האם אמנם בין הים לירדן יש כיום שני עמים?.....בואו נבדוק: עם אחד הוא ברור, זה עם ישראל ששמר 2000 שנה בגלות על זהותו ולא שכח את מולדתו התנ"כית האחת והיחידה- ארץ ישראל אך מי הוא בעצם העם השני? האם הוא באמת עם חסר מולדת?
בואו נראה מה אומרים דובריו הרשמיים: ב- 1977 התראיין חבר הנהגת אש"פ, זוהייר מוחסיין, לעיתון הולנדי ואמר: "העם הפלשתיני לא קיים, ייסודה של מדינה פלשתינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל למטרות האיחוד הערבי. באופן ריאלי אין היום שום הבדל בין הפלשתינים הסורים, לירדנים, ללבנונים, ורק למטרות פוליטיות וטקטיות אנחנו מדברים היום על קיום העם הפלשתיני, כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלשתינית נפרדת, כדי להעמיד אותה מול הציונות. מבחינה טקטית, ירדן שהיא מדינה ריבונית בעלת גבולות מוגדרים לא יכולה להעלות טיעון ליפו וחיפה אולם אני כפלשתיני יכול לדרוש את חיפה, יפו, באר שבע וירושלים...לאחר שנשיג את כל זכויותינו בכל פלשתין - אסור שנדחה, אף לרגע אחד, את האיחוד מחדש של ירדן ופלשתין." הלאה, בואו נבדוק מה אמר במהלך השנים הנשיא הסורי חאפז אל אסד:"מן הראוי שאנו נזכיר לישראלים, כי אנו רואים בפלשתין לא רק חלק בלתי נפרד מן האומה הערבית, אלא חלק מדרום סוריה" (1974). ב-1987 אמר: "מדינה בשם פלשתין לא התקיימה מעולם". על כך ענה לו המלך חוסיין: "הופעת האישיות הלאומית הפלשתינית באה כמענה לתביעת ישראל כי פלשתין היא יהודית". בשנת 1993 אמר אסד: "כשאני מדבר על פלשתין אני רואה בה חלק מסוריה".
בואו נמשיך אל עוד מנהיג ערבי, היו"ר הראשון של אש"ף, אחמד שוקיירי, אשר אמר ב-1956 מעל במת האו"ם את הדברים הבאים: "יצור כזה כמו פלשתין אינו קיים כלל, ארץ זו אינה אלא חלקה הדרומי של סוריה רבתי..." (ואם אין פלשתין - אין גם פלשתינים)... כמובן שכל זה לא הפריע לו להיות יו"ר אש"ף מ-1964 (3 שנים לפני תחילת ה"כיבוש"). אך כל הדברים הנ"ל מתגמדים לעומת דבריו של "אבי האומה הפלשתינאית" הלא הוא יאסר ערפאת, אשר אמר ב-1970: "שאלת הגבולות אינה מעניינת אותנו... מנקודת מבט הערבית, אין לדבר על גבולות: פלשתין אינה אלא טיפה באוקיאנוס הגדול, אומתנו היא האומה הערבית המשתרעת מן האוקיאנוס האטלנטי ועד הים האדום ומעבר לו". ברגע נוסף של כנות אמר ערפאת כי "אשף נלחם בישראל בשם הפאן ערביזם" והגדיל ואמר ש"מה שמכונה 'עבר הירדן' אינו אלא פלשתין"... אם כך, מסתבר לנו שאומתו של יאסר ערפאת "המנהיג חסר המולדת" משתרעת על שטח הגדול מאירופה כולה.... בדבריו אלה - קבע בעצם ערפאת איפה פלשתין נמצאת (בירדן) וחשף בשם מי הוא נלחם (הפאן ערביזם). כשדוברי ארגוני הטרור הערבים מסירים לרגע קט את צבעי ההסוואה מסתבר שאש"ף לא נלחם בשם עם גזול ועשוק לכאורה, אלא בשם 22 מדינות ענק הגדולות מאירופה כולה. ואש"ף, כ"נציג" של "עם פלשתיני" אינו אלא רק ארגון החזית של אותן מדינות. כל המחבלים הנ"ל חשפו בשחצנותם את כל האסטרטגיה, באומרם כי הערבים החיים בישראל הם בדיוק אותם הערבים החיים בסוריה או בירדן. לשיטתם - אין הם עם נפרד, אלא רסיס מן האומה הערבית האדירה המחולקת על הרבה ארצות ערביות, אין להם זהות נפרדת, בזהותם הם ערבים, והמצאת פלשתין היא רק בלוף שקוף: "מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל למטרות האיחוד הערבי".. כפי שאמר זוהייר מוחסיין. עכשיו, לאחר שהסרנו מן הסכסוך את מסכות השקר, התרמית וההונאה - חזרנו אל הפרופורציות המקוריות של אימפריה ערבית מוסלמית המשתרעת מהאוקיאנוס האטלנטי ועד גבול סין ובין העם היהודי הטוען לזכותו על מולדתו ההיסטורית האחת והיחידה, שהיא פחות מחמישית האחוז מהשטחים הערבים, או כפי שתיאר הקומיקאי דניס מילר: "השטח שתופסת קופסת גפרורים בתוך מגרש כדורגל".
