תודה על המידע. על הניסים אומרים הלל, לא על ה"מלכות" עצמה שהיא לא שייכת לתורה ולא-כלום. 
לא מצאת בשום מקום את המילה "מלכות" או אפילו רמז אליה ב"הלל" שהבאת (ציטוט אותנטי מהסידור). מעניין למה...
אין קשר בין מלחמת מצווה לבין "מלכות". מלחמת מצווה נגד אוייבי התורה ששמו להם למטרה להשכיח את התורה מעם ישראל כפי שהייתה בזמן מלחמת חשמונאי ובניו ביוונים ובמתייוונים -- היא מצווה מפורשת מן התורה. "מלכות" לעומת זאת היא עברה גמורה בזמן גלות, ומי שלקח לעצמו מלכות באותה תקופה, חטא חטא גמור. והתוצאות המרות שהביאה אותה מלכות כמעט מראשית ימיה ועד לסופה המר עוד-יותר בחורבן הבית השני, שהיה רק שיא הדיראון והטראגדיה של כל ימי תולדותיה העקובים מדם והמשוכרים מהשחתת התורה, מעידות על כך בעצמן.
העובדה שהרמב"ם מציין גם את ה"מלכות" ששבה לישראל תחת מכלול הניסים שעשה הקב"ה לישראל בימים ההם -- לא סותרת את העובדה שהיא הייתה פריצה בחומת היהדות, והדברים ידועים -- ולא בכדי - היא ורק היא - נשמטה מנוסח ה"הלל" כליל.
לא כל נס (שאתה מגדיר אותו כנס) הוא גם הוכחה שהוא אינטרס ודבר אלוקים חיים. לנו יש תורה. ולכן, אתה יכול להמשיך לחלום על רמזים ל"יישויות מדיניות" במקורות התורניים כאוות-נפשך אבל עד אז, תמשיך להגיד הלל בלי שם ומלכות (ויש חולקים) ולצאת פיסטוק.
המלכות מאוד שייכת לתורה, הרי מצוות מינוי מלך קיימת תמיד ואם אין כרגע את האופציה (מחסור בנביא, שמן משחה וסנהדרין), הרי שמינוי שלטון מוסכם שאיננו בעל זהות שלטונית מלוכנית עם דם כחול (מונרכיה העוברת בירושה) הוא מן המחויב בין כה וכה, ואם חז"ל אמרו על שלטון הרשע והדיכוי של רומא: "הוי מתפלל בשלומה של
מלכות (ודוק, ההגדרה מלכות של חז"ל מוחלת הן על הרפובליקה הרומית, והן על הקיסרות, כך שעצם ההגדרה מלכות, איננה בעלת משמעות של מונרכיה דווקא, אלא של שלטון על יישות מדינית באופן כללי) שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו", קל וחומר בן בנו של קל וחומר שמדובר ביישות מדינית יהודית גם אם היא לא בדיוק מלכותו של דוד ושלמה ולית מאן דפליג שכל קיומה של המדינה לבטח לפחות עד לאחר מלחמת ששת הימים הינו נס אחר נס אחר נס (גם אם כלפי חוץ זה נראה כאילו הכל קרה בדרך הטבע), הקטע שהבאתי מהסידור הינו קטע שמראה היטב איזה חלק היה המרכזי בנס (הנצחון במלחמות, ומכיוון שאין דבר כזה וואקום שלטוני, גם במצב של אנרכיה זמנית, הרי שזה הוביל בהכרח ליצירת יישות מדינית, ואין כל צורך להזכיר את זה בטקסט התפילה, כי זה תוצאה ישירה של הנצחון במלחמות וגירוש הכוחות היוונים והשלטון הסלווקי מהארץ והנס כלעצמו הוא הנצחון במלחמות וההלל הוא גם על הקמת היישות המדינית, כפי שמדגיש היטב הרמב"ם) ומה משני.
אחת ההגדרות של מלחמת מצווה, היא- עזרת ישראל מיד צר (שעל פי כל הגדרה מציאותית ואובייקטיבית, למעט המציאות המדומה שנמצאת בה האדיאולוגיה החרדיסטית, קיימת גם קיימת ומתקיימת היום לנגד עינינו) ומה לעשות, הדרך היעילה ביותר, החזקה ביותר והטובה ביותר לעזרת ישראל מיד צר במישור הקולקטיבי הוא בעזרת יישות מדינית ולא קם אף אחד עד היום משך כל קיום המין האנושי שהצליח להביא דוגמא יותר טובה הימנה.
מלחמת מצווה נגד אלו שהקריאה שמובילה אותם היא: "חייבר חייבר יא יאהוד, ג'ייש מוחמד סעופא יעוד" וקריאה לסיום מלאכתו של אדולף היטלר וראיה אותו כנביא המשך למוחמד בנושא זה, גם זה מפורש מן התורה (הצר הצורר אתכם).
"מלכות היא עבירה גמורה בגלות"? באמת?
כפי שכבר הראתי, כל עוד זה לא מלכות בלשון מונרכיה , אלא מערכת שלטונית מוסכמת (עד שיבוא נביא וסנהדרין) אין זה בגדר עבירה, ואם אתה מדבר על תוקף שלושת השבועות, הרי שאנחנו כאן בדיון אחר לחלוטין (שאני אשמח לנהל איתך, רק תפתח אותו בהתאמה בפורום שולחן ערוך והרעיון היהודי).
בפעם האחרונה שבדקתי בשום מקום לא נכתב שבית שני חרב בגלל מלכות בית חשמונאי (שהגדרת אותה "גלות" ולא ברור לי מאיפה אתה לוקח את זה) וגם לאור דברי הרמב"ם שהבאתי, מראים הפוך לחלוטין.
אני מתקשה להאמין שהקב"ה יעשה נס קולקטיבי כלל ישראלי על פי כל הגדרה שהוא בגדר פירצה בחומת היהדות (אגב, הפירצה עצמה לא הייתה המלכות כשלעצמה, ואף אחד מחז"ל לא אומר את זה, כך ששוב, תמהני מניין אתה כותב שטויות כאלה, אלא הבעיה הייתה ברמת הנפילה המאוחרת יותר של המלכות לצדוקיות שלא קרתה בימיה הראשונים אלא אחרי מותם של כל בניו של מתתיהו ועצם העובדה שהם נטלו כתר כהונה וכתר מלוכה כאחד ולא שמרו על ביזור סמכויות ואותם "איזונים ובלמים" שקיימים במערכת המלכות האידאלית של ישראל שזה מעמד הכהונה כשלעצמו, מעמד המלוכה כשלעצמו, מעמד הסנהדרין כשלעצמו ומעמד הנבואה כשלעצמו, אבל ברמת עצם כינון המלכות , כפי שמציין הרמב"ם, הרי שזה דבר חיובי , ועדיף עשרות מונים על כל שלטון גויי בארץ ישראל.
הנסים הם מהקב"ה, אתה מוזמן להתכחש להם ולעובדות ההסטוריות כדרכה בקודש של התפיסה החרדיסטית, ולצאת פיסטוק חלבי וכמובן לא לשכוח להגיד תחנון, קינות ולקרוא בתורה ב"ויחל משה", בכל ה' באייר.
