כתב נושא: השמאל של עד 1976 = הימין הקיצוני של היום: למה כך הוצאה מחוץ לחוק???  (נקרא 7234 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק GY

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 161
בס"ד
מה שקראו עד בחירות 1977 שמאל, ייצג למעשה דיעות הרבה יותר ימניות מאשר הימין הקיצוני היום. אני זוכר ראיון בטלויזיה שהיה בשחור לבן עם גולדה מאיר. המראיין שאל אותה איך ישראל יכולה לשלוט על מיליון ערבים? האם ישראל לא צריכה להחזיר שטחים כדי לעשות שלום עם הערבים? גולדה ענתה כזה "לא" שהמראיין לשונו דבקה לחיכו ולא שאל יותר ובזה הסתיים הראיון.

עם עליית הליכוד לשלטון במהפך של 1977  חוסל למעשה הימין בישראל. בגין עלה בסיסמה שהוא יכול לעשות שלום, וצירף לממשלה את עזר ויצמן ומשה דיין (לממשלה אם כי  לא למפלדת הליכוד שהתנגדה לשניהם). ויצמן התחיל כליכודניק צעיר ואחר כך עם השנים עבר שמאלה, ומשה דיין נדחה ע"י מפלגת העבודה. שניהם היו לווינים פוליטיים. לכאורה היתה מטרתו של בגין להתגבר על המערך וסופסוף אחרי שנות דור להחליף את השלטון בישראל. אך בדרך לשם הוא איבד בלי להרגיש את הימין. באותן הבחירות, מפלגת העבודה היתה מבולבלת ולא שמה לב למה שהליכוד עושה, ונשארה בדיעות הימניות הישנות שלה. כך הפסידה העבודה את בוחרי הימין כי באופן מסורתי הם תמכו בליכוד, אבל גם את בוחרי השמאל שתמכו במשה דיין ועזר ויצמן וראו בממשלה כזו שמאלנית ומתאימה לדיעותיהם. בסבבי הבחירות הבאים שנערכו אחריהן, כבר הציגה העבודה בכל פעם מצע שמאלי יותר עד שהגיעה למקומה כיום.

הפסקה הבאה היא קצת מסובכת, ואני מתנצל על כך:
לפי תורת המשחקים (שבין מפתחיה היה זוכה פרס נובל לכלכלה ג'ון נאש) ידוע שכאשר יש שתי מפלגות פראגמטיות בשלטון, ומספר אחת מציגה מצע פוליטי, מספר שתיים תמיד תביע דיעה קרובה אליה ככל האפשר כך שהפער ביניהן יהיה מינימלי. בצורה כזו השניה מגיעה למקסימום התמיכה בה בציבור (למי שאוהב מתימטיקה, יש משוואה נחמדה מאד שמתארת את זה). בבחירות 77 הופר שווי המשקל. כעת הליכוד לא היה יותר מספר שתיים, אלא מספר אחת. הליכוד, שזיהה את שבירת שווי המשקל, נקט באסטרטגית הבחירות שמאלנית. החלטה זו של הליכוד גרמה לתזוזה של מספר שתיים - מפלגת העבודה, ויחד עמה גם כל הפוליטיקה בישראל חזק שמאלה. במפה הפוליטית בישראל כיום חזר באיזון בין שמאל לימין, והדיעות שוב מקובעות.
שווי המשקל מכתיב שהימין יכול לקבוע מהו הקו האדום השמאלני ביותר של ההשלטון, ואילו השמאל יכול לקבוע מהו הקו האדום הימני ביותר של השלטון. ::)

מבחינה מעשית, השמאל יכול להחליט על צעד ימני כגון פתיחת מלחמה תוך הסתמכות על קונצנזוס לאומי. בעוד שהימין יכול להחליט על צעד שמאלני כגון על הסכם שלום תוך הסתמכות על אותו סוג של קונצנזוס אלא מהכוון השני. אם הימין ינסה לפתוח במלחמה (צעד ימני), השמאל ברגע הראשון יתחזה לתומך במהלך. אבל בהזדמנות הראשונה יפלג את העם ויגרום להפלת השלטון. מי שזוכר את ההפגנות נגד שרון ובגין מלחמת של"ג שגרמו לנפילת שרון ונפילת בגין, והפכו את שרון כביכול לרוצח בסברה ושאתילה (מקרה בו ערבים ניצלו את בלבול הקרבות ורצחו ערבים אחרים). ואילו השמאל, אם ינסה צעד שמאלני, כגון להגיע להסכם שלום- מייד הליכוד יתנהג באותה הדרך ויפלג את העם ויפיל עת השלטון בהזדמנות הראשונה. ראה לאן הובילו נסיונות להסכמי השלום של רבין ואהוד ברק.
מהפך 77, הזיז את כל המפה הפוליטית עמוק לשמאל. לאחר מכן השמאל התאושש ושווי המשקל חזר. אלא מה, שווי המשקל החדש נשאר מקובע עמוק בשמאל ואינו יכולה לצאת מהמקום הזה. שווי המשקל הזה הוא נורא לכולם. בישראל היום יש פער גדול בין מה שאנשים אומרים, רוצים ומאמינים ולמי הם בעצם מצביעים. השמאל והימין מחבקים אלו את אלו חיבוק דוב כשבאמצע קדימה ואינם יכולים לזוז ממנו שמאלה או ימינה מאותה הנקודה. בדיעבד,אילו מנחם בגין ב 77 נקט בעמדה שיש בה שמירה על הדיעות הימניות - הוא היה אמנם מפסיד את השלטון באותן הבחירות, אבל שווי המשקל הישן היה נשמר ולישראל היה שלטון בעל עמדות ימניות עד היום. מי שרוצה לדעת מדוע קדימה זכתה בבחירות, יסתכל על המפה הפוליטית. קדימה היא המרכז המדוייק של הפוליטיקה בישראל.

היחיד שאיים על שווי המשקל המקובע הזה מימין היה הרב כהנא. הרב כהנא ייצג אלטרנטיבה ימנית, בדומה למה שהליכוד היה לפני 1977 רק עם צוויון דתי אמוני, כלומר מפלגה עם פוטנציאל של  24% מקולות המצביעים לערך. כהנא, חדור אמונה וצדיק אמיתי, לא סוטה ימין ושמאל מדרך התורה, התנהג בפוליטיקה הישראלית כפיל עוור בחנות חרסינה. לרוע מזלו, הוא היה יחיד עם מפלגה עשירה אבל קטנה יחסית למפלגות הגדולות. בתקופה, לפני שהוציאו את כך מחוץ לחוק, היה בכך הרבה מאד כסף שהגיע מחב"ד. הרבי החליט וכולם עשו. זו היתה הפעם האחת והיחידה שחב"ד התערבה בבחירות בישראל. היו אז לתנועת כך הרבה עשרות מיליונים. יותר משהיה לליכוד!  הדברים שחיים מציג בנושא הזה היום, היו שונים בתכלית בתקופה ההיא. הכסף זרם אז כשיטפון אדיר והביא לסקרים שניבאו לכך 11 מנדטים. כל נתיבי איילון היו מכוסים בפלקטים שחורים צהובים עם האגרוף המפורסם. לא יכלת להפנות מבט בשום מקום בישראל בלי לראות צהוב.

