יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
שאלות המדירות ממני את שינתי
האלקשי:
--- ציטוט של: 2shpatz על אוקטובר 03, 2008, 13:24:31 ---זאת הנקודה שלי אי אפשר לדעת בוודאות שההלכה היא הדרך הנכונה...
מי אמר שהחכמים של אז הם החכמים של היום (רבנים)
אולי לאחר שנחרב בית המקדש נשללה מהחכמים הסמכות לקבוע לעצמם יורשים...
אחרי הכל יש במדינה שלנו כל כך הרבה רבנים וכל כך הרבה עדות עם דעות שונות,
ככה שכשאתה הולך לפי רב אחד אתה חולק על השני.
כל עדה חושבת שהיא הצודקת ואין בחלק מהמקרים מצב שהם הגיעו למסקנה משותפת
ואם אתה עובר על דברי חכמים אתה חוטא... (אבל הם מחולקים לכמה דעות)
--- סוף ציטוט ---
אני דיברתי על פסקי חז"ל - החכמים בעלי סמיכה
מדורו של משה ועד לביטול הסמיכה והסנהדרין.
לפי פשטות הדברים גם לדברי האמוראים בגמרא
שהם מתוקף הסברא - אין תוקף מחייב של בית דין,
ואנחנו לא חולקים עליהם מפני שהם דברים שבמסורת
והסכימו עליהם כל ישראל.
לגבי מה שאומרים הרבנים (האמיתיים) של ימינו -
יש לחלקם לשני חלקים. חלק אחד הוא פסיקה לפי
מסורת ששאובה מפוסק לפוסק, מאחרונים לראשונים,
מראשונים לגאונים ומגאונים לחז"ל - וכך הם רוב ההלכות.
החלק השני הוא סברות שמחדשים מהבנתם בדברים
שמתחדשים בעולם, וגם להם לרוב חייב להיות יסוד חזק
ממסורת הפסיקה קדומה.
בינתיים המחלוקות בעניינים הלכתיים שונים היא דבר מצוי,
והדין הוא שנוהגים לפי הפסיקות המקובלות במקום בו
אדם יושב - מנהג המקום.
אני חושב שזה חשוב מאוד ויפה מאוד שמה שמעניין אותך הוא אם
הדין הוא דין אמת - דהיינו אם זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו.
אבל ממאי נפשך, הלא כמעט כל המחלוקות של היום מקורם במחלוקות
ראשונים מלפני 1000 שנים. אין לנו אפשרות בכלים של היום, (בלי
נביא, בלי אורים ותומים ובלי סנהדרין) לברר מי מהראשונים צדק בסברתו.
לכן, עלינו לנהוג לפי הכללים המקובלים במסורת ולפי מנהג המקום, כאמור.
אחים באמת:
--- ציטוט ---ת: דע, דיש לבעלי החכמה, סוד נשגב, ואין לנו כאן עסק בנסתרות. ואמנם, יש טעם נגלה, גדול התועלת, במה שתקנו נוסח הברכות כן,
ר"ל בנגלה ובנסתר /כלומר: בגוף שני, ובגוף שלישי/. לפי שכבר ידעת, דשני יסודות יש שעליהם נבנה הכל. האחד: לדעת שהוא ית' מחויב המציאות,
ושאין ספק בזה כלל, כמו שנתבאר ונתפרסם המופת עליו, ביאור רב. והב': שאין אמתתו ית' מושגב, כי אם לעצמו ית' לבד, והוא במציאותו נגלה לכל,
ובאמתת מהותו נסתר ונעלם מהכל. וכדי לקבוע שתי הפנות האלה בנפשותינו, קבעו הנוסח בנגלה ונסתר. ברוך אתה, כמדבר עם מי שהוא נמצא מפורסם,
עם שהוא מדבר עמו פנים אל פנים. וכדי שלא תשבש המחשבה שהוא ית' נמצא כמציאות שאר הנמצאים (ושחס), בין מציאותו למציאותם, קבעו: אשר קדשנו;
לקבוע בנפשותינו שאע"פ שהוא מפורסם, מהות מציאותו נעלם ונסתר שאי אפשר לדבר בו, רק בנסתר ברוך הוא.
--- סוף ציטוט ---
ממש דברי מתיקה O0, יישר כוח!
2shpatz:
--- ציטוט של: האלקשי על אוקטובר 03, 2008, 13:59:08 ---
לפי פשטות הדברים גם לדברי האמוראים בגמרא
שהם מתוקף הסברא - אין תוקף מחייב של בית דין,
ואנחנו לא חולקים עליהם מפני שהם דברים שבמסורת
והסכימו עליהם כל ישראל.
