הדגש צריך להיות מושם לא על "גירוש", אלא על פתרון הבעיה הערבית, כשהגירוש הוא רק אמצעי (הומאני ורחמני) להשגת היעד. מבחינה מעשית, כמובן שזה גירוש. אבל מבחינה אידאולוגית וחוקית, "גירוש" זה מהווה בסך הכל את השלב השני של תהליך חילופי אוכלוסין שהחל בשנת 1948 כאשר מדינות ערב פלטו מקרבן 800,000 יהודים שעלו לארץ ישראל. כבר היו הרבה חילופי אוכלוסין בהיסטוריה המודרנית של העולם, חלקם אלימים, ואין שום סיבה שחילופי האוכלוסין בין ישראל ובין הערבים יהיה שונה מבחינה חוקית. כאשר 17 מיליון גרמנים גורשו מפולין וצ'כוסלובקיה לאחר מלחמת העולם השניה, העולם לא פצה פה---נהפוך הוא, העולם תמך בצעד זה כצעד שימנע שפיכות דמים בעתיד. האיום הדמוגרפי של אוכלוסיית מיעוטים עוינת תמיד צריך להיפתר על-ידי גירוש (או השמדה). כל פיתרון אחר שאינו נסוב סביב גירוש (או השמדה), כמו שיעבוד (בני ישראל בארץ מצרים) או נתינת זכויות למיעוטים העוינים בניסיון אוילי לשכך את איבתם (ראה אירופה האומללה של היום)---מביאים בסופו של דבר לטרגדיה (ראו את עונשם של פרעה ומצרים, ואת הצורה שבה הקב"ה מעניש את אירופה).
כמובן שהערבים לא ירצו לקבל את "אחיהם" ה"פלשתינאים". הרי כולנו יודעים את מה שאומר הכתוב על ישמעאל, "והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו", אבל אפילו על-פי הסטנדרטים הערבים, ה"פלשתינאים" יוצאי דופן עד כדי כך שהערבים הפראים רואים ב"פלשתינאים" פראי-אדם. כלומר, ה"פלשתינאים" הם הפראים שבפראים. "פלשתינאים" מהווים גיס חמישי שחותר תחת השלטון של כל מדינה ערבית "מתונה" (כמו ירדן, מצרים וסוריה) בה הם נמצאים (ראה את ספטמבר השחור של 1970 שארגן להם המלך חוסיין לשעבר, ימח שמו), ובעקבות כך אין לרודנים הישמעאלים כל עניין בקליטת מיליונים של טרוריסטים פוטנציאלים שינסו להפיל את השלטון חילוני של ממשלות-בובות שהתקין המערב, ולהחליפן בשלטון מוסלמי אותנטי על בסיס הדוגמא האיראנית. בנוסף לכך, ה"פלשתינאים" היוו וממשיכים להוות כלי מלחמה חשוב בידי הערבים, והאמצעי האסטרטגי היחיד שמקנה לערבים את היכולת להכות ביהודים בלב ליבה של ארץ ישראל. בלי הנוכחות ה"פלשתינאית", הערבים ישבו מסביב לישראל חסרי אונים בלי יכולת להכות בה, ולא תהיה להם אפשרות להקל במעט את הלחץ מעליהם של התסיסה הפנימית המוסלמית ולנתב אותו נגד ישראל.
הפיתרון---ואני יודע שזה ישמע קיצוני---הוא לספח מחדש את הסיני (בין אם דרך הסכם שלום, בין באמצעות מלחמה), להקצות רצועה צרה מחלקו המערבי (שקרוב למצרים) להקמת מדינה "פלשתינאית", והעברת כל הערבים, בין אם הם "פלשתינאים" ובין אם הם ערבים "ישראלים", למדינה ה"פלשתינאית" החדשה שתמוקם כחיץ בין מדינת ישראל לבין מצרים. כך תזכה ישראל לפתור את הבעיה הערבית, ובו-זמנית תקבל ישראל חזרה את העומק ההגנתי שהציל אותנו באופן נסי וריכך את העונש בעקבות חילול השם של מלחמת יום כיפור, ש"נצחוננו" בה היה אך ורק בזכות קידוש השם במלחמת ששת הימים. מצרים היא האויב המסוכן ביותר, ומאז שבגין בטפשותו החזיר את הסיני, קיומה של מדינת ישראל תלוי אך ורק על חסדיו של הקב"ה---זה היה ממש צעד התאבדותי.