 ראש הממשלה אז, יצחק שמיר, חשש מאבדן קולות מצביעים של הליכוד לכך. שמיר שיתף פעולה מאחורי הקלעים עם פרלמנטרית וותיקה ומנוסה ועורכת הדין מעולה, ושונאת דתיים וימניים עד שרשי שערותיה שולמית אלוני. זו עשתה את מה שהיא יודעת היטב,  ויחד גרמו למהלך משפטי שהוציא את כהנא מחוץ למשחק הפוליטי לתמיד: ארגון טרור לא חוקי. אין בושה גדולה מזו. מכה איומה ונוראה שאין כמוה!.  כל עשרות המיליונים ששפך הרבי, והמאמצים והפלקטים והסקרים, כולם ירדו לטמיון. כהנא בסופו של דבר התנהג בדיעבד טפשות בקוצר רוח ובקוצר ראיה. הוא נזרק בבעיטה מהכנסת והוצא מחוץ לחוק לעולם בבושת פנים. שמיר חיסל יריב פוליטי חזק ועשיר בחכמה ובמחיר אפס. התוצאה של הסיפור הזה היא שכיום בגלל הבג"ץ ההוא, לא יכולה לקום מפלגה ימנית אמיתית במסגרת החוק והשב"כ יושב חזק על כל מי שמצייץ ימין קיצוני (תשאלו את נועם כמה חזק). את הסיפור הזה אני לא שמעתי בדרשותיו של חיים... חיים מעדיף יותר להתרפק על החום והאהבה והאופוריה והשמחה שהיתה אצל היהודים, והפחד אצל הערבים. הוא חי עד היום את הלך הרוח שהיה ברחוב היהודי בימים שקדמו לבג"ץ. שקדמו לבושה ולביזיון הנורא. עוד לא קמה בישראל מפלגה כזו שהוצאה מחוץ לחוק כארגון טרור.

שמיר רצה לקבוע מהו הגבול הימני אך לא יכל לעשות זאת בעצמו כי היה ימני. לפי האמור לעיל, רק השמאל יכול לקבוע את הגבול הימני. אבל שיתוף הפעולה שלו עם השמאל, יצר מנוף מתאים. היום הקו האדום הימני בפוליטיקה הישראלית עובר כחוט השיערה בלבד ממדיניות הליכוד. ביום שיכנסו כמה חברי כנסת ערביים לכלא, הקו האדום השמאלי יעבור כחוט שיערה מהמערך.

הדברים שאני מתאר כאן הם לצערנו כולנו נכונים, ומבחינת עם ישראל הם איומים ונוראיים. שווי המשקל הקיים כיום הוא למעשה רע לכל המפלגות, לאזרחים, ולמדינה. אבל הפרגמטיזם הפוליטי מכתיב שאף אחד לא יסכים להתאבד פוליטית כדי לצאת ממנו. בסיפור שהיה בסרט מצוייר על חתול ועכברים, היה לעכברים פעמון. כל העכברים ידעו שאם יתלו פעמון על צוואר החתול הם יוכלו לשמוע אותו מרחוק ולברוח, אבל אף עכבר לא רצה להסתכן ולתלות את הפעמון בעצמו על צוואר החתול.
פתגם סיני עתיק אומר שגם אם אתה מפסיד, אל תפסיד את הלקח. הלקח הוא הבנה של הכוחות הפועלים במערכת הפוליטית והתנהגות לפיהם, ואם אנחנו רוצים להגיע לשלטון יום אחד בע"ה, לפני כן מישהו יצטרך להסיק מסקנות גם מסיפור נפילתו של הרב כהנא זצ"ל.
GY

מנותק דוקא_כך

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 3620
  • ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה
סיכום טוב מאוד, ואני רק רוצה להוסיף שלפי דעתי, האשמים האמיתיים בפסילתו של הרב כהנא הי"ד ומפלגת כ"ך היו כל הרבנים דאז.  לרב כהנא היה נחוץ מכתב "המלצה" לפחות מרב ידוע אחד שיאמר שהרב כהנא אינו גזען ושהוא ומפלגתו הולכים בדרך התורה, כדי למנוע את פסילתו.  אף לא רב אחד תמך בו.  כולם הפכו למשת"פים של הממשלה.  זו הטרגדיה האמיתית.
יהונתן פולארד
ראובן מנינג
יגאל עמיר
חגי עמיר
עופר גמליאל
שלמה דביר
ירדן מורג
דוד אמויאל
חזקיהו עמי פופר
גור המל
ישי שליסל
דני טיקמן
ג'וליאן סופיר
ארנולד ישראלוב
רחמים לוטטי
חברי מחתרת בת-עין
יונה אברושמי
יבגני גרוסמן
אלכסנדר רבינוביץ'
מורדי הראל
אליצור הראל

מנותק כך או כך

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) מוסמך(ת)
  • *
  • הודעות: 408
אכן מסכים עם הדברים שלך יש בהם אמת כואבת.
לצערי ימין אמיתי היום נשמע לי חלום הזוי עם כל החזית
המאורגנת והמשוריינת של השמאל .
לצאת מהמבוך הזה נצליח רק ע"י התפתחות משמעותית מצד
מדינות ערב או משהו שירעיד את האדמה  ויוציא את כולם
מהאופריה שתקועים בה.
כל הצדדים מפחדים לנקוט עמדה ראיתי את הפנים של אולמרט
במהלך המלחמה הוא פשוט משותק חסר אונים ,שלנגד עיניו מתים חיילים ואזרחים
ועדיין לא נוקט עמדה או יוצא בתגובה רצינית לנוכח ההתפחות .
המצב מדאיג ביותר אבל כמו שאמרתי רק משהו חזק יעיר פה את העם (זבנג קטלני )
שיפרק להם את האגו שהם ספוגים בו ( זה הכל עניין של חינוך ).
כרגע זה עדיין סביל המצב לשמאלנים  הם (אנחנו באותה הסירה לצערי) חיים על הקצה .
איפה אפשר להשיג פעמונים לקניה???

