סליחה על הבורות אבל מה זה שיבוטא?
1. אכילת איסורים
העובדה שישנם דברים שאסור לאכול, זוהי צרה גדולה. כיון שנובע מכך שיש חלקים בעולם שהאדם אינו מסוגל לרומם ולקדש. כל המאכלים צריכים להיאכל, השאלה היא רק באיזה אופן יש לאוכלם, יש למצוא את הדרך הנכונה שתרומם אותם.
במסכת חולין (קט:) מופיע הסיפור על ילתא, אשתו של ר' נחמן (ר' נחמן היה מגדולי הדיינים בבבל, ואשתו היתה בתו של ראש הגולה), שאמרה לבעלה שכל מה שאסר הקב"ה בעולמו, התיר לנו. כלומר לכל דבר שאסור, יש דבר מותר שדומה לו. התורה אסרה לאכול דם, אך התירה לאכול כבד שיש לו טעם של דם. התורה אסרה נדה, אך התירה דם טוהר. חזיר – אסור,
מוח של דג שיבוטא מותר (הגמרא אומרת שטעמו כטעם חזיר). אשת איש אסורה, אך גרושה מותרת בחיי בעלה, וכן עוד מספר דוגמאות. אמרה ילתא לר' נחמן שהיא רוצה לטעום טעם בשר בחלב. אמר ר' נחמן לטבחיו שיכינו לאשתו עטינים של פרה, שטעמם כטעם בשר בחלב.
יש להבין מדוע רצתה ילתא לטעום טעם בשר וחלב. אפשר לומר שהיא היתה סקרנית לדעת מהו טעם זה. אך אולי ניתן לומר שילתא היתה אידיאליסטית אמיתית, שסברה שלא יתכן שיש טעם כלשהו בעולם שלא ניתן להעלותו ולרוממו. אולי ניתן לומר שילתא הגיעה למדרגה גבוהה מאד, כך שיכלה לקדש אפילו בשר בחלב. כל טעם ניתן לאכול בתנאים מסוימים ובמדרגה מסוימת.
אך מה עם האיסור עצמו? האם מותר לאכול בשר חזיר? ההלכה אומרת שאם הבשר התייבש עד שאינו ראוי יותר לאכילת אדם, אזי מותר לאוכלו. התורה לא אסרה אלא את הטעם (ניתן לערבב בשר חזיר שאינו ראוי לאכילה יחד עם מוח של דג שיבוטא, וכך למעשה לאכול בשר חזיר!). כאשר יש צורך גדול, בעת פיקוח נפש, הותרו דברים אסורים. התורה לא התירה אותם דווקא בגלל חוסר ברירה, ניתן לומר שהקב"ה ארגן מצב בו אותו אדם דווקא צריך לרומם ולהעלות את האיסור.
מתוך:http://ravsharki.org/content/view/1563/629/
2.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%98%D7%94