לא סיבה לפירוק הנישואין (למעט מקרה שבו הוא סרסור).
ההסבר לצורת החיים הזו (הפוליגמיה, ריבוי הנשים לגבר אחד), נעוץ בעובדה שהחיבור בין גברים ונשים נועד במקור לישובו של עולם. מטבעה של דרך הפריה והרביה, שהגבר מסיים את חלקו בזמן מועט ונכון להפרות עוד נשים, בעוד שהאשה ממשיכה את הפעולה במשך שנה לפחות (הריון, הנקה וכו').
לכן אשה מטבעה בוגדת פחות, כי היא צריכה להגן על הילדים שלה ולגדל אותם, ובשביל זה היא צריכה את הגנתו ופרנסתו של האב.
בשונה מן הגבר, שמטבעו יוצא החוצה לעבודה, למועצה ולמלחמה. הוא מחפש להפרות כמה שיותר נשים ולפרוש עליהן את חסותו.
לאחר כל החפירה הזו, אני חוזר ואומר שאצל גברים שיראת השמיים שלהם לא חזקה, 95 אחוז בוגדים. זה הטבע שלהם. ולדרוש מהם להצמד לאשה אחת, זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
מי שיש לו יראת שמיים, יודע שאלמלי הקדוש ברוך הוא איש אינו יכול לעמוד בפני היצר. וכתוב בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין. זה ועוד כל הסייגים וגדרי הצניעות ששומרים יראי השמיים שעוזרים להם להשמר מן החטא.
חמשת האחוז הנותרים מבין הגברים שאינם בוגדים, זה או כי בטבעם, בעניין הזה, הם כמו נשים. יש להם את האשה שלהם וזה מספיק להם, או שהם מצליחים להחזיק מעמד בגלל שהם מאמינים בזה.
אצל נשים זה בדרך כלל יותר פשוט. אם היא אוהבת את בעלה ומרוצה איתו, אם היא לא קלת דעת ופרוצה, זה לא אמור לקרות.
מה לעשות שבדורנו יש פריצות רבה ועיניים גדולות ואף בשמיים שגורמים לנשים להיות בלתי מרוצות וללכת עם כל מה שבא...