מנותק GY

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 161
בס"ד
ידידי כך או כך, לצערנו אין פתרונות מהירים ואין זבנג וגמרנו. זה לא נס קפה. הדרך היחידה לעשות משהו בעל משמעות היא דרך קשה וארוכה ומתסכלת. קודם כל צריכים לפעול במסגרת החוקים הקיימים ולזכות להיכנס לכנסת. אחר כך צריך הרבה חכמה והרבה צנעה והרבה ניסיון פוליטי כדי להגיע לשתוף פעולה עם גורמים קרובים לנו כי רק כך דברים נעשים לאורך זמן. הרב כהנא זצ"ל היה באופן אישי אדם צנוע מאד, אבל בנאומיו הפוליטיים היה מאד לא צנוע ומאד לא חכם. הוא היה אדם מאד מפחיד ומאיים בדבריו. אם נקרא למועצת ישע בשם מועצת פשע, ואם נשמיץ את ליברמן ואת אפי איתם, ברגע שנצטרך את תמיכתם בעתיד הם יפנו לנו עורף.
GY

מנותק ליעד

  • חבר(ה) מוסמך(ת)
  • *
  • הודעות: 404
  • כהנא חי!!!
וואי איזה דברים בזכותך הבנתי את תורת המשחקים ובכלל לא ידעתי שלרב מאיר דוד כהנא זצוק"ל הי"ד היה בסקרים 11 מנדטים.
תודה ;)
רבנו שאג בקול גדול "אין שום יאוש בעולם כלל!"(רבי נחמן)

מנותק דוקא_כך

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 3620
  • ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה
בס"ד
ידידי כך או כך, לצערנו אין פתרונות מהירים ואין זבנג וגמרנו. זה לא נס קפה. הדרך היחידה לעשות משהו בעל משמעות היא דרך קשה וארוכה ומתסכלת. קודם כל צריכים לפעול במסגרת החוקים הקיימים ולזכות להיכנס לכנסת. אחר כך צריך הרבה חכמה והרבה צנעה והרבה ניסיון פוליטי כדי להגיע לשתוף פעולה עם גורמים קרובים לנו כי רק כך דברים נעשים לאורך זמן. הרב כהנא זצ"ל היה באופן אישי אדם צנוע מאד, אבל בנאומיו הפוליטיים היה מאד לא צנוע ומאד לא חכם. הוא היה אדם מאד מפחיד ומאיים בדבריו. אם נקרא למועצת ישע בשם מועצת פשע, ואם נשמיץ את ליברמן ואת אפי איתם, ברגע שנצטרך את תמיכתם בעתיד הם יפנו לנו עורף.
GY

איני מסכים איתך.  אני מבין מאיפה אתה בא---"בתחבולות תעשה לך מלחמה".  בודאי.  אבל מצד שני, "ראשית חכמה יראת ה'" וכשהשם בחר ביחזקאל לנביא הוא אמר לו שימסור את דבריו לעם ישראל, ללא סטיות וללא פשרות, "אם ישמעו ואם יחדלו".  ומהבחינה הזאת הרב כהנא זצוק"ל הי"ד היה אחד היהודים החכמים ביותר אי-פעם, בזכות דבקותו בהשם ובדרכיו, וסירובו להתפשר על המסר התורני.  וזה היה ההבדל בין תנועת כ"ך לבין כל השאר.  הרב עשה הבדלה בין טוהר התנועה שלו לבין שאר השיקוצים החילוניים והדתיים בפוליטיקה הישראלית, שקרקרו וממשיכים לקרקר על אינטגרציה ו"אהבת ישראל" מזויפת.  בכך שהרב סרב להתפשר, הוא חיזק את הניגוד שבין האמת של תנועתו ובין השקר של כל השאר, ובכך יצר בסיס לשינוי בעם ישראל, ולחזרתו של העם בתשובה בעתיד (הקרוב ב"ה).  הוא אמנם לא זכה לראות את פרי מאמציו, ואולי גם אנו לא נזכה לראות את הגאולה השלמה והסופית, אבל בכל מקרה ברור שמעשיו היו נכונים, נבונים, שקולים ונחוצים.  "מיהו חכם?  הרואה את הנולד."  והרב הי"ד ראה את הנולד, ועל כך אין עוררין.

הדברים שכתבת, במיוחד "מאד לא צנוע ומאד לא חכם. הוא היה אדם מאד מפחיד ומאיים בדבריו", ראשית כל אינם נכונים, כיוון שאם תתבונן בתשומת-לב בתמונות של עצרות עם בהן הרב הופיע, תראה ששומעיו השתייכו לשלושה מחנות:  (1) תומכיו הנלהבים, ששתו בשקיקה, בהערצה ובאהבה את דבריו; (2) שונאיו, שרחשו לו בוז; ו-(3) ישראלים ממוצעים אדישים שהקשיבו לדבריו בתשומת-לב וחשבו על משמעותם באופן שכלתני בלי לערב את רגשותיהם.  היחידים שהיתה להם יראה מפניו היו המנהיגים העלובים בממשלה, והם פחדו ממנו לא בגלל המסר שלו, אלא מחשש לאיבוד השפעתם.  אילו במקום הרב כהנא היה מופיע מנהיג כאריזמטי שמאלני שהיה מושך רבים שמאלה ומסרב להתפשר עם הימין (המדומה), השלטון היה מטפל בו באותה צורה בה טיפלו ברב כהנא.  כמובן שלרב כהנא הם רחשו שנאה מיוחדת, כיוון שהם היו מתבוללים שונאי יהדות, אבל השנאה הזאת לא השפיעה על האמצעים שנקטו בכדי להיפטר ממנו, אלא שנאתם היוותה בעיקר מקור לסיפוקם מהצלחתם בסילוקו מן הכנסת.

שנית, דבריך מסגירים את העובדה שעמוק בתוכך אינך כהניסט (ואני לא מציין זאת בהכרח כעובדה שלילית אלא פשוט כעובדה).  אתה קרוב יותר מבחינה אידאולוגית ל"מחנה הדתי הלאומי", ואני מניח שתזדהה במיוחד עם משנת הרב קוק זצ"ל.  תלמידי הרב קוק יותר קרובים לכהניסטים מאשר כל השאר, ובכל זאת הם מאוד מאוד רחוקים...  הם מבינים את חשיבות קדושת הארץ ויישוב הארץ, אבל, כמו השאר, הם מעדיפים להיות "מציאותיים" והם אינם מבינים שאנו חיים בתקופה של גבורה, כאשר יד ישראל חזקה, ושהגיע הזמן לקדש שם שמיים על-ידי גבורה וכח, מכיוון שגבורה וכח הם הדברים היחידים שמבינים הגויים.  כל העניין של הנחת תפילין---זה עניין של "השם עוז לעמו יתן".  השפלות של הגלות הגיעה לסיומה, הגיע הזמן להכיר בכך שכבר יש לנו עוז שניתן לנו על-ידי הקב"ה ברחמיו הרבים, וצריך להפסיק לפחד להשתמש בעוז הזה, ולהתחיל לקדש שם שמיים בגבורה.

מהם הדברים ה"מפחידים" וה"מאיימים" (לטענתך) שאמר הרב?  ראשית כל, הוא דיבר אך ורק אמת, בין אם זו היתה האמת  של המציאות, ובין אם זו היתה האמת של ההלכה.  הפריעה לרב (וצריכה להפריע לכל כהניסט) האדישות של עם ישראל למצבו הביטחוני והמוסרי.  מטרת הרב היתה לנער את העם מאדישותו, לעורר את העם ליטול אחריות על גורלו ולהחדיר בעם אידאליזם, אמונה וביטחון.  הרב בסך הכל תאר את המציאות שבה העם לא רצה להכיר.  הרב הזכיר שמות של קרבנות יהודיים שנרצחו על ידי הישמעאלים ימח שמם, ואת אופן הירצחם.  הרב הפנה את תשומת לבנו לאיום הדמוגרפי שהיוו ומהווים הערבים.  הרב הזכיר לנו ללא הרף את הניגוד הגמור בין הגדרתה של המדינה היהודית, שדורשת רוב יהודי, לבין דמוקרטיה נוסח המערב.