השאלה היא, איך מחזירים את הסיני במינימום של אבדות, והאם זה בכלל כדאי? ראשית כל, הסכם ה"שלום" שנחתם בין בגין וסאדאת, ימח שמו, חסר ערך לחלוטין. המצרים לא קיימו את חלקם בהסכם, שדרש לשים קץ לתעמולה האנטישמית בעיתונים ובערוצי הטלוויזיה המצריים הממלכתיים, שלא לדבר על איסור על סיוע לאויבי ישראל (על ידי הברחת אמצעי לחימה לעזה), ולכן יש לישראל הצדקה מבחינה חוקית ובינלאומית לשים קץ להסכם ולחזור לגבולות 1967. אם הסכם ה"שלום" המגוחך הזה יבוטל רשמית, לא ישתנה דבר באופן מעשי, שהרי מצרים עוינת לנו בדיוק באותה מדה כמו סוריה שאיתה אנו נמצאים באופן רשמי במצב של מלחמה (ובאופן בלתי רשמי במצב של הפסקת אש זמנית---חודנה). שנית, הסיני ריק ברובו, ולא יהיה בסיס להאשמות אנטישמיות של "טבח חפים מפשע" בעיתונות המערבית השמאלנית (אם המצב יגיע לכדי עימות אלים), ולכן, למרות שהסיני גדול פי כמה מלבנון, כיבוש הסיני יהיה הרבה יותר קל מאשר כל עימות עם החיזבאללה בצפון, שהרי לא תהיה אוכלוסיה אזרחית שתוכל לשמש כ"מגן אנושי" עבור הכוחות המצריים, ובעקבות כך ישראל תוכל לעשות שימוש כבד בכח אוירי, ולטהר את הסיני מנוכחות מצרית לפני שיוזרמו כוחות שריון וחי"ר לסיום ההמלאכה. שלישית, וזו הסיבה הכי חשובה (לי, בתור יהודי אמוני)---הסיני הוא אדמה יהודית והוא ניתן לנו על-ידי הקב"ה בניצחון הנסי שלנו על אויבינו במלחמת ששת הימים, שהיווה קידוש שם שמיים אדיר בעיני הגויים. החזרתו של הסיני לבעלות מצרית היוותה וממשיכה להוות חילול שם שמיים חמור, כיריקה כלפי שמיא, ועלינו לתקנו ולהחליפו בקידוש השם לפני שניענש חלילה. אילו היה מגיע לשלטון הרב כהנא, הוא היה מחזיר את הסיני לבעלות יהודית תוך שבוע, על ידי כך שהיה מאיים על המצרים שישתמש בנשקים הגרעיניים של ישראל (והערבים היו מאמינים לו, שלא יהיה לכם אפילו ספק בעניין!) אם מצרים לא תחזיר את הסיני מרצונה. רוב הישראלים הטפשים והבורים לכודים באשלייה האוילית שהסכם ה"שלום" עם מצרים הוא הישג חיובי שחסך הרבה דם יהודי, ושאסור להפר הסכם זה ויהי מה. הם לא מבינים שמצרים של היום הרבה יותר חזקה (מבחינה צבאית) מהמצרים החלשה של 1973 שכמעט הביסה אותנו כשעוד היה לנו את העומק ההגנתי של הסיני.
לסיכום, על ידי החזרת הסיני לידינו "נהרוג" שלוש ציפורים במכה אחת: נבנה ונבסס מחדש את העומק ההגנתי שהציל אותנו מכליה ב-1973, נפתור אחת ולתמיד את הבעיה ה"פלשתינאית" (ואגב, כ"פלשתינאים" אני מחשיב את כל ערביי ישראל, בין אם הם מזהים את עצמם כ"פלשתינאים", ובין אם הם מזהים את עצמם כ"ישראלים"), ולבסוף, והחשוב מכל, נקדש שם שמיים.