עד מלחמת ששת הימים הערבים אף לא טרחו להסוות במילים כמו "הפתרון הסופי" את כוונתם והסיסמאות שהושמעו תדיר על בכל מדינות ערב היו ישירות ופרימיטיביות:"לזרוק את היהודים לים", "הגברים לים הנשים לנו". העולם, ששמע - שתק, אך בכל זאת התקשה לעכל סגנון כה רצחני ובוטה. אך לאחר התבוסה ב-1967, מדינות ערב הבינו שאת שמשון הישראלי אפשר יהיה להכריע רק בעורמתה של דלילה הפלשתית, וכך היה. לא עוד קריאות פרימיטיביות לרצח עם, אלא תחכום, נעימה המכוונת בדייקנות לאוזן המערבית האנינה. הם גילו שמבחינה תעמולתית קל יותר לשכנע את דעת הקהל בעולם בזכות "העם הפלשתיני" המסכן למדינה משלו, מאשר להצדיק את תביעת האימפריה הערבית העצומה לתוספת של שטח מדינה קטנטונת. וכך בדיוק הומצא "העם הפלשתיני" כך נולדה מסכת התעמולה חובקת עולם שהפכה את היוצרות: דוד הישראלי מול גליית הערבי הפך בתעמולה מתוחכמת לגליית הישראלי המדכא את דוד הפלשתיני. נעמי שמר הגדירה את התרגיל כמצלמה המתקרבת ב"קלוז אפ" אל הפצע במצחו של גליית כדי לעורר רחמים על האומלל... הבדיה הפלשתינית היא הזיוף המונומנטלי הגדול בהיסטוריה אשר אין לו תקדים בתולדות העמים. בלוף מוצלח עד כדי כך שכה רבים בעולם כלל אינם מפקפקים באמיתותו. תעמולה שהפכה לנשק רב עצמה אשר באמצעותו מנסים הערבים, להשמיד את ישראל ע"י ניטרול האמונה בצדקת הדרך של הישראלים והשיטות כבר מוכרות. שטיפת מוח, שקרים, זיוף עובדות, תוך שימוש בתערובת של בורות ואנטישמיות המאפיינת את העולם כולו, כבר עשרות שנים מתחולל תהליך של זיוף ההיסטוריה ומחיקתה. וכמו שאמרו בלעג סטאלין, גבלס והיטלר, הארכי תועמלנים של המאה ועשרים, "ככל שהשקר יותר גדול... כך עשויים אנשים להאמין בו יותר..."
את השקר הזה ניתן לנצח רק בנימוק אחד והוא - שהארץ הזו היא שלנו! כל הנימוקים הביטחוניים, נכונים ומוצקים ככל שיהיו, אינם עונים ולא מתחילים לקעקע את הדרישה הערבית - כל עוד לא נפסול את הנחת היסוד של האויב! התמימים שבינינו חשבו שכדאי להיות "חכם" על פני "צודק", ועדיף שנוותר על מה ששלנו, ננסה לפייס את הערבים, ו"לזרום" עם הבלוף שלהם, ובלבד שיניחו לנו לחיות את חיינו... אבל זה פשוט לא עובד. ניסינו! ניסינו באוסלו, חטפנו 1500 הרוגים. ניסינו חד צדדית בעזה, וקיבלנו מלחמה. לכן, אם תישא הארץ זהות יהודית – ישראלית, אזי זו ארצו של עם ישראל, והערבים הם הכובש, אך אם חס וחלילה תישא הארץ זהות ערבית – פלשתינית, הרי שזו תהיה ארצם של הפלשתינים, ואז עם ישראל הוא הכובש, וכובש – דינו להיות מסולק עד המילימטר האחרון- אין דרך שלישית!
נושא: השקר הערבי. פורסם כטוקבק לכתבה בYNET בידי המשת– (נקרא 951 פעמים)