בסופו של דבר, הרב לא נכשל---נהפוך הוא, הרב הצליח להעביר את המסר שלו בשלמותו, ואות לכך הוא הצעד הנואש שנקטו הבוגדים בשלטון שהבינו שאין להם סיכוי לנצח את הרב בצורה הוגנת---המסר של הרב כבר הועבר, וה"נזק" (לתוכניותיהם השטניות של המתיוונים) כבר נעשה.  אפילו שמעון פרס הודה בכך בשנת 1996 לאחר תבוסתו בבחירות, שש שנים לאחר הירצחו של הרב, ש"היהודים ניצחו והישראלים הפסידו".  הרב הפיח רוח גבורה וכבוד לאומי בקרב העם, והיכן שהיה נר קטן ודל שדעך, הוא הפיח להבה עצומה שממשיכה לגבור ולהתעצם עם הזמן!

מתוך כל התנ"ך, הספר שהנחה את הרב ועורר בו השראה במיוחד, היה ספר יחזקאל.  לכן, אני רוצה שתחזור להודעה שכתבת ותקרא אותה שוב לעצמך, ובזמן שאתה קורא את מילותיך, דמיין לעצמך שאתה מקטרג על הנביא יחזקאל (במקום על הרב כהנא)---ואולי אז תראה את החומרה של השגיאה ששגית (לדעתי ולדעת כל כהניסט), שאמנם לא נעשתה בזדון, חלילה, אבל בכל זאת היא שגיאה (שוב, מנקודת מבט כהניסטית), והיא מאפיינת את צורת החשיבה של רוב ה"מחנה הדתי הלאומי".

יש לי בקשה אישית ממך, GY, ומשאר קוראינו (היהודים!) היקרים שאינם נרתעים מלהקשיב לדברי תורה:  אנא האזינו לשיעורי תורה מוקלטים של הרב, אותם תוכלו להוריד כאן

http://www.kahane.org.il/multimedia/audio.html

בהם מסביר הרב את משנתו לתלמידיו בישיבת הרעיון היהודי.  באחד מן השיעורים, הרב מביא כדוגמא את סיפורו של משה רבינו.  והרי אפשר לומר שמשה לא התנהג בצורה "מציאותית", אפשר לומר שמשה היה "פזיז".  הוא אמנם ראה מצרי מכה עברי, אך יכול היה להבליג ולגלות קצת סבלנות, לחכות עד שהיה מגיע לשלטון במצרים, ואז היה משתמש בהשפעתו כדי לשפר את מצבו של עם ישראל, ואולי היה אפילו מבטל עבדותם!  אבל משה, במקום להיות "מציאותי", בא והכה את המצרי והרגו, וכתוצאה מכך איבד את כל השפעתו, ונאלץ לברוח על נפשו, ואם לא די בזה, הוא קבל בתמורה כפיות טובה ממשת"פים מקרב בני עמו!  האם משה צדק או שהיה "פזיז"?  כדי לדעת מה התשובה, הקשיבו לדבריו של גדול דורינו, הי"ד.
« עריכה אחרונה: נובמבר 04, 2006, 08:14:21 על ידי דוקא_כך »
יהונתן פולארד
ראובן מנינג
יגאל עמיר
חגי עמיר
עופר גמליאל
שלמה דביר
ירדן מורג
דוד אמויאל
חזקיהו עמי פופר
גור המל
ישי שליסל
דני טיקמן
ג'וליאן סופיר
ארנולד ישראלוב
רחמים לוטטי
חברי מחתרת בת-עין
יונה אברושמי
יבגני גרוסמן
אלכסנדר רבינוביץ'
מורדי הראל
אליצור הראל

מנותק GY

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 161
בס"ד
דווקא כך היקר, שבוע טוב!
ראשית תודה על כתובת האתר. הוא באמת מעניין. צריך לפרסם אותו שוב ושוב בכל הזדמנות. אם יש לך עוד מקורות - אקרא בשקיקה.

לגבי הטענה שבתוכי אינני כהניסט:  היתה לי הזכות להצביע לכך פעם אחת ויחידה בחיי. אחר כך, אני ושכמותי, המון אנשיים טובים הפסידו. לא רק הרבה כסף ומאמצים והשקעה, ובעיות שהיו להם בגלל השב"כ, אלא גם שהיום לא יכולה לקום מפלגה ימנית תורנית פונדמנטליסטית לפי דרך התורה (פונדמנטליסטית במובן החיובי) בגלל הבג"ץ שהכריז על כך כארגון טרור. 11 מנדטים בציבור היהודי הימני נותרו עם מפח נפש גדול ואכזבה מהרב כהנא. זה לא היה דבר פשוט. אומרים שהנכווה ברותחים נזהר בפושרים. עד היום מפלגה של תומכי כהנא: איתמר מרזל לא עוברת את אחוז החסימה.
 
הרב הכהן-קוק זצ"ל אכן היה אדם גדול בדורנו, עם הבנה מעמיקה של מצב המדינה. הוא הבין את מגבלתו כרב וגזר על עצמו שלא נכנס לתחום בו יוצרים השפעה פוליטית שמשנה את פני המדינה. לגבי החילונים אני חושב שהוא טעה וגרם לעלבון להם שלא לגמרי בצדק.
ואשר לי, אני נוטה אחרי הרב כהנא שהיה גם איש מעשה. אני מעדיף אנשי מעשה על אנשי רוח.

זה לא נכון שבשמאל היו מטפלים כפי שטיפלו בימין. רק להזכיר שני מקרים איומים: אחד טענתה של מק"י של משה סנה שהרופאים היהודים במשפט המפורסם ברוסיה היו אשמים מה שהוכח אחר כך שלא נכון, ומקרה שני שבו ב 4.6.1967 בערב מלחמת ששת הימים. לאחר שבועיים של מצור ימי שהטילה מצריים על ישראל וכל מאמצי הפיוס נכשלו,  הוכרז גיוס כללי וישראל עמדה לצאת למלחמה. לכל מדינת ישראל שיקשקו הרגליים. יצחק רבין - הרמטכ"ל חטף התקפת פחד ולא הסכים לצאת מתחת למיטה ולא נראה בציבור. באותו יום נורא וגורלי, כשכל עם ישראל צמוד למקלטי הרדיו, נתנו בקול ישראל למאיר וילנר במשך שעה וחצי לדבר. מאיר וילנר השמיץ את צה"ל ואת מדינת ישראל וזרע רעל בדם חיילי צה"ל ואמר את דברים הכי נוראיים בשעה הכי קשה לעם ישראל. דבריו היו פי אלף יותר חמורים מדברי הרב כהנא. מה יצא מזה? אף אחד לא התרגש מזה. זה עבר בשקט. אפילו לא נזפו באנשי קול ישראל השמאלנים.
ההבדל הוא שבשני המקרים האלו לא איימו על השלטון. הרב כהנא כן. הוא איים על הליכוד.

הנביא יחזקאל היה בעמדה שונה מהרב כהנא. הוא היה נביא. לצערנו אין יותר נביאים. מה שיש כיום הם יהודים רגילים וממוצעים שקוראים את התורה ומבינים מה שמבינים, ולרוב טועים. הרב כהנא היה פוליטיקאי על פי רצונו. בהיבחרו לכנסת הוא קיבל עליו את עול הפוליטיקה שלפיה אין אמת מוחלטת או שקר מוחלט. יש קואליציה, אופוזיציה, חוקים ותקציבים. זה בדיוק מה שהרב כהנא גזר על עצמו במו ידיו. הרב כהנא היה פוליטיקאי ישראלי. זו גם הסיבה שהרב עובדיה יוסף והרב ש"ך ורבים כמותם לא נכנסו מעולם לפוליטיקה. בשבתם כרבנים מחוץ למסגרת הפוליטית הם יכולים לדבר ככל העולה על רוחם (שחיים ישמיץ את הרב עובדיה כרצונו, הרב עובדיה יוסף מעולם לא היה פוליטיקאי).

ואם כבר הזכרנו את יחזקאל, אז תנועת הכהניסטים  נמצאת בדיוק במקום בו היא זקוקה לתחיית מתים. אני מנסה למשוך לדרך שבה התנועה שלנו תוכל להתרומם, לקרום בשר וגידים, ולמצא מקום כבוד בפרלמנט הישראלי, מבלי לחכות לשואה נוספת בסגנון "אמרנו לכם". אנחנו צריכים תכנית. לשם כך אנחנו צריכים להתקדם בנחת ובשלום עם יהודים אחרים.

אני רוצה כאן להשלים את חלקו השני של הפסוק שציינת(בסוף שחרית, אחרי שתי ההלכות שמתחילות ב "תנא דבי אליהו...) :  "אדוני עוז לעמו יתן. אדוני יברך את עמו בשלום". לא לחינם יהודים בכל בוקר קוראים את שני החלקים האלו בנשימה אחת. החלקים נמצאים בשווי משקל ושניהם צריכים להתקיים ביחד בלי להפריד. חלק אחד גדול וחזק הוא העוז ואילו חלק שני צנוע ושקט הוא שלום לעמנו. שניהם משלימים זה את זה כמו אצל הסינים יין ויאנג. ללא חלק האחד לא יתקיים גם חלק השני. ללא השלום עם בני עמנו לא יתקיים גם העוז. זוהי הנקודה בה נכשל הרב כהנא. הרב כהנא לא השכיל לייצר לעצמו לובי בפוליטיקה הישראלית. באמצעות ויכוחים לא יוצרים שינוי. השינוי יכול לבוא אם יש תומכים רבים גם מבין אלו שאינם בדיוק חברים לדרך. אגב, האדם הקרוב ביותר למאיר כהנא היה יצחק שמיר. גם הוא אדם ישר מאין כמוהו ואיש עקרונות ללא חת שלא הסכים להתפשר על שום חלק מארץ ישראל. מדוע לא התקרב הרב כהנא ליצחק שמיר?
GY


מנותק דוקא_כך

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 3620
  • ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה
GY היקר,

למדתי הרבה מתגובתך.  אני עדיין מאמין שהרב כהנא לא טעה.  הוא אמנם נכנס לפוליטיקה, אבל בטח שלא קבל על עצמו שום עול פוליטי!  הרב עובדיה כסף אמנם לא מעורב ישירות בפוליטיקה, אבל יש לו "שליחים" בכנסת שעושים את עבודתו השחורה.  הרב כהנא עשה הבדלה בינו לבין שאר חברי הכנסת והמפלגות, ואף פעם לא התפשר על האמת.  אמנם היו לו ציפיות מה"דתיים", אבל הוא לא עסק במשחקים פוליטיים.  אילו היה "מציאותי ומתפשר (כפי שאתה מעדיף) הוא לא היה הרב כהנא.

בעוד כמה עשרות ומאות שנים, אף אחד לא יזכור את רבין או פרס או שמיר או עובדיה כסף ושכמותם, אבל הרב כהנא יזכר לתמיד, ובצדק, בדיוק מאותה סיבה שבגמרא מוזכר דוקא שמעון בן-שטח ולא שאר חברי הסנהדרין, שביזו את עצמם וחיללו שם שמיים כשפחדו לומר לינאי המלך מה היתה ההלכה.  דוקא עצם נכונותו של הרב להכנס לתוך הפוליטיקה הישראלית מראה שהוא היה מציאותי ומוכן להתפשר---תשווה זאת לעמדתו "הקיצונית" של נועם פדרמן, שמאמין שאסור להשתתף בבחירות, ושחובה על היהודים האמוניים לפרוש מהשיקוצים של ממלכת ישראל ולהקים מחדש את ממלכת יהודה.

איך נגיע לשלטון?  באמונה, בבטחון, בלי פשרות, ללכת בענין של "כך", "אם ישמעו ואם יחדלו", על ידי קיום פרו ורבו בשעה שהחילוניים מתמעטים והולכים על ידי ריבוי נמוך וירידה מן הארץ.  דמוגרפיה הוא נשק קטלני, והיתרון של הצד החזק הוא שהתהליך הדרגתי והצד הנגדי לא שם לב איך מספרינו הולכים וגדלים ב"ה.  ראה איך תוך זמן קצר המוסלמים בלבנון השתלטו על מדינה שלפני מספר עשורים בלבד חי בה רוב נוצרי.  ארץ ישראל אכן ארץ אוכלת יושביה---יושביה שאינם ראויים לחיות בה.  היא נוגסת ומכרסמת בהם ללא רחם.  האתגר העיקרי של תנועתנו הוא להתגבר על כל מיני פיתויים וללכת בדרכו של הרב הי"ד, בדרך התורה, בלי סטיות.  "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".
יהונתן פולארד
ראובן מנינג
יגאל עמיר
חגי עמיר
עופר גמליאל
שלמה דביר
ירדן מורג
דוד אמויאל
חזקיהו עמי פופר
גור המל
ישי שליסל
דני טיקמן
ג'וליאן סופיר
ארנולד ישראלוב
רחמים לוטטי
חברי מחתרת בת-עין
יונה אברושמי
יבגני גרוסמן
אלכסנדר רבינוביץ'
מורדי הראל
אליצור הראל

מנותק GY

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 161
בס"ד
אמן על דבריך.
רק נושא אחד. הדמוגרפיה תדבר בעוד 50 שנים בערך. אז מה, עד אז אנחנו צריכים להיות מחוץ לחוק?? האם אנחנו צריכים להישאר 50 שנים כשאין לנו בעצם למי להצביע?
GY

מנותק דוקא_כך

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 3620
  • ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה
בס"ד
אמן על דבריך.
רק נושא אחד. הדמוגרפיה תדבר בעוד 50 שנים בערך. אז מה, עד אז אנחנו צריכים להיות מחוץ לחוק?? האם אנחנו צריכים להישאר 50 שנים כשאין לנו בעצם למי להצביע?
GY

נועם פדרמן סבור שכן.  אני אישית חושב שכדאי לנסות להיכנס לכנסת, ולו בשביל להציק למתיוונים כמו שהציק להם הרב כהנא, כשהגיש מאות הצעות אי-אמון בממשלה, אבל לא על חשבון הקרבת העקרונות של תנועתינו.  אף פעם אסור להתפשר בנוגע להבדלה ביננו לבין המתיוונים ובעלי בריתם ה"דתיים" המזויפים.

