הוא אמר שלא תקח את דבריו הלכה למעשה...
תאר לך שלא יכולת להוציא את צרכיך יום שלם, איך היית מרגיש?
יכול להיות שלא היית חי, ללא טיפול רפואי...
אז לברך כמה שניות ברכות הגיוניות ופשוטות על הגוף הנפלא שקיבלנו...
בחייך משה, מה אתה מסתכל על הקטנות הללו...
לברך מוביל אותך להכרה בה' בכל פעם, וזה מקשר אותך אליו
הרמב"ם באחד מפרקי מורה הנבוכים מסביר שככל שהאדם מתקרב לה',
כך ה' מתקרב אליו ומשגיח עליו יותר מקרוב!
עוד מעט אני אמצא זאת ב"נ...
מורה הנבוכים לרמב"ם, חלק שלישי - פרק [יח]:[ההשגחה היא לפי דרגת האדם] (המספרים הם ההערות למטה...)ואחר מה שהקדמתי מייחוד ההשגחה במין האדם לבדו משאר מיני בעלי החיים, אומר: [שיד]
כבר נודע כי אין חוץ למחשבה 1 מין מצוי, אלא המין ושאר ההכללות - עניינים מחשבתיים 1 כפי שידעת.
וכל מצוי מחוץ למחשבה - 1 אינו אלא איש או אישים 2.
וכאשר נודע זה, הרי נודע כי השפע האלוהי המצוי, צמוד במין האדם, כלומר השכל האנושי אינו אלא מה שנמצא מן השכלים האישיים, והוא מה ששפע על ראובן ושמעון ולוי ויהודה. וכיון שהדבר כן, מתחייב כפי שאמרתי בפרק הקודם, שכל אחד מאישי בני אדם, אשר השיג מאותו השפע מנה יתרה כפי עתוד החומר שלו והכשרתו, 8 תהיה ההשגחה בו יותר בהכרח, אם הייתה ההשגחה נספחת לשכל כפי שהזכרתי. ואם כן לא תהיה ההשגחה האלוהית באישי כל מין האדם באופן שווה,
אלא יהיו להם יתרונות זה על זה בהשגחה, כיתרונות שלמותם האנושית.ולפי העיון הזה מתחייב בהחלט שתהא השגחתו יתעלה בנביאים גדולה יותר וכפי מעלותיהם בנבואה 4, ותהיה השגחתו בחסידים ובצדיקים כפי חסידותם וצדקתם, כי אותו הערך 5 משפע השכל האלוהי הוא אשר ניבא 6 את הנביאים, ויישר מעשי הצדיקים, והביא לשלמות מדעי החסידים במה שידעו.
אבל הסכלים הרשעים, הרי כפי מה שנעדר להם מאותו השפע ירד מעמדם ונכללו במערכת שאר אישי 7 מיני בעלי החיים 8, נמשל כבהמות נדמו 9, ולפיכך הוקלה הריגתם, ואף נצטווינו בכך לשם התועלת 10.
ועניין זה הוא יסוד מיסודות התורה ועליו היא בנויה, כלומר:
על שההשגחה באיש איש מאישי האדם כפי שמגיע לו. התבונן היאך לשון הכתוב בהשגחה בפרטי מצבי האבות בהתעסקויותיהם, ואפילו בקנייניהם 11, ומה שהובטחו בו מלווי ההשגחה להם,
נאמר לאברהם אנכי מגן לך 12,
ונאמר ליצחק ואהיה עמך ואברכך 13,
ונאמר ליעקב והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך 14,
ונאמר לאדון הנביאים כי אהיה עמך 15
ונאמר ליהושע כאשר הייתי עם משה אהיה עמך 16,
כל אלה בפירוש כי ההשגחה בהם כפי ערך שלמותם.
ונאמר בהשגחה על החסידים והזנחת הסכלים: רגלי חסידיו ישמר ורשעים בחושך ידמו כי לא בכוח יגבר איש 17, אמר כי שלום מקצת אישי בני האדם מן הפגעים, ונפול מקצתם 18 בהם, אין זה כפי כוחם הגופני ועתודם הטבעי, הוא אמרו כי לא בכוח יגבר איש 17, אלא הוא כפי השלמות והחיסרון, כלומר: קרבתם לפני ה' או ריחוקם 19. ולפיכך יהיו הקרובים אליו בתכלית ההגנה: רגלי חסידיו ישמור 17, והרחוקים ממנו מסורים [שטו] למקרים שיפגעו בהם, ואין שם מה שיגן עליהם מן המאורעות, כהולך בחושך אשר אבדנו 20 בטוח.
ונאמר עוד בהשגחה בחסידים שומר כל עצמותיו וגו' 21, עיני ה' אל צדיקים וגו' 22, יקראני ואענהו וגו' 23.
והלשונות 24 שנאמרו בעניין זה רבו מלספור, כלומר: בהשגחה באישי בני אדם כפי שלמותם וחסידותם.
