גזל הוא הוצאה של חפץ מרשותו של אדם.
העתקה של חפץ (צילום של ספר, סריקה של עיתון, העתקת תוכנה)
בניגוד לרצון בעל זכויות היוצרים, אינה גזל ואינה גניבה.
אבל אי אפשר לומר שזה מותר, זה תלוי בשאלה
אם דינא דמלכותא דינא ועוד שאלות רבות אחרות.
בס"ד
אני לא מתיימר להיות מומחה בנושא, אבל לעניות דעתי כאשר אדם קונה מוצר אודיו, וידאו או תוכנה, הוא למעשה
קונה את הזכות (הרשיון) להקשיב/לצפות/להשתמש במוצר על נגן אודיו/וידאו/מחשב אחד או יותר (תלוי בתנאים של הרשיון). אם הוא איבד את המקור, הוא רשאי להוריד את הדיסק מהאינטרנט ולצרוב אותו מחדש.
אני לא יודע מי נחשב לפושע האמיתי--זה שהוריד תוכנה, או זה שהעלה תוכנה לאינטרנט כדי שאחרים יורידו. מנקודת המבט של החוק (החילוני), כנראה שניהם...
האינטרנט מאפשרת לעשות את מה שלא ניתן היה לעשות בעבר---"לנסות" מוצר לפני שקונים אותו. אפשר להוריד תוכנה באופן "בלתי חוקי", לבדוק אם היא משמשת את הצרכים הפרטיים או העסקיים שלנו, ואם כן, ומקבלים החלטה להמשיך להשתמש בתוכנה, אז חובה לרכוש אותה, אחרת זה גזל, מכיוון שעשרות, מאות, ולפעמים אלפי אנשים עבדו כדי ליצור את התוכנה. כיום בכל תחום של תוכנה יש כמעט תמיד אלטרנטיבה חינמית, בדר"כ אינה קלה לשימוש ואינה מתוחכמת כמו התוכנה הלא-חינמית, אבל מספיקה לצרכים של המשתמש הממוצע. למשל, אני משתמש ב-OpenOffice. הייתי יכול להוריד בקלות באופן בלתי חוקי את Microsoft Office ולהשתמש בו, אבל מתוך עקרון אני מעדיף להשתמש באלטרנטיבה החינמית. ישנן תוכנות חינמיות ששילמתי עבורן (למרות שלא הייתי חייב, וזה נחשב כמו "צדקה"), כמו למשל WinRAR ו-SpyBot פשוט מפני שהן מעולות ורציתי לתמוך באנשים המבריקים שיצרו אותן.
אין במחשב שלי אפילו תוכנה אחת בלתי חוקית. הכל חוקי או חינמי.
בנוגע למשחקי מחשב--ישנם משחקים שהפכו במרוצת השנים לחינמיים, מה שנקרא Abandonware (חפשו בגוגל). באופן כללי, משחקי מחשב הם בזבוז זמן. לא רק שלא מחכימים מהם, אלא הם הורסים את הבריאות. במקום לשבת בבית ולשחק במשחקים המפגרים האלה, עדיף לצאת החוצה ולשחק כדורגל או כדורסל. יש צעירים וצעירות נכים שהיו מוותרים על הכל בשביל להיות שוב בריאים ולהיות מסוגלים ללכת, לרוץ, לצאת החוצה ולהנות מהחיים.