למעשה הרעיון של הקמת מדינת יהודה אינו קיצוני כלל וכלל---הפער בין היהודים לבין ה"ישראלים" הולך וגדל, וסופו שיגיע למימדים שאינם ניתנים לגישור.  עדיף ששני העמים יחיו בנפרד ובשלום, מאשר שיוכרחו לדור יחד ובאיבה.  אנחנו ממש רואים את ההיסטוריה חוזרת---ממלכת ישראל שעושה את הרע בעיני ה', וממלכת יהודה שנאמנה לדרכי ה'.  הבעיה היא שיהודה עדיין איננה ממלכה.  והאיבה בין יהודה וישראל רק הולכת וגדלה, כפי שניתן לראות בבירור מהצורה שבה קלגסי המשטרה "מטפלים" בדתיים.

שוב, הפתרון, הוא הבדלה, לא אינטגרציה.  אני חושב שגם הרב הגיע למסקנה העצובה הזאת בסוף שנות ה-80.
יהונתן פולארד
ראובן מנינג
יגאל עמיר
חגי עמיר
עופר גמליאל
שלמה דביר
ירדן מורג
דוד אמויאל
חזקיהו עמי פופר
גור המל
ישי שליסל
דני טיקמן
ג'וליאן סופיר
ארנולד ישראלוב
רחמים לוטטי
חברי מחתרת בת-עין
יונה אברושמי
יבגני גרוסמן
אלכסנדר רבינוביץ'
מורדי הראל
אליצור הראל

מנותק GY

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 161
בס"ד
מדבריך הבנתי שאתה לא רואה את הכנסת כמכשיר לקידום חלק מהרעיונות שלנו. לכל היותר אתה רואה בכנסת מין גימיק זמני. בתנ"ך מדינת יהודה קמה כשהיו שנים עשר שבטים ובנו של המלך שלמה לא השכיל ולא שמע לזקנים. שבט יהודה היה אז במרכז העולם והוא נהנה מהמקדש המפואר שהיה בשטח בנחלתו. האחרים גבם נשבר מהמיסים ומהעבודה הקשה בארץ הלבנון.

היום רעיון ההיפרדות מישראל אינו מעשי: אין יותר שבטים ונחלות. יש עם אחד שבירתו ירושלים. ההבדל בזיקה לדת אינו ייחודי לאזור אחד דווקא בארץ, אלא מעורבב בכל הארץ. אז איך תחלק את האדמה?
 
אני הבנתי שכדאי לרוץ לכנסת דווקא כדי לקדם יוזמות שלנו, וליצור לובי של אנשים שקרובים אלינו ממפלגות קרובות. ברגע אחד מניתי יותר מעשר יוזמות כאלו:
לשיפור חינוך יהודי בישראל,
לאהבת ישראל,
להקלה על התישבות יהודית בגולן וסמוך לגבולות המדינה,
להקלה על התישבות ביוש"ע,
ליצור גוש חוסם בכנסת כנגד נסיגות מאדמת ישראל,
להתנגד לשחרור רוצחים ערבים כדי להחזיר שבויים חיילי צה"ל ואחרים,
לחוקק חוקים שישנו את מעמד הימין הקיצוני ויהפכו אותו בחזרה לחוקי
לפנות לבית המשפט בתלונות כנגד חברי כנסת ערבים בגין מעשיהם,
להגביל את פעילות השב"כ והמשטרה בשטחים נגד יהודים,
להקל על הוראות הפתיחה באש של חיילי צה"ל והמתנחלין באופן שיתן להם יותר הרתעה ויותר חופש פעולה כנגד ערבים,
להגדיל את ההתישבות היהודית ביש"ע ועוד ועוד

אני חושב שדווקא, ובניגוד לדעתו של נעם, יש לנו מטרה להיבחר לכנסת לקדם נושאים קרובים אלינו. ואם אני צודק במחשבה שלי - אז צריך לפעול כדי לקדם אותה. זה אומר שגם אנחנו כתנועה נצטרך להיות חוקיים ולפעול במסגרת החוק וגם לתמוך וליצור לובי ושתוף פעולה עם תנועות הקרובות אלינו. מובן שלהיפרד ולהתחיל הכל מחדש זה הרבה יותר קל. לעומת זאת, לתקן מצב קיים מעוות ומקובע - קשה מאד. אבל לפחות זה מעשי. לשבת בבית ולחלום על התנתקות או היפרדות שלא תהיה כנראה לעולם תמיד הרבה יותר קל.
GY

מנותק דוקא_כך

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 3620
  • ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה
יכול להיות שאתה צודק, ובאמת צריך ליישם בצורה רצינית "בתחבולות תעשה לך מלחמה" על-ידי העמדת פנים שאנחנו "מתונים" וכך להיכנס לכנסת.
יהונתן פולארד
ראובן מנינג
יגאל עמיר
חגי עמיר
עופר גמליאל
שלמה דביר
ירדן מורג
דוד אמויאל
חזקיהו עמי פופר
גור המל
ישי שליסל
דני טיקמן
ג'וליאן סופיר
ארנולד ישראלוב
רחמים לוטטי
חברי מחתרת בת-עין
יונה אברושמי
יבגני גרוסמן
אלכסנדר רבינוביץ'
מורדי הראל
אליצור הראל

מנותק GY

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 161
בס"ד
אני נגד שקר. לא צריך לשקר אף פעם. יהודי לא צריך לשקר בכלל,  ולא לשקר יהודים אחרים בפרט, שזה חמור יותר.   
יש לנו מטרות רבות. צריך להגיד ולהגדיר מהן המטרות שמתאימות למסגרת פוליטית ולקדם אותן במסגרת הפוליטית. הכנסת היא מכשיר לקידום נושאים מסויימים. נושאים אחרים שאינם מתאים למסגרת פוליטית, או יכולים לגרום לנו נזק, או יכולים ליצור בעיות שונות- אין לקדם אותם במסגרת פוליטית.
אותם אנשים מהימין שייכנסו לפוליטיקה צריכים להבין מראש שהם עוסקים בנושאים מסויימים ומוגדרים כאשר בנושאים אחרים הם אינם עוסקים כלל. לא להתייחס אליהם ולא לדבר עליהם בכלל. אמנם בפוליטיקה הישראלית כולם רגילים לתחוב את אפם בכל נושא אפשרי, וכולם "מומחים גדולים" לכל דבר ועניין. אבל זה לא מחוייב המציאות. בעולם מקובל שאנשים מסויימים מביעים דיעה של טעם אך ורק בנושאים בהם הם מבינים ומומחים. חוסר התייחסות לנושאים מסויימים אינו שקר ואינו פחיתות כבוד. הפוליטיקאים מהימין צריכים לבוא לציבור ולהגיד מראש שאכן יש להם דיעות בנושאים מסויימים אבל הם לא עוסקים בהם כלל במסגרת הפוליטית או כל זמן שהם בתפקיד ממלכתי. 
אני חושב שגישה כזו תוסיף לנו כבוד ותראה על הבגרות והגישה הענינית ותחבב אותנו על הציבור.
GY