--- סוף ציטוט ---
אז אין זה אומר שאם אנחנו פועלים בניגוד או בשונה ממה שנכתב בגמרא
אז אנחנו בהכרח חוטאים...
אחים באמת:
--- ציטוט של: 2shpatz על אוקטובר 03, 2008, 16:39:18 ---אז אין זה אומר שאם אנחנו פועלים בניגוד או בשונה ממה שנכתב בגמרא
אז אנחנו בהכרח חוטאים...
--- סוף ציטוט ---
הקדמת הרמב"ם למשנה תורה:
ל ואחר בית דינו של רב אשי, שחיבר התלמוד בימי בנו וגמרו, נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר, והגיעו לקצוות ולאיים הרחוקים; ורבתה קטטה בעולם, ונשתבשו הדרכים בגייסות. ונתמעט תלמוד תורה, ולא נתכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם.
לא אלא מתקבצים יחידים השרידים אשר ה' קורא בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה, ועוסקים בתורה, ומבינים בחיבורי החכמים כולם, ויודעים מהם דרך המשפט היאך הוא.
לב וכל בית דין שעמד אחר התלמוד בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו, או לבני מדינות--לא פשטו מעשיו בכל ישראל: מפני רוחק מושבותיהם, ושיבוש הדרכים; והיות בית דין של אותה המדינה יחידים, ובית דין הגדול של שבעים בטל מכמה שנים קודם חיבור התלמוד.
לג לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג במנהג מדינה אחרת, ואין אומרין לבית דין זה לגזור גזירה שגזרה בית דין אחר במדינתו. וכן אם למד אחד מן הגאונים שדרך המשפט כך הוא, ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד--אין שומעין לראשון, אלא למי שהדעת נוטה לדבריו, בין ראשון, בין אחרון.
(חוץ מהדברים שכבר נכתבו בתלמוד ונחתמו על ידי רבינא ורב אשי!!, אחים באמת)
לד ודברים הללו, בדינים וגזירות ותקנות ומנהגות שנתחדשו אחר חיבור התלמוד. אבל כל הדברים שבתלמוד הבבלי, חייבין כל בית ישראל ללכת בהם; וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמים שבתלמוד, ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם.
לה הואיל וכל אותן הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל, ואותן החכמים שהתקינו או שגזרו או שהנהיגו או שדנו דין ולמדו שהמשפט כך הוא הם כל חכמי ישראל או רובן, והם ששמעו הקבלה בעיקרי התורה כולה, איש מפי איש עד משה רבנו.
לו כל החכמים שעמדו אחר חיבור התלמוד ובנו בו, ויצא להם שם בחכמתם--הם הנקראים גאונים. וכל אלו הגאונים שעמדו בארץ ישראל ובארץ שנער ובספרד ובצרפת לימדו דרך התלמוד והוציאו לאור תעלומותיו וביארו ענייניו, לפי שדרך עמוקה דרכו עד למאוד. ועוד שהוא בלשון ארמי מעורב עם לשונות אחרות, לפי שאותה הלשון הייתה ברורה לכול בשנער בעת שחובר התלמוד; אבל בשאר המקומות וכן בשנער בימי הגאונים, אין אדם מכיר אותה לשון עד שמלמדים אותו.
גור-אריה:
--- ציטוט של: 2shpatz על אוקטובר 03, 2008, 13:12:53 ---לפי מה שנוכחתי לראות רוב המתפללים לא פונים למערב אלא פשוט לצד הנגדי (אחורה) לא משנה איפה הם מתפללים בארץ.
ולמה פונים לכיוון מערב? למה משם מגיעה השבת?
עוד דבר קטן מה קורה בתפילה בכותל בשבת (לא יצא לי להיות נוכח באחת...) מפנים את הגב לכותל?
--- סוף ציטוט ---
לא ידוע לי היכן התפללת,ולצערי לא יצא לי להתפלל בכותל תפילה של שבת.
אך בכל מקום בו התפללתי התפללו לכיוון מערב דוקא,זה כון שברוב המקרים מדובר פשוט בפנייה "אחורה" זאת מהסיבה הפשוטה שחלקם הגדול של הישובים
היהודים במדינת ישראל ממוקמים ככה שהם פונים לכיוון מזרח,ומכאן הדרך מערבה נמצאת בדיוק בכיוון ההפוך. לעומת זאת בצפת שמתפללים
לכיוון דרום פונים לצד ימין היינו למערב.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה