בס"ד
עוד נבואה
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=583591עוד מקור
http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.asp?EntryId=1482230הכותל המערבי -נבואה שהתגשמה
--------------------------------------------------------------------------------
פורסם ב-20 במאי 2009, 21:45 במדור מחשבות והגיגים
בס"ד
הכותל אינו חרב לעולם
רשומה זו רציתי לכתוב לפני זמן מה, אבל היא כל כך יפה ומיוחדת לכן השארתי אותה לפרסמה לכבוד "יום ירושלים". אז הנה זה הגיע, ביום שישי הקרוב נחגוג את "יום ירושלים".
כאשר אנו מזכירים את ירושלים א"א בלי להזכר בכותל המערבי, שריד בית מקדשנו. המקום אשר עיני כל ישראל בכל הזמנים נשואות אליו.
במלחמת "ששת הימים" לאחר כיבוש ירושלים העתיקה החיילים רצו מיד לכותל לחבק ולנשק את אבניה, כבן החוזר בערגה לאמו ומתרפק עליה בגעגועים, גם אותם חיילים קשוחים אשר חירפו נפשם במערכות ישראל הזילו דמעה מול אבני הכותל.
חברים! עצם השארות הכותל על עומדו מיום בנין בית המקדש הראשון לפני כ-3000 שנה הינו דבר על טבעי. הרי עברו על ירושלים מלחמות רבות, והיא נחרבה ונבנתה לכל הפחות תשע פעמים! [בסוף הרשומה קיצור הכיבושים השונים של ירושלים] כיצד בדרך הטבע אותו כותל נשאר חסין מכל המלחמות הללו?! למרות שהיתה העיר כבושה בידי זרים שחפצו להכחיד כל שריד לתפארתה, משהו נשאר קיים. הכותל המערבי, ניצב באורח פלא, קיים מהימים ההם עד הזמן הזה. במרוצת הדורות היו שנים שהיה הכותל מכוסה עפר ורפש, אך למרות הכל נשאר הוא עומד על תלו, מה מפליא הדבר!!!
אני רוצה להראות לכם שדבר פלא זה כבר נכתב בתנ"ך על פי פירוש חז"ל במדרש.
נאמר בשיר השירים (פרק ב פסוק ט): "דומה דודי לצבי או לעופר האילים, הנה זה עומד אחר כותלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים"
ואומרים חז"ל במדרש (מדרש שיר-השירים פרשה ב, ט, מדרש איכה רבתי א, לב): "הנה זה עומד אחר כותלנו – אחר כותל מערבי של בית-המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם..." "ולמה (דווקא הכותל המערבי)? ששכינה במערב".
עכשיו נתבונן! אם נבואה זו כתבה אדם ח"ו מדעתו, כיצד לקח סיכון עצום כזה, להתחייב מראש על כותל אחד, שריד ממקדש עתיק, שישאר קיים ולא יחרב לעולם? הרי מחבר המסמך שנקרא תנ"ך אנו יודעים שהוא לא היה טיפש אז איך הוא לקח סיכון שכל הדת שלו תיפול ברגע שאותו כותל יחרב לבסוף?
ולא זו בלבד, אלא אנו רואים שנבואה זו מתגשמת עד ימינו אלו בניגוד לכל סטטיסטיקה הגיונית. הנבואה נאמרה בצורה פרטנית ומדוייקת על קיר מסוים בעולם שלא ייחרב, ונבואה זו מתגשמת כ-3000 שנה במדיוק, מדהים!!
מי שבנה את עולמנו הוא זה שנתן את התורה, ורק הוא יכל להבטיח לשמור
את השריד האחרון המעיד שלא זזה משם השכינה – הבטיח וקיים.
נהניתם? הירשמו מצד ימין בתיבת "נשארים מעודכנים"
מדרש יפה הקשור לעניין:
"כשכבש אספסינוס את העיר, חילק חומותיה לארבעה דוכסין, ועלה בגורל השער המערבי לפנגר. וגזרו מן השמים שלא יחרב לעולם. למה? ששכינה במערב. הללו החריבו את שלהם והוא לא החריב את שלו. שלח אספסינוס והביאו.
אמר לו: למה לא החרבת את שלך?
אמר לו: חייך לשבחה של מלכות עשיתי, שאילו החרבתיו לא היו יודעין מה החרבת. עכשיו יראו הבריות ויאמרו: ראו כוחו של אספסינוס מה החריב!
אמר לו: יפה עשית, אלא בשביל שעברת על מצוותי – עלה לראש הגג והפל עצמך, אם תחיה – תחיה, ואם תמות – תמות. עלה לראש הגג והפיל עצמו ומת. ופגעה בו קללתו של רבן יוחנן בן זכאי".
קיצור התלאות שעברו על ירושלים בכיבושים השונים:
ג`תת"ל לבריאת העולם (70 למניינם) – טיטוס מחריב את בית-המקדש השני.
ג`תתצ"ט לבריאת העולם (135 למניינם) – אדריאנוס חורש את ירושלים, ובונה עליה את "איליה קשיטולינה".
ד`פ"ד לבריאת העולם (324 למניינם) – כיבוש הביזנטיים.
ד`שע"ד לבריאת העולם (614 למניינם) – כיבוש הפרסים.
ד`שפ"ח לבריאת העולם (628 למניינם) – כיבוש מחדש של הביזנטיים.
ד`שצ"ח לבריאת העולם (638 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י המוסלמים, הכליף עומר מפנה מקום הר הבית.
ד`ת"פ לבריאת העולם (720 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י אביסייד מוסלמים.
ד`תש"ס לבריאת העולם (1000 למניינם) – כיבוש א"י ע"י המוסלמים (פאטמיים).
ד`תתל"א לבריאת העולם (1071 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י הסלגו`קים.
ד`תתנ"ח (1098 למניינם) – כיבוש מחדש של ירושלים ע"י המוסלמים (פאטמיים).
ד`תתנ"ט לבריאת העולם (1099 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י הצלבנים.
ד`תתקמ"ז לבריאת העולם (1187 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י צאלח א-דין.
ד`תתקפ"ט לבריאת העולם (1229 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י פרידריך ה-2.
ה`ד` לביראת העולם (1244 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י המונגולים.
ה`ג"ט לבריאת העולם (1299 למניינם) – כיבוש הארץ בידי גזאן המונגולי.
ה`רע"ו לבריאת העולם (1516 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י התורכים.
ה`תרע"ז לבריאת העולם (1917 למניינם) – כיבוש ירושלים ע"י הבריטים.
(נעזרתי בספר מסילות אל האמונה עמוד 156, הוצאת אור החיים ירושלים)