חיים בן פסח הי"ו
לגבי הטענה כי בגלל הוראותיהם של גדולי ישראל שלא לעלות לארץ בימי מלחה"ע השניה נהרגו כה רבים מיהודי אירופה:
כל טענה זו היא רק בבחינת "חכם לאחר מעשה" שהרי לאורך רוב שנות המלחמה לא היה ברור כלל כי א"י מחוץ למקום הסכנה. ברחמי שמים מרובים לא הצליח היטלר להכנס לא"י ולבצע שם את מה שביצע באירופה.
האם היתה לבריטים או לכוחות הצבאיים השונים של התנועה הציונית לפלגיה תכנית מסודרת כלשהיא להדיפת היטלר שעליה יכלו לסמוך כל כך כל אותם השואלים בתמיהה: "למה לא עלו לא"י"??
הכח הצבאי שהיה בא"י באותם ימים והיה אמור להיות זה שיתן את המענה לחיילות היטלר היה מורכב מהצבא הבריטי (שמבחינה צבאית לא היה מצויד כמו חיילותיו של היטלר באל עלמיין) וכן מהכוחות החמושים של ארגוני הטרור ("המחתרות") השונים של התנועה הציונית לפלגיה שהגדול והחזק מביניהם היה ארגון ה"הגנה".
הבה ונראה מה בפיו של הסמכות הצבאית הגדולה ביותר- מפקד "ההגנה" יצחק שדה באשר לתכנית מסודרת במקרה שיצליחו חיילותיו של היטלר להכנס לא"י, וז"ל:
"שקלנו והערכנו שעיקר כח האויב שיגיע יהיה כוח טנקים, ועל כן בחרנו- מתוך הסכימה המשוערת של תנועת האויב- סביבה שבה תנועת הטנקים מוגבלת ביותר. סימנו את חזיתנו מסביבות חניתה, דרך הרי נצרת-ואדי ערה עד זכרון יעקב, הוא השטח שבו יתרכז, בשעת סכנה, היישוב כולו. רצינו לצייד בנשק כל יהודי המסוגל לשאתו. אמרנו לסגור את המעברים במוקשים ובמכשולים מלאכותיים אחרים, וקיווינו שאם יסוג הצבא הבריטי מהמזרח התיכון, אולי ישאיר לנו תותחים ותותחנים ויסייע לנו בהגשמת התכנית בעזרת הצי שלו מהים... בתוך "שטח ההגנה" נמצאו גם שדות תעופה, שאמרנו להיעזר בהם להסדרת ההספקה בתחמשת קלה, צורכי רפואה וכו'. "ודאי תכנית דמיונית למדי, הרפתקנית. כלום היה מקום לתכניות אחרות"? ("לא על מגש של כסף-תולדות מדינת ישראל מראשית ההתיישבות עד עידן השלום", פרופ' יהודה ואלך, הוצ' משרד הביטחון ואטלס כרטא, ירושלים, התש"ס)
כלומר, למנהיג הצבאי הבכיר ביותר אין יותר מאשר תכנית שהוא עצמו מגדירה כ"דמיונית" ו"הרפתקנית" וביחס לכוחות הגרמניים שעמדו להכנס לארץ נוכל אנו להוסיף גם "מגוחכת" והוא מודה כי לא היה מקום כלל לתכניות אחרות וא"כ, לולא רחמיו של הקב"ה אם היו עולים כל יהודי אירופה לא"י הרי הסכנה מפני היטלר וחיילותיו היתה נחלתם בדיוק כמו אילו היו באירופה ואף יותר מכך שכן בא"י בניגוד לאירופה אין יערות גדולים שאפשר לתפוס בהם מחסה או לברוח דרכם.
א"כ, אין כל בסיס לטענה כי עליה לא"י היתה ערובה להגנה מפני מעשיהם של הנאצים באירופה (מה גם שהתנועה הציונית בהתגרותה בבריטים גרמה לסגירת שערי הארץ בפני עולים ומעפילים, דבר שהקשה עוד יותר על יציאתם של יהודים מאירופה לא"י) ואדרבה כפי שנראו הדברים אז, היתה בעליה זו סכנה מוחשית הן בדרך לא"י והן בהימצאות בה...
בברכה ערן...
א.) תמהני עלייך ערן, דווקא ממך הייתי מצפה שתביא את המקורות התורניים- חז"ליים ולא מדובר פה ברבנים שחשודים על ציונות, חלילה, שידעו מראש שהנאצים לא ידרכו בא"י.
ב.) לגבי תכנית "מצדה" שאתה מתאר (קראתי גם אני את הספר של פרופ' ואלך, יש לי את זה בבית) לית מאן דפליג שמול הגרמנים (אם הם היו נכנסים) היא הייתה פשוט בדיחה עלובה, אבל לגבי חזית מצרים מול ארווין רומל רק אומר- 1.) על הנייר, מבחינה מספרית גרידא, הוא היה נחות ביחס של 1:3 מול הבריטים בכל דבר, 2.) ישנם דיי והותר הסטוריונים שלא ראו כל סיכוי לרומל להגיע לנילוס, באם הבריטים לא יבחרו במודע להתקפל, שלא לדבר על א"י, כנ"ל גם מרידת הנפל בעיראק (שהגרמנים םשוט לא הקצו לו די מחשבה ומשאבים) וכן גם התקדמות הכוחות הגרמניים בקווקז מצפון נדון לכשלון ברגע שהיטלר רצה בכל ליבו את סטאלינגראד.
והיטלר לא רצה להפר את הניטרליות של טורקיה (הוא לא היה תוקף מדינה מוסלמית ריבונית ישירות, דבר שהיה מקומם מולו את עולם האיסלם נגדו, אלמנט שהוא כה התאמץ לרתום למאמציו הגלובליים.
כך שגם ריאלית על פי כל מה שקרה בשטח, לא היה שום סיכוי לכך שהוורמאכט יגיע לא"י וחוץ מזה, אנחנו מדברים על אירופה של סוף שנות השלושים, כבר אז הרבנים היו צריכים לזרז את צאן מרעיתם לצאת ולא לשבת על מקומם (היה למשל הצעה לקליטת 100 אלף יהודים בונצואלה, רק עשרת אלפים יהודים בחרו לנצל את זה, למה?) הרי אף אחד לא צפה שבסוף שנות השלושים הוורמאכט בכלל יגיע לצפון אפריקה, אז נא לשים את הכל בקונטקסט הנכון.
ג.) תפסיק לנסות לעוות את ההסטוריה, לא התנועה הציונית היא זו שגרמה לבריטים לנעול את שערי הארץ, כי אם מעשי המוסלמים ורצון הבריטים לפייסם ולגייסם מול גרמניה הנאצית (האם אני צריך להזכיר לך את המרד הערבי הגדול בשנים תרצ"ו-תרצ"ט? האם אני צריך להזכיר לך מי עמד מאחוריו, מבחינת מימון, חימוש והכוונה? הנאצים! ומה עשו הבריטים בתמורה? הספר הלבן!)