יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי

ויכוח פומבי נדיר בין רב לכומר

<< < (3/3)

eran:
האלקשי,

אינני מנסה אפילו להתכחש לדברים שכתבת, את ספריהם של ניצולי השואה קראתי, ויקיפדיה עשתה עבודה טובה בסיכום דיברי ימיהם, ואני העלתי אותם לפורום בניסיון ללמד את חברינו מיהם: צביה לובטקין, פרימו לוי, רודולף ורבה, גיזלה פרל וכו', שאני די בטוח שלא היה להם כל מושג מי הם!!
בין היתר הפנתי לספריהם, כך שכל מי שרוצה להמשיך ולהתעמק יוכל לעשות זאת.

עדיין הדברים מבוססים על עובדות, ומדוע העובדה שאלי ויזל וגיזלה פרל נולדו בעיר סיגעט אמורים לפגוע "באמינות שלי"...?

משלי פרק כג,כו: "תנה בני לבך לי... אומנם העיקר הוא כוונת הלב ו"רחמנא ליבא בעי" , "שאין הכל הולך אלא אחר כוונת הלב שנאמר (תהילים י) תכין לבם תקשיב אזנך ואומר (משלי כג) תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה וגו'".

מדברים אלה אתה רואה שאכן ביהדות יש עניין של לב, אבל וודאי שהמעשים עיקר, והרב בוטח הוא יהודי שומר תורה ומצוות, על זה אין חולק...
וודאי שהדברים שכתבת על דוקינס והכמרים הם שטויות, רובין הוד יגנוב ויגיד שעושה עושה מעשה טובים מכיוון שהוא לוקח מהעשירים ונותן לעניים...

אמרתי לך לעיל (כנראה אתה לא קורא!) "ואני הראשון שיודה שדבריו הם לא הכי זרם מרכזי", והוא משתמש בגישה שונה, אבל להגיד שהאיש כופר, זה מוגזם לכל הדעות!!!

מכיוון שהנוצרים כופרים בתלמוד, ואינם מקבלים ראיות מדברי הגמרא, לכן עלינו להוכיח להם מהכתבים שלהם שיש"ו היה יהודי שלעולם לא בא לסתור את התורה, אלא להפך, ולעולם לא התכוון להמיר את דתו היהודית, ולכן גם אתם הנוצרים חייבים לחזור אל חיק היהדות המקורית שגם מייסד דתכם נמנה עליה...
אבל אנחנו שמאמינים בתלמוד יודעים שהוא היה כלב ממזר, מסית ומדיח, ותאמין לי שגם הרב שמואלי לא חולק על גמרות מפורשות אלה...

דבר נוסף - אני לא מתכוון לענות שוב פעם, מן הסתם שהדברים יהפכו להיות יותר מכוערים, וחבל! אתה יכול להגיד "שניצחת בויכוח" - אשריך אח יקר...

גור-אריה:

אשמח אם תוכיח איפה הוא אמר שהוא "מעריץ" את יש"ו?
וסתם כך אני כבר 6.5 שנים בישיבה לומד "הגדרות ביהדות", כמה זמן אתה כבר לומד "הגדרות ביהדות" בישיבה?

כל טוב....

האלקשי:
ערן, אתה כזה טרחן, זה פשוט מדהים.

אתה יודע מה? תראה לי פוסק אחד מהראשונים
או מהאחרונים שמתיר להכריז בפומבי שיש"ו
היה רב גדול. (ואני חדל מהויכוח גבי פרסום ספרים
סוטים ועל השמאלנות ההזויה שלו.)

אולי אני טועה.

אך באם לא תמצא, תסכים שסיכום הדיון הוא כזה:
שמולי בוטח אינו רב, הוא ליצן רודף צומי שאינו אמון על אמונת ישראל.

מוסכם?

נץ וגאה בזה:
אני לא רוצה להכניס ראשי בויכוח הזה, אבל אומר כמה דברים בכל אופן בכדי לאזן בין שני הדעות שהוצגו פה.

1.) לית מאן דפליג שמר/רב (כל אחד שימחק את המיותר לפי ראות עיניו) שמולי (שמואל) בוטח, הוא שמאלן ב-ה-ג-ד-ר-ה ואפולוגטיקן כלפי המוסלמים, שזה מבחינתי הבעיה בה"א הידיעה היום ובשלושים שנה האחרונות ולא הנצרות וכך כנראה יהיה גם בעתיד הקרוב והבינוני, לגבי הרחוק לא נביא אנוכי ולא בן נביא.

