בס"ד
צריך לתמוך בו כי עם נתמוך במפלגות קטנות יותר נקדם את ממשלת ציפורע השמאלנית הפאשיסטית
ועם חס וחלילה היא תיהיה בשלטון המצב היה יותר גרוע מאשר המצב כיום עם ביבי ולכן צריך לתמוך בביבי
נתניהו יותר מסוכן מהשמאל:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,21109.0.htmlמשיח לא בא
מאת משה פייגלין
ב' אב תשס"ט
23 יולי 09'
צדקה ציפי לבני כשדיברה על כך שברחוב הישראלי שוררת אוירה של ייאוש. בישראל של קיץ 2009 "הייאוש נעשה יותר נוח". כל אחד מהצדדים מקבל חצי ממה שרצה.
הימין קיבל את מי שרצה אבל לא את מה שרצה,
השמאל קיבל את מה שרצה אבל לא את מי שרצה.
ה'טרנד' העכשווי הוא שתמורת הקרבת המאחזים, נתניהו יקבל את אישורו של אובמה לתקוף באיראן. לא זו בלבד שחורבן עצמי שכזה לא ייתן לישראל לגיטימציה לתקוף, אלא שההיפך הגמור הוא הנכון. כפי שכבר הוכח בחורבן גוש קטיף, כשאתה מחריב את עצמך אתה מוכיח שהאויב צדק לאורך כל הדרך ופותח את הדלת לעוד אנטישמיות עולמית ועוד ערעור על עצם זכותה של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה. נתניהו אימץ לחלוטין את העיקרון של 'יצהר' תמורת 'בושהאר' – עיקרון שבשלהי ממשלת אולמרט נדחה גם על ידי השמאל השפוי. אובמה – נשיא "המדינה המוסלמית הגדולה ביותר..." - לעולם לא ייתן את ידו למתקפה באיראן. בתמורה לחורבן המתוכנן בגב ההר, יקבל נתניהו איראן גרעינית מול מדינת תל אביב שאיבדה בעיני האמריקנים את זכותה להתקיים.
"פריירים" – כך משנן כל ישראלי – "לעולם לא מתים, הם רק מתחלפים". אין מי שמוכיח זאת יותר מהימין הישראלי.
חידוש חורבן ההתיישבות היהודית הצעירה בגב ההר – "עקיצות" בשפה העדכנית של ממשלת נתניהו - כמו גם סיום אימוניה של סיירת הבולדוזרים שנועדה להחריב את כל ההתיישבות הזו – כ 1200 יהודים - באבחת D9 אחת, כל אלה התחדשו עלינו למחרת נאום ירושלים של נתניהו.
אפילו בן כספית, שאינו בדיוק איש מאחזים, תהה השבוע אם הנאום לא היה מתואם עם ממשל אובמה ונועד לרכך את הימין לקראת המכה שתונחת עליו למחרת. "מעולם לא דאגתי כפי שאני דואג כיום" – אמר לי השבוע קיבוצניק מ אל-רום שבגולן. אילו ישבתי על כסאו של ניר ברקת, הייתי גם אני מתחיל לדאוג, לאחר נאום ירושלים של נתניהו.
נתניהו פועל בחכמה רבה, הוא מקיף עצמו בחובשי כיפות ויודע בדיוק כיצד להמיס את ליבו של המחנה הלאומי ולפעול בדיוק בנקודות ובזמן בהן נראה לו שהסרוגים יוכלו לעכל את החורבן התורן.
את כל מה שאולמרט לא העז לעשות מאז עמונה – מבצעת כיום ממשלת נתניהו. הקפאת הבניה עמוקה והרמטית יותר מאשר אי פעם בעבר כולל בלב ליבם של גושי ההתיישבות. בכל שבוע מחריבים מאחזים קטנים וממתינים לשעת כושר להחריב מאחזים גדולים יותר. רוב המחסומים הוסרו, וכנופיות הרצח של אש"פ קיבלו אישור לנוע באופן חופשי בכבישים. התוצאות לא מאחרות לבוא – ירי על כלי רכב חזר והופיע וזו רק שאלה של זמן עד שיישפך כאן חלילה וחס דמם של יהודים.
גם במישור הפוליטי , ה"פרייריות" של הימין חוזרת על עצמה בדיוק באותו מתווה. שרון שעלה לשלטון בקולות הימין, שבר שמאלה, צירף את מפלגת העבודה, ניטרל בכוח ח"כי השמאל את המורדים במפלגתו, פיטר את שרי הימין והחריב את גוש קטיף.
נתניהו שעלה לשלטון בקולות הימין, שבר שמאלה. עכשיו הוא לוחץ בכל הכח להעברת חוק מופז וחוק סלומיאנסקי שיאפשרו לו לצרף את מופז וקבוצה גדולה מ'קדימה' לממשלתו. חוטבלי, לוין, דנון, קרא ושאר הנאמנים בליכוד יאבדו אז את כוחם. אחר כך הוא יפטר את פרופ' הרשקוביץ וכצהל'ה (שיכנס תמורת הסיוע בהעברת החוקים הללו) ויחריב את גב ההר.
הכול פשוט, הכול גלוי, הכול ידוע, הכול כבר קרה והכול שוב יקרה משום שהציבור האמוני בורח מאחריותו המרכזית, האחריות להנהיג את עם ישראל. מי שלא מוכן להנהיג, נאלץ להסתפק במה שיש ו"מה שיש", יודע היטב שהציבור הזה מונח בכיסו.
"פייגלין יהיה ראש ממשלה אחרי שיבוא המשיח" – הסביר בני קצובר (במקור ראשון בשבת שעברה). קצובר מייצג ציבור, שידע להציב חזון התיישבותי ולהיאבק להגשמתו מול מציאות חסרת סיכוי.
הסיכוי המעשי להגשים את חזון ההתיישבות אז, היה קטן בהרבה מיכולתו של הציבור האמוני להגיע היום להנהגת המדינה. הבעיה אינה טמונה בקושי הטכני אלא בתודעת המחויבות להנהגה לאומית החסרה בציבור הזה. גם לאחר קריסת המפד"ל – עדיין מתחילים שם מן האות ב'.
הבעיה של קצובר היא, שבלי הנהגה אמונית, ניאלץ לחכות למשיח גם כדי לבנות מחדש את אלון מורה.
