צר לי להיות זה שמנפץ לך את האשליה ודווקא ממך ציפיתי ליותר בגלל הידע העצום שיש לך בתחומים כל כך רחבים אבל התרבות היהודית היא לאו דווקא התרבות הטובה ביותר. אפשר לראות את זה במספר תחומים כמו למשל שכמעט לכל תרבות יש אומנות לחימה (אביר לא נחשב אם זו תהיה התגובה שלך, וקרב מגע זו אומנות לחימה ישראלית שמקורה בשנים האחרונות ואין לה שום הקשר לתרבות היהודית), ליהודים לא, העם היהודי יש לו רק דבר אחד, ספר, שום דבר פרט לספר. ולמה בנאדם לא יכול ללכת לבר בערב ולמחרת למוזיאון? למה בנאדם לא יכול לעשן חשיש אחרי משחק שח? למה בנאדם חייב ללכת לתיאטרון לראות הצגה כשבקולנוע יש סרט אקשן. עם גסויות עם אלימות. אז מה? זה מה שיפגע בנפש היהודי? זה מה שייגרום ליהודי להיות פחות נאור? למה משחק שח ולא פוקר? אני לא פוסל את המוזיאונים וההצגות אבל לא רק הצגות או רק סרטים צריך לשלב.
אתה לא מנפץ לי שום אשליה ושום בטיח,
וכי למערב יש "אומנות לחימה" משלה? וכי לאיסלם יש "אמנות לחימה משלה"? וכי לתרבות הקירילית (הרוסית+יוונית) יש "אומנות לחימה" משלה? (והאבקות וקרבות איגרוף, פרייסטייל וכדו' זה לא נחשב אז אל תנסה להעלות את זה על דעתך אפילו).
רובם המוחלט של "אומניות הלחימה" מקורן במזרח הרחוק (מאפיין מובהק לכך הוא ספרו של סון טסו[או "דזה"], קיסר סיני, "אמנות המלחמה"), למעט אולי הקאפוארה ועוד כמה אלמנטים קטנים מאפריקה ודרום אמריקה (עד כמה שבכלל ניתן לקרוא להן "אמנות לחימה").
ומה בין "אמנות לחימה" לבין תרבות?
אני לא טוען שתרבותינו לבדנו! היא זו הנעלה ביותר, העובדה היא שאם באמת היית קורא בין השורות היית רואה שאני בהחלט מקבל את היפה והחכם שיש למערב (ולתרבויות אחרות להציע) כגון: אסתטיקה ואמנות כמאמצעי ולא מטרה בפני עצמה (יוון ורומא), פילוסופיה (יוון), תאטרון וסטנדאפ וקומדיה (שהם מקורם מיוון העתיקה), עיסוק בפעילות ספורטיבית (שוב יוון העתיקה), משחקי לוח (חלק מאירופה, ארה"ב, והמזרחי הרחוק), בית קפה כמקום להחלפת דעות ודיונים, השראה, כתיבה ועיסוק אינטלקטואלי כללי (אירופה), פארקים (בבל ומצרים הקדומה) ומוזיאונים (שוב אירופה), סימפוזיון (רומא) ואם אתה רוצה אני אף אוסיף עיסוק באמנות לחימה (המזרח הרחוק לרוב).
הטיעון שכל מה שיש ליהודים להציע זה ספר ולא מעבר הוא קשקוש מבית היוצר של הטרור האיסלמי.
היהודים הציעו שירה,מוזיקה, אמנות ואסתטיקה משלהם (בזמן בתי המקדש והמלכויות המבוססות והעצמאיות, של דוד שלמה והחשמונאים, וכן בזמן תור הזהב הספרדי).
הגות פילוסופית ייחודית בין אם מתוך אמונה ומחוייבות לתורה ומצוות ובין אם לאו (רס"ג, הרמב"ם, ר' חסדאי קרשקש, ר' שלמה איבן גבירול ועוד רבים וטובים, הגר"א, רבי שניאור זלמן מלאדי- בעל התניא, הרב הנזיר ר' דוד הכהן, ישעיהו לייבוביץ', הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, עמנואל לוינס, הרב פורפ' אליעזר שבייד, גולדמן, אורבאך, הרמן כהן, מנלדסון, שפינוזה וכו' וכו' וכו').
עולם ההומור היהודי, התיאטרון היידי, החזנות, הכליזמרים, זה לא חלק מהתרבות היהודית? וכל זה רק ספרים (למרות שיודע לך כל אדם בעל שכל ותודעה היסטורית, שזו הייתה דווקא הדפוס שהזניק את העולם כולו קדימה שנות אור מעבר לכל דבר אחר, ולכן דווקא הספר הוא האלמנט העליון בתרבות, מעל כל תרבות אחרת, וזה לא דבר שאני מתבייש בו).
עכשיו לשאלתך בנוגע ל-ברים, קולנוע, גסויות ואלימות (ליהדות אין בעיה עם אלימות, כל עוד היא מתועלת לאפיק המתאים לה, בניגוד מוחלט לנצרות), הימורים, זנות, סמים ואלכוהול, צר לי, אבל כל מה שתיארת כאן הוא הנמוך, הוולגרי, המגעיל, הדוחה, הזוועתי שבאדם, וזה לא תרבותינו, ואם אתה שואל לגבי הנפש של היהודי, אם כן תשובתי היא שליהודי יש
נשמה ואתה משחית!! אותה הן במישור הפרטי במעשיך, דיבוריך, מה שאתה אוכל, שומע, מריח ממשש ורואה (להלן המישור הרוחני שאני מדבר עליו כה הרבה), וכן, זה גורם ליהודי להפיץ פחות אור החוצה (בניגוד להגדרה "נאור" שגורמת לי להרגיש ממש לא בנוח כשזה מולבש על יהודי בייחוד לאור הקונוטציות ההסטוריות והעכשוויות האקטואליות שלו), שכן בסופו של הדבר הדרישה מאיתנו, השליחות הלאומית שלנו היא להיות אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש, מה לעשות ידידי, תתמודד...
היהדות אומרת ליהודי שהוא צריך לדעת איזה תכנים ואיזה אלמנטים לקבל ואיזה לדחות מתרבויות אחרות.