מנותק אור_הירח

  • משתמש(ת) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 30
  • רק שלום יביא שלווה
בס"ד
מה שקראו עד בחירות 1977 שמאל, ייצג למעשה דיעות הרבה יותר ימניות מאשר הימין הקיצוני היום. אני זוכר ראיון בטלויזיה שהיה בשחור לבן עם גולדה מאיר. המראיין שאל אותה איך ישראל יכולה לשלוט על מיליון ערבים? האם ישראל לא צריכה להחזיר שטחים כדי לעשות שלום עם הערבים? גולדה ענתה כזה "לא" שהמראיין לשונו דבקה לחיכו ולא שאל יותר ובזה הסתיים הראיון.

עם עליית הליכוד לשלטון במהפך של 1977  חוסל למעשה הימין בישראל. בגין עלה בסיסמה שהוא יכול לעשות שלום, וצירף לממשלה את עזר ויצמן ומשה דיין (לממשלה אם כי  לא למפלדת הליכוד שהתנגדה לשניהם). ויצמן התחיל כליכודניק צעיר ואחר כך עם השנים עבר שמאלה, ומשה דיין נדחה ע"י מפלגת העבודה. שניהם היו לווינים פוליטיים. לכאורה היתה מטרתו של בגין להתגבר על המערך וסופסוף אחרי שנות דור להחליף את השלטון בישראל. אך בדרך לשם הוא איבד בלי להרגיש את הימין. באותן הבחירות, מפלגת העבודה היתה מבולבלת ולא שמה לב למה שהליכוד עושה, ונשארה בדיעות הימניות הישנות שלה. כך הפסידה העבודה את בוחרי הימין כי באופן מסורתי הם תמכו בליכוד, אבל גם את בוחרי השמאל שתמכו במשה דיין ועזר ויצמן וראו בממשלה כזו שמאלנית ומתאימה לדיעותיהם. בסבבי הבחירות הבאים שנערכו אחריהן, כבר הציגה העבודה בכל פעם מצע שמאלי יותר עד שהגיעה למקומה כיום.

הפסקה הבאה היא קצת מסובכת, ואני מתנצל על כך:
לפי תורת המשחקים (שבין מפתחיה היה זוכה פרס נובל לכלכלה ג'ון נאש) ידוע שכאשר יש שתי מפלגות פראגמטיות בשלטון, ומספר אחת מציגה מצע פוליטי, מספר שתיים תמיד תביע דיעה קרובה אליה ככל האפשר כך שהפער ביניהן יהיה מינימלי. בצורה כזו השניה מגיעה למקסימום התמיכה בה בציבור (למי שאוהב מתימטיקה, יש משוואה נחמדה מאד שמתארת את זה). בבחירות 77 הופר שווי המשקל. כעת הליכוד לא היה יותר מספר שתיים, אלא מספר אחת. הליכוד, שזיהה את שבירת שווי המשקל, נקט באסטרטגית הבחירות שמאלנית. החלטה זו של הליכוד גרמה לתזוזה של מספר שתיים - מפלגת העבודה, ויחד עמה גם כל הפוליטיקה בישראל חזק שמאלה. במפה הפוליטית בישראל כיום חזר באיזון בין שמאל לימין, והדיעות שוב מקובעות.
שווי המשקל מכתיב שהימין יכול לקבוע מהו הקו האדום השמאלני ביותר של ההשלטון, ואילו השמאל יכול לקבוע מהו הקו האדום הימני ביותר של השלטון. ::)

מבחינה מעשית, השמאל יכול להחליט על צעד ימני כגון פתיחת מלחמה תוך הסתמכות על קונצנזוס לאומי. בעוד שהימין יכול להחליט על צעד שמאלני כגון על הסכם שלום תוך הסתמכות על אותו סוג של קונצנזוס אלא מהכוון השני. אם הימין ינסה לפתוח במלחמה (צעד ימני), השמאל ברגע הראשון יתחזה לתומך במהלך. אבל בהזדמנות הראשונה יפלג את העם ויגרום להפלת השלטון. מי שזוכר את ההפגנות נגד שרון ובגין מלחמת של"ג שגרמו לנפילת שרון ונפילת בגין, והפכו את שרון כביכול לרוצח בסברה ושאתילה (מקרה בו ערבים ניצלו את בלבול הקרבות ורצחו ערבים אחרים). ואילו השמאל, אם ינסה צעד שמאלני, כגון להגיע להסכם שלום- מייד הליכוד יתנהג באותה הדרך ויפלג את העם ויפיל עת השלטון בהזדמנות הראשונה. ראה לאן הובילו נסיונות להסכמי השלום של רבין ואהוד ברק.
מהפך 77, הזיז את כל המפה הפוליטית עמוק לשמאל. לאחר מכן השמאל התאושש ושווי המשקל חזר. אלא מה, שווי המשקל החדש נשאר מקובע עמוק בשמאל ואינו יכולה לצאת מהמקום הזה. שווי המשקל הזה הוא נורא לכולם. בישראל היום יש פער גדול בין מה שאנשים אומרים, רוצים ומאמינים ולמי הם בעצם מצביעים. השמאל והימין מחבקים אלו את אלו חיבוק דוב כשבאמצע קדימה ואינם יכולים לזוז ממנו שמאלה או ימינה מאותה הנקודה. בדיעבד,אילו מנחם בגין ב 77 נקט בעמדה שיש בה שמירה על הדיעות הימניות - הוא היה אמנם מפסיד את השלטון באותן הבחירות, אבל שווי המשקל הישן היה נשמר ולישראל היה שלטון בעל עמדות ימניות עד היום. מי שרוצה לדעת מדוע קדימה זכתה בבחירות, יסתכל על המפה הפוליטית. קדימה היא המרכז המדוייק של הפוליטיקה בישראל.