2.) כשזה נוגע לספרים שמתעסקים בעינייני טהרת המשפחה וכדו' צריך להיות מאוד מאוד מאוד זהירים באשר להגדרות ולמילים שמשתמשים בהם גם אם הם מיועדים לאנשים שדרכם אינה בדיוק דרך ישראל סבא, ואינם שומרי אמוני ישראל בהגדרה לאור חיי היומיום שלהם, יכול מאוד להיות שמר/הרב בוטח עבר את הקו הגבול הדק הזה (לא עיינתי בספריו על עינייני אישות וכדו' כך שאינני יכול לשפוט) ולפיכך ספריו פסולים גם אם אכן מטרתם וכוונתם היא להטיב (ואני כותב זאת בהסתייגות הנאותה).

3.) היחס לאותו ישוע פרוע מבחינה הלכתית הוא מורכב, נכון, מחד הוא היה תלמידו של ר' יהושע בן פרחיה התנא הגדול, שדחה אותו מלפניו לאחר שאמר על בעלת האכסניה בה הם התאכסנו שעיניה טרוטות, יתכן שהיה בידיו ידע בלתי מבוטל בנגלה ובנסתר והיה משמש ותלמיד חכם (ברמה מסויימת, בטח לא גדול הדור), ומאידך הוא נידון למוות על ידי הסנהדרין והוצא להורג בסקילה ונתלה עד הערב כדין הנסקלים ככופר בעיקר (על פי מקורותינו שצונזרו בקפידה לאורך הדורות על ידי הכנסיה הנוצרית, בעשרות השנים האחרונות מתגלים כל מיני חלקים חסרים לגמרא במסכתות ע"ז וסנהדרין שצונזרו קשות, וכן חלק מהלכות מלכים ומלחמותיהם ברמב"ם שם ה"נשר הגדול" מתייחס לנצרות) ולא כפי גרסת ה"ברית החדשה" שהוא נצלב על ידי הרומאים, דבר שמהווה שקר הסטורי גמור לאור העובדה שבאותו הזמן זה לא היה צורת הוצאה להורג רווחת של הרומאים ומאידך כך אכן נעשה לנסקלים בבית דין (עיינו גמ' מסכת סנהדרין בנדון).
מצד שלישי אפשר לעשות השוואה (מסויימת) של אותו האיש לאחר (אלישע בן אבויה) שלית מאן דפליג שהיה רב עצום וגאון בקנה מידה ענק, ומורו ורבו של אחרים (התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס) שבערוב ימיו פרש ויצא לתרבות רעה, שהיחס ההלכתי אליו מסובך ומורכב עוד יותר.
מוכח מכאן שהיו דוגמאות בעבר של כאלו ששנו ופרשו והיחס אליהם צריך מחד לזכור את תורתם עד אותו הנקודה ולשפוט אותם בהתאם לאישיותם לאחר שפרשו רחמנא לצלן.

מקווה כי בכך המעטתי (במקצת) מחלוקת, נץ.

eran:
היי נץ,

אני חייב להודות שקריאת תגובתך הסבה לי קורת רוח מסוימת... אבל בכל זאת הייתי רוצה להאיר מספר הארות ברשותך:

1) אני חושב שאין פניה של החזית הנוצרית, כפניה של החזית האיסלמית, שניהם פועלים ברמות שונות של סכנה.
החזית הנוצרית מספקת סכנה תיאולוגית, כאשר היא עובדת בצורה מיסיונרית ומנסה לצוד נפשות יהודיות, מה גם שלכנסיה חלק חשוב מאוד באנטישמיות המודרנית. לאחרונה רכשתי 2 ספרים שנקראים:
The Popes Against the Jews: The Vatican's Role in the Rise of Modern Anti-Semitism
וספרו של פרופ' גולדהגן:
A Moral Reckoning: The Role of the Church in the Holocaust and Its Unfulfilled Duty of Repair"

לעומת זאת מהאיסלם יש סכנה יותר פיזית קיומית מאשר תיאולגית-פילוסופית, וכמו שכותב הרב יהודה דוד אייזנשטיין בספרו "אוצר הויכוחים": כאשר יסד מוחמד את דתו בין הישמעאלים... הוצרכו הרבנים לענות גם על ויכוחי הישמעאלים במידה מועטת".

2) קיבלתי...

3) יש לפרוש דיון מעמיק בנושא... אתה יודע נץ, נכתב ספר שלם בנושא שנקרא: "על פתחה של רומי" (הרב נויגרשל שליט"א דווקא המליץ לי עליו), שדן מאוד בארוכות בכל נושא הנצרות ומקעקע את טענותיהם אחת לאחת. רכשתי את הספר אצל פנחס ראובן בבני-ברק ( כולם מכירים שם אותו) עלה לי כולה 18 ש"ח...


תמונה מעניינת


והנה עוד אחת


ועוד אחת


ואחרונה של הפירר בחיק הנצרות...

כל טוב...

תפריט

[0] אינדקס הודעות

[*] עמוד הקודם

עבור לתצוגת גירסה מלאה