אין ספק שמצווה גדולה לשרת בצה"ל אבל כיום בצה"ל יש כמה בעיות שלי בתור דתי מאד קשה איתן ואני אפרט:
1. כשרות: מי שחושב שהל כשר בצה"ל טועה ומטעה! ואני אתן דוגמה אחת מיני רבות שנתקלתי בהן בשירותי הצבאי:
הייתי במעצר ולמי שלא יודע במעצר אין סכו"ם כדי שחיילים לא ינסו להתאבד, אז היינו אוכלים עם כפות בשר ועם סכו"ם חד-פעמי חלב.
את האוכל והסכו"ם החד-פעמי היינו מביאים מהבסיס(הייתי במעצר ענתות שנמצא בתוך בסיס של מ"צ) פעם אחת התורנים שהלכו להביא את האוכל שכחו להביא את הסכו"ם החד-פעמי וזה בערך 10 דקות הליכה לכל כיוון אז כל החיילים אמרו שנאכל בכפות הבשריות חלב! המפקד שאל אם יש למישהו התנגדות ואני אמרתי שלי יש התנגדות וכולם קפצו עלי, ברוך ה' שנתן לי את הכח להתמודד איתם ולא הסכמתי בשום פנים שיאכלו עם כפות בשריות חלב(רח"ל) בסופו של דבר התורנים הלכו להביא סכו"ם חד-פעמי והכל היה בסדר, אבל זה גרם לי לתהות כמה פעמים קרו מקרים דומים ולא היה מישהו שהתנגד... זאת דוגמה אחת ויש לי עוד הרבה דומאות חמורות.
2.צניעות: למה אני בתור חייל דתי שרוצה לשרת שלוש שנים צריך לשרת עם בנות? למה צריכות להיות לי מדסניקי"ות שהולכות עם מכנסיים כ"כ צמודות ואני מריך לראות להן את כל האני לא יגיד מה...
3.תפילה: ושוב אני חוזר למעצר... היה לנו שם 35 דקות להתפלל(במניין) מהרגע שהעירו אותנו! אתם מבינים נניח שהעירו אותנו בחמש, בחמש שלושים וחמש אנחנו גבר צריכים להיות אחרי תפילה! נשמע הגיוני?? לי לא!(אני בטוח שלא בכל המקומות זה ככה אבל יש מקומות כאלה וזה חמור)
4.הצצבא הוא הערך העליון: הצבא והמדינה הם הערך העליון, התורה....מקום שלישי במקרה הטוב... ושוב אני שואל למה מחייבים אותי לציית לפקודות שנוגדות את אמונתי??? דרך אגב לפי החוק המטכ"לי(שהצבא בעצמו חוקק) אסור לתת לחייל פקודה שנוגדת את אמונתו ככה שאסור להם לתת לי פקודה לגרש יהודים ולסייע בכך למסור שטחים מארצנו הקדושה לעם אחר(שלא לדבר על מחבלים)
5. "כוחי ועוצם ידי": בצבא אוהבים להגיד כמה אנחנו חזקים ואיך ניצנחנו בכל המלחמות... משום מה תמיד שוכחים שיש עוד איזה מישהו שם למעלה שבזכותו ניצנחו... זה אולי נראה לכם שטותי אבל הצבא מוציא ממך את האמונה... בקיצור ככלל הצבא הוא דבר נוראי לחייל דתי....
ועכשיו לשאלה אם לשרת בצא או לא??? אני עדיין לא סגור... מצד אחד חייבים לשמור על העם אבל מצד שני איך שהצבא הזה מתנהל אני לא בטוח אם זה שווה את זה... אני אגיד לכם מה הרגשתי בתור חייל... המ"פ שלי שאל אותנו אם אנחנו גאים לשרת בצה"ל רוב החיילים אמרו לו שכן, אני אמרתי לו בפשטות אני מאד גאה לקחת חלק בשמירה על עם ישראל ועל א"י אבל אני לא גאה להיות חלק מהמערכת שנקראת צה"ל.
בסופו של עניין אני לא בטוח אם סרבנות לגיוס תפתור את הבעיה אבל חייבים למצוא דרך לפתור את הבעיה הדתית והמוסרית בצבא!