היחיד שאיים על שווי המשקל המקובע הזה מימין היה הרב כהנא. הרב כהנא ייצג אלטרנטיבה ימנית, בדומה למה שהליכוד היה לפני 1977 רק עם צוויון דתי אמוני, כלומר מפלגה עם פוטנציאל של  24% מקולות המצביעים לערך. כהנא, חדור אמונה וצדיק אמיתי, לא סוטה ימין ושמאל מדרך התורה, התנהג בפוליטיקה הישראלית כפיל עוור בחנות חרסינה. לרוע מזלו, הוא היה יחיד עם מפלגה עשירה אבל קטנה יחסית למפלגות הגדולות. בתקופה, לפני שהוציאו את כך מחוץ לחוק, היה בכך הרבה מאד כסף שהגיע מחב"ד. הרבי החליט וכולם עשו. זו היתה הפעם האחת והיחידה שחב"ד התערבה בבחירות בישראל. היו אז לתנועת כך הרבה עשרות מיליונים. יותר משהיה לליכוד!  הדברים שחיים מציג בנושא הזה היום, היו שונים בתכלית בתקופה ההיא. הכסף זרם אז כשיטפון אדיר והביא לסקרים שניבאו לכך 11 מנדטים. כל נתיבי איילון היו מכוסים בפלקטים שחורים צהובים עם האגרוף המפורסם. לא יכלת להפנות מבט בשום מקום בישראל בלי לראות צהוב.

 ראש הממשלה אז, יצחק שמיר, חשש מאבדן קולות מצביעים של הליכוד לכך. שמיר שיתף פעולה מאחורי הקלעים עם פרלמנטרית וותיקה ומנוסה ועורכת הדין מעולה, ושונאת דתיים וימניים עד שרשי שערותיה שולמית אלוני. זו עשתה את מה שהיא יודעת היטב,  ויחד גרמו למהלך משפטי שהוציא את כהנא מחוץ למשחק הפוליטי לתמיד: ארגון טרור לא חוקי. אין בושה גדולה מזו. מכה איומה ונוראה שאין כמוה!.  כל עשרות המיליונים ששפך הרבי, והמאמצים והפלקטים והסקרים, כולם ירדו לטמיון. כהנא בסופו של דבר התנהג בדיעבד טפשות בקוצר רוח ובקוצר ראיה. הוא נזרק בבעיטה מהכנסת והוצא מחוץ לחוק לעולם בבושת פנים. שמיר חיסל יריב פוליטי חזק ועשיר בחכמה ובמחיר אפס. התוצאה של הסיפור הזה היא שכיום בגלל הבג"ץ ההוא, לא יכולה לקום מפלגה ימנית אמיתית במסגרת החוק והשב"כ יושב חזק על כל מי שמצייץ ימין קיצוני (תשאלו את נועם כמה חזק). את הסיפור הזה אני לא שמעתי בדרשותיו של חיים... חיים מעדיף יותר להתרפק על החום והאהבה והאופוריה והשמחה שהיתה אצל היהודים, והפחד אצל הערבים. הוא חי עד היום את הלך הרוח שהיה ברחוב היהודי בימים שקדמו לבג"ץ. שקדמו לבושה ולביזיון הנורא. עוד לא קמה בישראל מפלגה כזו שהוצאה מחוץ לחוק כארגון טרור.

שמיר רצה לקבוע מהו הגבול הימני אך לא יכל לעשות זאת בעצמו כי היה ימני. לפי האמור לעיל, רק השמאל יכול לקבוע את הגבול הימני. אבל שיתוף הפעולה שלו עם השמאל, יצר מנוף מתאים. היום הקו האדום הימני בפוליטיקה הישראלית עובר כחוט השיערה בלבד ממדיניות הליכוד. ביום שיכנסו כמה חברי כנסת ערביים לכלא, הקו האדום השמאלי יעבור כחוט שיערה מהמערך.

הדברים שאני מתאר כאן הם לצערנו כולנו נכונים, ומבחינת עם ישראל הם איומים ונוראיים. שווי המשקל הקיים כיום הוא למעשה רע לכל המפלגות, לאזרחים, ולמדינה. אבל הפרגמטיזם הפוליטי מכתיב שאף אחד לא יסכים להתאבד פוליטית כדי לצאת ממנו. בסיפור שהיה בסרט מצוייר על חתול ועכברים, היה לעכברים פעמון. כל העכברים ידעו שאם יתלו פעמון על צוואר החתול הם יוכלו לשמוע אותו מרחוק ולברוח, אבל אף עכבר לא רצה להסתכן ולתלות את הפעמון בעצמו על צוואר החתול.
פתגם סיני עתיק אומר שגם אם אתה מפסיד, אל תפסיד את הלקח. הלקח הוא הבנה של הכוחות הפועלים במערכת הפוליטית והתנהגות לפיהם, ואם אנחנו רוצים להגיע לשלטון יום אחד בע"ה, לפני כן מישהו יצטרך להסיק מסקנות גם מסיפור נפילתו של הרב כהנא זצ"ל.
GY

אתה כותב מאוד יפה יחסית לקיצוני חבל...
רק השלום יציל אותנו

מנותק GY

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 161
בס"ד
תודה רבה  ;D
ראיתי שאתה נמצא יחסית הרבה בפורום ומתעניין בדברים ומגיב. זה טוב מאד. חשוב שליהודים יהיה איכפת. אני מאחל לך שתפתח דיעה מקורית ואישית שלך, ותבחר לעצמך דרך שראויה לך על פי למידת הדברים ידיעת העובדות והגעה לאמת שלך.
בעניין זה, עצתי לך היא לשמור על ראש פתוח ולא להניח מראש שכל הימניים הקיצוניים הם .....
GY

מנותק דוקא_כך

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 3620
  • ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה
אחת הסיבות שאני תומך בגירוש הישמעאלים בארץ במקום הריגתם, היא שב-1948 מדינות ערב נתנו אפשרות ליהודים שגרו בתוכם לעלות לא"י.  בין אם עשו זאת מתוך טוב-לב, ובין אם עשו זאת כי היו בטוחים שתוך זמן קצר הם בלאו הכי יהרגו את אותם היהודים יחד עם שאר היהודים בארץ-ישראל---זה לא משנה.  ולכן אני "מכיר להם תודה" (למרות שהם עמלק) ואני רוצה להחזיר לערבים את אותה הטובה שעשו לנו.

נו, מקובל עליך, אור_הירח?   ;)
יהונתן פולארד
ראובן מנינג
יגאל עמיר
חגי עמיר
עופר גמליאל
שלמה דביר
ירדן מורג
דוד אמויאל
חזקיהו עמי פופר
גור המל
ישי שליסל
דני טיקמן
ג'וליאן סופיר
ארנולד ישראלוב
רחמים לוטטי
חברי מחתרת בת-עין
יונה אברושמי
יבגני גרוסמן
אלכסנדר רבינוביץ'
מורדי הראל
אליצור הראל

מנותק נץ וגאה בזה

  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 6815
  • Hierosolyma Victor
מה  שפעם היה השמאל בארץ, נכבש טוטאלית ע"י היהודונים האדומים תומכי אמא רוסיה ואבא סטאלין, אנשים ששרו בגרון ניחר את האינטרנאציונל, מה כבר יש להלין, מוות לבוגדים.
אלוף מיל. בני פלד ז"ל
"צאו החוצה וצלצלו בפעמון שנתן לי מפקד חיל הים. כשישאלו אתכם למה אתם מצלצלים, ענו שכאן מת יהודי משוגע, שחשב שהיהודים מסוגלים להקים מדינה-וטעה" מילותיו האחרונות לילדיו.