וכבר הזכירו גם הפילוסופים עניין זה, אמר אבו נצר בהקדמת פירושו לספר ניקומאכ'יא לאריסטו 25, אמר:
אבל אשר יש להם יכולת לשנות עצמם ממידה למידה אלה הם אשר אמר עליהם אפלטון כי השגחת ה' בהם יותר 26.
התבונן היאך הביא אותנו אופן זה של הבחנה לידיעת אמתת מה שנאמר על ידי כל הנביאים עליהם השלום מן ההשגחה האישית המיוחדת בכל אחד ואחד כפי ערך שלמותו, והיאך זה מתחייב מצד העיון, אם הייתה ההשגחה נספחת לשכל כפי שאמרנו.
ולא יתכן לומר שההשגחה מינית לא אישית כפי שנתפרסם במקצת שיטות הפילוסופים 27, כיון שאין שם מצוי מחוץ למחשבה 28 זולת האישים, ובאישים הללו נצמד השכל האלוהי, נמצא כי ההשגחה אינה אלא באישים הללו.
התבונן נא בפרק זה כפי שראוי להתבונן בו, יהיו לך בו כל יסודות התורה שלמים, ויהיו לך תואמים להשקפות עיוניות פילוסופיות, ויסתלקו הזרויות, ותתברר לך צורת ההשגחה היאך היא.
ואחרי מה שהזכרנו מהשקפות בעלי העיון בהשגחה, והנהגת ה' את העולם היאך היא, אסכם לך גם השקפת בני אומתנו בידיעה, ודברים שיש לי בכך.
הערות:
1. "ד'הן " ור"ש לא הבחין כלל בין "ד'הן " ל"עקל" ותרגם את כולן "שכל" ואינו נכון וכך עשה גם לעיל ח"א סוף פרק נא. שם באה כעין הבחנה זו. ורבנו דייק להבחין ביניהם אפילו בערבית אשר המושג "עקל" פעמים משמש במקום"ד'הן " וכמו שכתב אבי נצר במאמרו "פי מעאני אלעקל" כל שכן בעברית שכלל אין זה יכול לבא במקום זה.
2. אפשר "יחיד או יחידים". והכוונה בכל העניין הזה שאין במציאות חבלה מאולמת כזו הנקראת מין, במציאות הממשית "חוץ למחשבה" יש רק פרט ופרטים יחיד ויחידים, וכל הגיבוש והליכוד למין ולמינים הם רק במחשבה, משום כך הרי במציאות אין גוש מסוים של שכל או יותר נכון דעה החופף את ראובן ושמעון ולוי ויהודה, או בקצור המין. אלא יש לכל פרט מה שהוחן בו אם מעט ואם הרבה אם זך ואם עכור אם ישר ואם עקום, וכפי העיבוד הפיתוח וההפעלה שהופעל למעשה. וראה להסבר עניין זה גם מאמרו של אבי נצר "אלמסאיל אלפלספיה" קטעים כז-כח.
3. ראה גם לעיל ח"ב פרק לב ופרק לו.
4. וכפי שדורגו לעיל ח"ב פרק מ"ה.
5. בר"ש "השיעור".
6. "אנסק" הפעיל את דיבורם. ובר"ש "הוא אשר שם דבר בפי הנביאים".
7. יחידי.
8. וביוצא בזה כתב בפירושו לבבא קמא פ"ר מ"ג. ראה שם מהדורתי, כי בנדפס הושמט ושובש.
9. תהלים מט יג וכא.
10. וכפי שנתפרש בהרחבה לעיל ח"א פרק נד ד"ה וראוי למנהיג המדינה.
11. ר"ש שכלל משלו וכתב "בעסקיהם ובשמועיהם עד מקניהם וקניינם".
12. בראשית טו א. והכוונה שיש בכל אחד ייחוד פרטי אישי "לך" "ואברכך"
"תלך" "עמך"משמע לכל אחד כפי דרגתו.
13. שם כו ג.
14. שם כח טו.
15. שמות ג יב.
16. יהושע א ה.
17. שמואל א ב ט.
18. מקצת בני אדם.
19. וכדלעיל ח"א פרק נד. [שטו]
20. "עטב" ואפשר "שברונו". ובר"ש "שאיו ספק שיכשל".
21. תהלים לד כא.
22. שם לד טז.
23. שם צא טו.
24. תרגמתי כן שמא מתכוון רבנו לכלול גם דברי חז"ל. ויתכן שהנכון לתרגם"והמיקראות" וכך תרגם ר"ש "והפסוקים".
25. איני מכיר הקדמתו זו של אבי נצר, אך ראה ספר המידות של אריסטו ספר י סוף פרק ט.
26. ראה גם פאידרוס לאפלטון כו-כח.
27. אריסטו ותופשי שיטתו וכדלעיל בסמוך פרק יז.
28. ראה לעיל הערה 1.
