הזוהר על השלטון והמצב באחרית הימים

[jewlover and arabhater]

הזוהר על השלטון והמצב באחרית הימים   
   
   
 (לקוח מאתר אחרית הימים)

…ולגבי מה שקורה בתקופה האחרונה מבחינה שלטונית כלכלית וכו’, הנה לשון הזוהר הקדוש ברעיא מהימנא (במדבר דף קכ"ד ואילך), עם תרגום עיקרי הדברים בסוגריים מסולסלות:

…כגוונא דא בישראל: כד אינון מחללין אורייתא קודשא בריך הוא ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל, תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו "כלב" ו"נחש", ואתדנו תמן, ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב, הדא הוא דכתיב (זכריה יג) "וצרפתים כצרוף את הכסף, ובחנתים כבחון את הזהב", עד דיתקיים בהו (ישעיה א) "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו".

{כשישראל יפירו את חוקי התורה, הקב"ה יכניס אותם לצער תחת ידיהם של המוסלמים והנוצרים, כדי לברר וללבן אותם}



…ואילנא דטוב ורע דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה לא שלטא על ישראל יתיר, דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי, דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה, דכתיב (זכריה יג) "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", דלא יתפרנסון ת"ח מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב, דאכלין טהרה כשר היתר, ולא מערב רב דאכלין טומאה פסול איסור, דאינון מסאבין דמסאבין גרמייהו בנשג"ז, בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נשג"ז חזרין לשרשיהו, ועלייהו אתמר (ישעיה יד) "כי משורש נחש יצא צפע".

{לקראת הגאולה תלמידי החכמים לא יקבלו יותר את פרנסתם מהערב רב הנרמז בעץ הדעת טוב ורע ובטומאה (מה שמסביר את הפסקת התקציבים למוסדות התורה), אלא הפרנסה שלהם תגיע מ"עץ החיים". מסביר הזוהר שהפרנסה שלהם תגיע מאנשים יראי שמיים האוכלים כשר והיתר, ולא מהערב רב שאוכלים טרפות וטומאות ומטמאים את עצמם במשכבים אסורים.}

…ורשעים בחשך ידמו אינון ערב רב ובג"ד אמר נביאה עלייהו (יחזקאל יג) ואל אדמת ישראל לא יבאו.

{אבל הערב רב הזה יקבל את העונש הזה, ותתקיים בו הנבואה הקשה "ואל אדמת ישראל לא יבואו" (הערת הבלוג: במקום אחר הפסוק הזה מפורש כעונש שלא יזכו לגאולה)}

…א"ל רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד-ד’ לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי, (שמות ב) ויפן כה וכה וירא כי אין איש עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה דאתמר עלי (ישעיה נג) ויתן את רשעים קברו ולא אשתמודען בי ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקודשא בריך הוא דאתמר בהו (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח, ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב דלא יהא תקומה לנפילו דלהון ואפילו חיי שעה.

{משה רבינו מדבר כביכול עם אליהו הנביא, אודות עצמו כביכול (שהרי גואל ראשון הוא גם גואל אחרון) בתקופת אחרית הימים, ואומר לו בערך כך: אני משביע אותך שלא תתעכב (בבשורת הגאולה), כי אני נמצא בצער גדול! ואין מי שעוזר לי לצאת מהצער הזה. ואני נחשב בעיניהם של הערב רב ככלב מת, משום שאצלם התקיים "חוכמת סופרים תסרח" (גועל ובוז לתורה ולומדיה), בכל מקום ומקום בישראל, וחזרו הערב רב ונעשו מנהיגים של ישראל צאנו של הקב"ה, ואין לערב רב יכולת לעשות טוב עם תלמידי חכמים, ואנשי חייל ויראי חטא עוברים מעיר לעיר (לבקש תרומות למוסדות התורה), ולא יחוננו (ואין כמעט מי שיתן), ומחרימים להם הערב רב, ולא נותנים להם אלא תקציבים ("דבר קצוב" בלשון הזוהר) מדולדלים, וזה מכוון מלמעלה כדי שלא תהיה לערב רב תקומה בנפילתם}

 וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא חשיבין ככלבים (איכה ד) בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות, דלא אשכחו אכסניא בינייהו.
ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל. גזלנין! מארי שוחד! דאינון דיינין רישי עמא (בראשית ו) "כי מלאה הארץ חמס מפניהם" עלייהו אתמר (איכה ה) "היו צריה לראש".

{וכל החכמים ואנשי החייל ויראי החטא בצער, בדוחק וביגון, והם נחשבים ככלבים, ומתקיים בהם הפסוק באיכה "בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות", והם לא מוצאים מנוח. ואילו הערב רב הם עשירים, בשלוה, בשמחה, בלי צער ויגון בכלל. הם גזלנים! לוקחי שוחד! והם אלו השופטים וראשי העם, "כי מלאה הארץ חמס מפניהם", ועליהם נאמר באיכה "היו צריה לראש".}

וכל זה כבר התקיים, אנחנו הרי חיים את זה.